אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק תשיעי – כל גגות › דף צ:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק תשיעי – כל גגות · דף צ:

דף צ.

דהא איכא מחיצתא לרבנן דתוס' ולרבה דהתם יותר מבית סאתים חמיר ולר' זירא חוץ לתחום חמיר ואיכא למימר ר' זירא אליבא דשמואל קאמר וכי הדדי נינהו א"נ ר' זירא מוקים להא דהכא בבית סאתים ולשמואל קאמר וטעמא דמהלך כולה כד"א משום דמהלכת הא עמדה אפי' בתוך התחום ואפי' בית סאתים נמי לא כתל ונקע ביתר מבית סאתים:

כפאה לזפתה פירש רש"י דאינן עומדות כ"ז כפיתה לא לדרית מעלה ולא לדירת מטן משמע אם כפאה לדור למעלה הוי היקף לדירת מעלה ואימא אפי' שמואל מודי:

לר' זירא פירשוה רבנן דתוס' קסבר ביוצא חוץ לתחום אחמור בי' ואיכא נמי למימר דר' זירא אליבא דשמואל קאמר וקסבר ר' זירא שמואל אפי' בבית סאתים קאמר ואין מטלטלין אלא בד' נהי דלא בעינן מקף לדירה מוקף להשתמש מיהא בעינן וכן כפאה לזפתה אפי' בית סאתים נמי לא וגגין דאמרינן למטה עבידן למעלה לא עבידן ואפ"ה בית סאתים מטלטל בכולו התם נמי למטה עבידן לדור למטן ולהשתמש למעלן א"נ כיון דלמטן עבידן לדור עדיפי מדלא עבידין כלל להשתמש וכ"ת מ"ש ממחיצה העומדת מאלי' הכא דעביד להו ולא להשתמש גריע:

רב אשי מתני להא דאמר לי' רב חייא בר יוסף הלכתא כוותך:

ורב אליבא דר"מ לטלטל מגג לחצר ואפילו יותר מבית סאתים ולרש"י ורבנן דתוס' דאמרי היכא דלא מינכרא מחיצתא מבחוץ אפי' בית סאתים כרמלית היא ליכא לאוקמא לדרב יודא בדלא מינכרא אפי' מבחוץ דהכא בגג כרמלית לא קמיירי מדאמר לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת ותי גגין דומיא דחצרות קאמר דמינכרא וכולהי שמעתין בדמינכרא מחיצות החיצונות שסביבותן:

והא דלא קשיא לשמואל אליבא דר"מ לטלטל מגג פחות מבית סאתים לחצר:

פירשוה רבנן דתוס' דר"מ ורבנן בהא קמיפלגי ר' מאיר סבר כיון דגג לא מוקף לדירה לא דמי לחצר אלא לקרפף ורבנן סברי בפחות מבית סאתים מיהא דמיין ועדיף מקרפף ואיכא למימר ר"מ לטעמי' דאמר לא אמרינן כשם שחלוקין למ' ורבנן לטעמיהו דאמרי כשם שדיורין חלוקין למ' חלוקין למעל' ה"נ גג דלא מוקף לדירה הואיל ואית לי' דיור למטה דמחשיב לי' לקצת דייר למעלה דמי לחצר דמוקף לדירה ולית לי' דיור כלל ולענין שינוי בעלים חומרא היא אבל לענין שינוי רשויות קולא היא למשווי' חזיא לדירה כחצר והריטב"א אמר לך שמואל אה"נ ודאמרינן גג וחצר ב' רשויות הן בגג יותר מבית סאתים והוא גופא קמ"ל דגג יותר מבית סאתים כרמלית הוא. וקשי לן א"ה לרבנן דאמרי גגות וחצרות רשות אחת ואי בגגו יותר מבית סאתים מכרמלית לרה"י קא מפיק ולישנא דרש"י נמי כהריטב"א משמע דפריש טעמא דר' מאיר משום דהויא כרמלית ולרבנן פריש בדליכא יותר מב"ס ולא פירש לר"מ בב"ס וקשיא לן א"כ דרב יודא לצדדין היא לר"מ בדאיכא יתר מב"ס ולרבנן בב"ס ותו מאי כשתימצי לומר הא דברי ר"מ ודברי חכמים שוין וניחא לן רש"י לטעמי' דאמר לשמואל לרבנן אמרינן גוד אסיק לכל גג וגג אפילו במחיצות שאינן ניכרות הואיל וכל חד רשות לעצמו ולר"מ דמשוי לכולהי כחדא לא אמרינן גוד אסיק לכל גג אלא במחיצות חיצונות והיינו דרב יודא במחיצות חיצונות ניכרות ודבין גג לגג אין ניכרות ובהכי קא מיירי כולה שמעתין כגון דבכולהי איכא יתר מב"ס ובכל גג ליכא יתר מב"ס וקאמר לדברי ר"מ גגות רשות לעצמן אבל גג וחצר לא דלר"מ גגין טפי מב"ס נינהו ולדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת הן דאמרינן גוד אסוק לכל גג ולא הויא טפי מב"ס ולמאי דמסקינן טעמא דר"מ משום דרב יצחק ב"ר אבדימי כולהי בב"ס והריטב"א אי ס"ל להא דרש"י הכי קא מוקים לה ואי לא ס"ל להא דרש"י כדמשמע מני' דלא אייתי לה כלל איכא למימר קסבר אנן לאו דרב יודא קא קשיא נן אלא מתנייתא הוא דקשיא לן דתניא ואסור להעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגגין דברי ר"מ ולשמואל איכא לאוקמה בגגין יתרין מבית סאתים ור"מ ב"א בגג זה וב' אמות בגג זה קאמר והדר קאמר ולשמואל אליבא דרבנן ניטלטל מגג לקרפף והתניא גג וחצר כו' הא קרפף לא מיהא הריטב"א גופי' פריש הא דלשמואל מדרב' יודא הלכך הא דהריטב"א צריך תירוץ וכן בהא דאמר אליבא דרש"י לשמואל איכא ט"ס ולא ידענא מאי היא:

איכא למימר כי היכי דלשמואל אליבא דר"מ אמרינן הואיל ויתר מב"ס תורת קרפף עליו אפי' בבית סאתים אין מטלטלין מגג לחצר כדפרישו רבנן דתוס' ה"נ לרב בדלא מינכרן מחיצות חיצונות דיתר מב"ס ודאי תורת קרפף עליו אפי' בב"ס ואפי' למאן דשרי לטלטלולי בכולי' כירושלמי ממנו לחצר אסיר הואיל ולית לי' מחיצות תורת קרפף עליו ואפי' רבנן מודי דכולהי שמעתין בדמינכרא מחיצות חיצונות מיהא למאי דמסקינן דטעמי' דרב משום דרב יצחק בר' אבדימי לא אמרינן האי סברא כלל וכי היכי דלשמואל אליבא דרבנן לא אמרינן הכי ואע"ג דיתר מב"ס כקרפף הויא מ"מ בב"ס גג וחצר רשות אחת ולשמואל אליבא דר"מ נמי לא אמרינן הכי וטעמי' דר"מ משום תל ברה"ר וכן לרב אליבא דכ"ע לא אמרינן הכי:

ושמואל אליבא דרבנן ניטלטל מגג לקרפף פירש"י מגג יתר מב"ס לקרפף יתר על ב"ס בגג ב"ס וקרפף ב"ס לא תיקשי דגג וקרפף לאו חדא רשותא נינהו דקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר כדפירש"י ותדע מדקרפף וחצר לאו חדא נינהו וגג וחצר חדא נינהי אלמא גג לחצר דמי ולא לקרפף אלא בדתרויהו יתר מב"ס דכרמליות גמורות נינהי קשיא לי' אע"ג דלא שוו תשמישתי' אהדדי מ"מ כיון דאידי ואידי כרמלית גמורה הואי לישתרי כי היכי דכולהי כרמלית שרו אהדדי ולא מפלגינן בהו מידי דבכרמלית גמורה לא מפלגינן בה מידי וכ"ת אין ה"נ ורב יודא ביתד מב"ס לא קמיירי מדקאמר לרבנן גג וחצר רשות א' וגג יתר מב"ס כרמלית וחצר רה"י ולר"ש קאמר כולן רשות א' וחצר וקרפף יתר מב"ס לאו חדא נינהו הא ליתא דרב יודא בכרמלית ורה"י לא קמיירי דגגין לעצמן וקרפיפות לעצמן לר"מ דרשות א' הן וקרפיפות לרבנן אי חדא מיני' יתר מב"ס ואידך ב"ס דהויא כרמלית ורה"י ודאי לאו רשות א' הן וכן גג וחצר לרבנן ולר"ש גג וחצר חצר וקרפף אבל כרמלית וכרמלית אטו גגין לעצמן וקרפיפות לעצמן לר"מ ולרבנן קרפיפות לעצמן מי לא עסקינן בדתרויהו יתר על ב"ס ושרי ב' אמות בזה וב"א בזה וכולהי לר"ש נמי או בדתרויהו ב"ס או בדתרויהו יתר מב"ס דתרויהו לאו כרמלית נינהו או דתרויהו כרמלית נינהי מישרא קא שרו אהדדי וקשיא גג וקרפף נמי לרבנן בדתרויהו יתר מב"ס לטלטל מהאי להאי אלמה א"ר יודא לרבנן קרפיפות רשות לעצמן דאפי' גג וקרפף יתרים מב"ס דתרויהו כרמלית נינהו נמי לא דאי חדא נינהי כי היכי דקאמר גגות וחצירות ובגגין ב"ס ה"נ לימא גגין וקרפיפות בדתרויהו יתר על ב"ס וכ"ת הא פשיטא אידי ואידי כרמלית הוא מ"מ הא איצטריך לתרי גברי דלא קפדינן אישנוי בעלים כי היכי דאשמעינן גגין לעצמן וחצירות לעצמן וקרפיפות לעצמן:

לרבנן גג וחצר איפכא מקרפף וחצר גג וחצר מגג לגג אסור ומגג לחצר שרי קרפף וחצר מקרפף לקרפף ומחצר לחצר שרי ומחצר לקרפף אסור:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה