אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק תשיעי – כל גגות › דף צ.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק תשיעי – כל גגות · דף צ.

דף פט:

בעי רמי בר חמא כו' הנך בעיי נגר ובר נגר צריכי והא דאמו' בתוס' בעמוד מופלג ד' דאי בסמוך הא נפרץ במלואו לגג לא ידענא בסמוך נמי הא מחיצות ניכרות נינהו ואמרינן גוד אסיק והא דאמר רש"י באכסדרה יתירה על בית סאתים וליכא פי תקרה תרתי ל"ל יתירה מבית סאתים אע"ג דאיכא פי תקרה ודליכא פי תקרה אפי' בית סאתים לא הויא רה"י ותו האי אכסדרה מאי היא אי כרמלית ומגג לכרמלית שרי מאי דוחקי' לאוקמא באכסדרה לוקמא בעמוד כדאמ' רמי ובעמוד פחות מיו"ד ואי רה"י היא אכתי כרמלית ורה"י קמיבעיא לי' ור"ת דאוקמה בעמוד פחות מיו"ד וגג דחשיבא רה"י משום דמהני בי' עירוב לטלטל בכולי' ולא הוי כשאר כרמלית טעמא דמהני בי' עירוב הא לאו הכי כרמלית היא ואע"ג דהאי גג רה"י דאורייתא דמחוץ לכל הגגין איכא מחיצות ניכרות דבהכי קמיירי כולה סוגין משום דפריצי אהדדי קא אסר רב ועמוד פחות מיו"ד כרמלית גמורה הויא וקא מטלטל מרה"י לכרמלית ר"ת לטעמי' דאמ' סלע שבים דפ' הדר (דף ס"ג ע"ב) דאמ' רב אשי סלע יות' מסאתים דשרי לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו אע"ג דמדאורייתא רה"י שרי לטלטולי בכרמלית דלמא אמרי רה"י גמורה היא ואתי לטלטולי בכולה ואמ' ר"ת ה"ה בגינה יתירה על בית סאתים וכרמלית שרי לטלטולי מגינה לכרמלית ומכרמלית לגינה מהאי טעמא. וה"נ הוי שרי מגג לעמוד שהוא כרמלית כי היכי דלא ליטלטלו בכולי' אלא משום דהכא לא הויא כשא' כרמלית דמהני בי' עירוב אסיר והריטב"א דאמר אליבא דרש"י דלא מוקמינן לה בשמעתין בעמוד פחות מיו"ד כיון דגג רה"י דאורייתא ואסיר לטלטולי מגג לכרמלית דהוי לי' כרמלית ורה"י כהראב"ד דאמ' התם סלע שבים דוקא דמתוכו לים לא שכיחא כדאמרינן התם אבל קרפף ושאר כרמלית אסירי מהאי להאי לר"ת קשיא ממאי דרמי לא עיין בה דלמא רמי בעמוד יו"ד קמיבעיא לי' דאידי ואידי רה"י נינהו וצריך אתה לומ' לר"ת אע"ג דהאי גג לא דמי לשא' כרמלית כיון דמהני בי' עירוב ואסו' ממנו לכרמלית מ"מ הימנו לרה"י נמי אסו' כיון דהשתא מיהא לא עירבו ואין מטלטלין אלא בד' כי כרמלית דמיין. וקשיא האי אכסדרה היכי דמי אי באכסדרה דכרמלית סוף סוף כרמלית ורה"י קמיבעיא לי' ואי באכסדרה רה"י הא אמרת הימנו לרה"י אסי' הלכך אנו אין לנו אלא כהריטב"א דאוקמה באכסדרה ג' מחיצות וסתם אכסדרה הכי היא כדאמ' ר"ה ופרוצה ברוח רביעי לרה"ר או לכרמלית ולית צה פי תקרה ולסתמה והויא רה"י דאורייתא כרמלית דרבנן דאיפרצה במלואה למקום האסו' לה ודומיא דגג היא דתרוי' רה"י דאורייתא וכרמלית דרבנן נינהו וחילוק רשויות קא מיבעיא לי' כיון דלא חזיין לדירה ואי כהראב"ד דאמ' קרפף ושא' כרמלית אסירי אהדדי ה"נ האי גג אסיר בין לרה"י בין לכרמלית ואי כר"ת והרשב"א דאמרי התם שרי לכרמלית האי גג הכא משום דעירוב מהני אסו' לרה"י ולכרמלית ולא משכחת לה אלא בדכוותי' דהויא רה"י דאורייתא וכרמלית דרבנן ואע"ג דגג מהני עירוב ואכסדרה וחורבה לא מהני עירוב כיון דתרוי' רה"י דאורייתא נינהו שפיר דמי ולא מפלגינן בהכי אלא בכרמלית גמורה דלא שרינן מגג לכרמלית דלמא אמרי רה"י גמורה ואתי לטלטולי כיון דמהני עירוב לא גזרינן:

והא דלא תיפשוט מדתניא גג וחצר ואכסדרה ומרפסת רשות אחד הן ואקימנא כרבנן אמר הריטב"א טובא איכא בתלמודא דסלקא בתיקו בחד דוכתא למפשטי בדוכתא אחרינא וסוגיין דהכא הך מתניתא לא שמיעא להו ומשמי' דרבותינו בעלי התוס' אמר דהתם באכסדרה דשותפין דאית לי' לבעל הגג שותפות בגוה והכא באכסדרה דאחר וכדפריש רש"י בגג וחצר בחצר שיש לו בה שותפות ע"כ. ולרש"י הכא קמיבעיא לי' אי קפדי רבנן אשינוי בעלים ואע"ג דאמרינן טעמא דרבנן בגגין משום שחלוקין דיורין למטה הא לאו הכי לא קפדי ואמרינן נמי מחצר לחצר דכ"ע לא קפדינן אשינוי בעלים הכא הואיל וגג יש לו דיור למטה קמיבעיא לי' אי אסור ממנו לאכסדרה ואת"ל אכסדרה דלא חזי לדירה ליכא משום שינוי בעלים ושרי חורבה דחזיא טפי אימא לא וגג וחצר דאמרינן בשמעתין לרבנן דשרי דאוקמה רש"י בשיש לי' שותפות ובשמעתין אהא דאמרינן ושמואל אליבא דרבנן ניטלטל מגג לקרפף פירש"י דגג בין הגגין דאסור לטלטל ממנו לחורבה ואכסדרא ואע"ג דשניהן אסורין יטלטל בתוכן אלא בד"א מ"מ הואיל ואין רשותן דומות לגג דגג חזי לדירה טפי מחורבה ואכסדרה וש"מ הדר בי' רש"י מההיא דהכא דאמר משום שינוי בעלים ואתא שפיר דרבנן אשינוי בעלים לא קפדי אלא בבית ומגג לגג הא פרישנא לה משום דיורין חלוקין למטה וליכא מאן דפליג בהא למיקפד אשינוי בעלים ור"מ ורבנן נמי כר"ש ס"ל דלא קפדינן אשינוי בעלים אלא בבתים ובגג היינו טעמי' דר"מ משום תל ברה"ר ובקרפף משום דלא דמי רשותי' להדדי וכן לרבנן וכדאזדא סוגיין והכא נמי משום דלא דמי רשותי' להדדי קמיבעיא לי' והיינו דאמ' כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה לא שנו רשותי' מהדדי או דלמא כיון דמגג לגג אחמור בשינוי בעלים משום דיורין חלוקין למטה ה"נ אחמור בשינוי רשות הואיל ויש לו דיור למטה חשיבא חזי לדירה לגבי אכסדרה ואיכא למימ' דאפי' בגג ואכסדרה דחד קמיבעיא לי' א"נ משום דאיכא תרתי שינוי בעלים ושינוי רשות קמיבעיא לי' והיינו דקאמ' כיון דמגג לגג אסר דאחמור בשינוי בשינוי בעלים משום דיורין חלוקין למטה ה"נ הואיל ואיכא נמי שינוי רשות בהדי שינוי בעלים אסו' ובהכי ניחא דלא תיפשט מהא דגג וחצר ואכסדרה דהתם הא לאו באכסדרה כרמלית קמיירי מדשרי לחצר דרה"י היא אלא אכסדרה סתומה דהוי רה"י וחזי לדירה והכא באכסדרה פרוצה דהויא כרמלית ולא חזיא לדירה א"נ אכסדרה בחצר חזי' טפי לדירה ורב ביבי ה"ק את"ל אכסדרה לא חזיא לדירה ואסר חורבה חזיא לדירה ושרי או דלמא השתא מיהא לא חזיא ואסרי והריטב"א אמר את"ל דגג ואכסדרה מותרין קמיבעיא לי' חורבה אי דיינינן לי' כגג שאין בה דיורין כיון דהשתא לא חזיא לדירה והו"ל בהדי גג חדא תשמישתא וליכא אלא שינוי בעלים לחוד ושריא כדשרינן בגג ואכסדרה משום דתשמישתן שוה או דלמא כיון דחזיא לדירה אין תשמישתין שוה עם הגג דלא חזי לדירה. (מכאן עד סוף הדיבו' הכתב מטושטש מאוד ונמחקו בכל שורה כמה תיבות וכתבנוהו רק מהשערת הדעת) וכיון דאיכא שינוי בעלים ושינוי רשות ממש שתי רשויות הן. אלמא קסבר הריטב"א חורבה ואכסדרה חזיין לדירה טפי מגג והיינו שינוי רשות משום דגג לא חזיא לדירה כוותי' ולדידי' חורבה ואכסדרה חזיין לדירה טפי מחצר דלרבנן גג וחצר רשות אחת הן ואע"ג דחצ' שרי לטלטולי בכולה והנך אין מטלטלין אלא בד' ההיא משום דפרוץ במילואו הוא וליכא לפרושי דגג וחצר ביש לו שותפות מ"מ גג הא הוי דירה טפי מחצר דמגג לגג אסו' לטלטולי ומחצר לחצר שרי

והנך בעיי לדידן דקיי"ל כר' שמעון לא נפקא לן מידי דאי לכלים ששבתו בתוכן כולהי חדא נינהו ואי לכלים ששבתו בבית אע"ג דלא חזיין לדירה אסור דהא בית וחורבה היכא דדייר אסירי מהאי להאי ואי חורבה דלית לה בעלים לרבנן נמי לא אסיר להר"י ולרש"י דכ"ע דאסיר:

ב'דף אמות בגג וב' אמות באכסדרא הכא חילוק דיורין ושינוי בעלים קא מיבעיא לי' אי אכסדרה חזיא לדירה קרינן לה והו"ל דיורין חלוקין ודיור דראובן ודיור דשמעון אסרי אהדדי והיינו דקאמר כיון דמגג לגג אסיר משום דיורין חלוקין לרבנן ה"נ אסיר וחורבה חזיא לדירה דקאמר חזיא לדירה ואסיר ואכסדרא לא חזיא לדירה ושרי וכן פירש"י והא דאמר רש"י כיון דמגג לגג אסר טעמיה דרבנן דקפדי אשינוי בעלים היינו דקפדי בכה"ג דחזיא קצת לדירה אשנוי בעלים ואע"ג דליכא דיורין חלוקין למטה והא דארש"י אקושיין ושמואל אליבא דרבנן דאסור מגג לאכסדרא ולחורבה הואיל ואין רשותי' דומות דגג חזיא לדירה טפי מחורבה ואכסדרה וכ"ש הכא דגג חזי לדירה טפי מקרפף מכלל דהכא אכסדרה לא חזיא לדירה ואסור קאמר משום שינוי שם ותשמיש ואפי' דחד גברא וחורבה חזיא לדירה ושרי ולא דיו שדבריו סותרין דברי התלמוד דתלי במגג לגג דחד שמא ומשום חלוק דיורין ושנוי בעלים אלא שדבריו סותרין זה את זה:

לאו היינו דרמי בר חמא כו' אכסדרה חזי לדירה שמעינן מהא דפשיטא לי' דרמי ב"ח אכסדרה קמיבעיא לי' והא רמי בר חמי ב' אמות בעמוד קאמר אלא אנן הוא דאוקמינן לה וממאי דאכסדרה אימא חורבה קמבעיא לי' או מילתא אחריתי. ובעינא מימר דהדר שמיעיא להו מרמי ב"ח דאכסדרה קמבעיא לי':

גגין השוין לר"מ כו' לרש"י והר"י דאמרי כל גבוה יו"ד ורחב ד' וליכא מחיצות נדון ככרמלית קס"ד רב ושמואל דהכא ודהתם בדליכא מחיצות ניכרות כלל ואפי' חיצונות אינן ניכרות וקאמר רב התם לרבנן אין מטלטלין אלא בד' וה"ה לר' מאיר דפרוץ כולו ולית לי' מחיצות והא דקמיפלגי לרבנן להודעך כחו דשמואל דאפי' לרבנן מותר לטלטל בכולו דאמרינן בכל גג וגג גוד אסיק מחיצתא וקא קשי' לי' דרב אדרב ודשמואל אדשמואל התם קאמר רב לרבנן אין מטלטלין אלא בד' אלמא לא אמרינן גיד אסיק והכא קאמר לר"מ מיתר לטלטל בכולו אלמא אמרינן גוד אסיק דאי לא אמרינן לר"מ נמי הא פרוץ כולו ושמואל התם אמר אפי' לרבנן מטלטל בכולו דאמרינן בכל גג גוד אסיק והכא קאמר אפי' לר"מ דלא בעי אלא מבחוץ לא אמרינן גוד אסיק ומשני הכא והתם במחיצות החיצונות שסביבותם ניכרות ושביניהן אינן ניכרות דרב אדרב לא קשיא לרבנן דאמרו כל א' וא' רשות לעצמו אין מטלטלין אלא בד' הואיל וביניהן אין ניכרות כל חד פרוץ לחברי' ולר"מ דאמר רשות א' הן אמרינן מבחוץ גוד אסיק ואפי' ביתר מב"ס קסבר רב הואיל ולמטה לדירה עבידן האי גוד אסיק למעלה והו"ל למעלה נמי מוקף לדירה דשמואל אדשמואל לא קשיא דהכא והתם כל הגגות אית בהו טפי מבית סאתים בחדא לית בי' טפי מב"ס וגג יחידי לרבנן דומיא דגגין לר"מ דאית בי' טפי מב"ס. ולרבנן דאמרו כל א' רשות לעצמו קאמר שמואל כל חד מותר לטלטל בכולי דאמרינן גוד אסיק. ולר"מ דס"ל כולן רשות א' הם הו"ל יתר מב"ס כדארש"י ושמואל סבר הואיל ולא עבידן למעלה לא הוי מוקף לדירה ולירושלמי דאמרה למעלה מיו"ד אפי' רחב ד' מקום פטור וכן אמר הריטב"א משמי' דהשר מקוצי משום דאויר המותר הוא וכן אמר הרשב"א (עובה"ק שער ג' סי' ט':) גג שאינו יתר על בית סאתים אע"פ שאין מחיצותיו ניכרות וכן יתר מב"ס ומחיצותיו נכרות מטלטלין ממנו אפי' לחצר חברו קס"ד הכא והתם באין מחיצותיהן ניכרות אפי' סביבותם וקאמר רב לרבנן אין מטלטלין אלא בד' משום דפריצי גגין אהדדי אבל לר"מ מקום פטור הוא ומטלטל בכולי ושמואל אמר לרבנן נמי מטלטל בכולו דאמרינן גוד אסיק וכל חד רה"י הוא והכא ידע דביתר מב"ס קמיירי וקשייא לי' דרב דיתר מב"ס אפי' בגובה יו"ד וליכא מחיצות אסירא ורב האמר לא אמרינן גוד אסיק ומשני דכולהי שמעתין במחיצות שמבחוץ נכרות וקשיא לי' דשמואל דאמר אפי' באין נכרות גוד אסיק ומשני קסבר שמואל מחיצות למטן עבידן והא דארש"י לשמואל לר"מ דאמר רשות א' הן לא אמרינן ביניהן גוד אסיק ואין מטלטלין אלא בד' ולרבנן אמרינן ומטלטל בכולי. קשיא לן לאפושי פלוגתא וכל כה"ג הו"ל לתלמודין לפרושי דר"מ ורבנן קמיפלגי נמי בהא דלר"מ דשרי מזה לזה אין מטלטלין אלא בד' ולרבנן דאסור מטלטל בכולו וע"ד הא ר"מ הוא דאמר רשות א' הן אפי' בחצירות דמיפלגי במחיצות ה"נ אימא אע"ג דמיפלגי רשות א' הן. ומה ענין רשות א' לגוד אסיק וכי משום דרשות א' הן לא מצית אמרת גוד אסיק ועוד לר"מ נמי בכלים ששבתו בתוך הבית לאו רשות א' הן. והוה מתחזיא לן טפי למימר אי דמוקים לה הכא בכל גג יותר מב"ס דומיא דגג יחידי לרבנן וקאמר גגין לר"מ דבהא נמי קאמר רב מותר לטלטל בכל הגגין ושמואל אמר ב' אמות בזה וב' אמות בזה מטלטלין אבל טפי מד"א אפי' בחדא לא ובין לר"מ בין לרבנן אי ליתא בכל גג טפי מב"ס ובכולהי איתנהו טפי מסאתים אמרינן בכל חד גוד אסיק ומותר לטלטל בכולו לרבנן מכל חד ולר"מ בכולהי דהו"ל כק' קרפיפות פחותות מסאתים ופתח ביניהן. אי דמוקים לה הכא בדאיתא בכולהי טפי מב"ס ובכל חד ליכא טפי מב"ס ובין לר"מ בין לרבנן לענין פרוץ וליכא בכולהי אלא ב"ס לא אחמור בי' רבנן הואיל ומחיצותי' מבחוץ נכרות והקיפי' זוטר אמרינן נמי ביני' גוד אסיק וכמאן דלא איפרצי אהדדי אבל לענין יותר מב"ס אחמיר בי' רבנן הואיל בהקיפי' נפישא לא אמרינן גוד אסיק למעטו מב"ס והתם פליגי רב ושמואל בדליכא יתר מב"ס בכולהי והכא ביתר מב"ס והריטב"א דמייתי להא דרש"י בכולהי שמעתין הא מלתא לא אייתי לה וירושלמי דשלהי כיצד מעברין מסייע לי' לרש"י דאמרו התם בשם שמואל אחורי הגגין מטלטלין בהן אפי' כור ואפי' כוריים ר"מ אומר עד בית סאתים א"ר יוסי בר' בון מילתא דרב פליגא עלוי דתנינן תמן כל גגות העיר רשות א' הן שמואל אמר עד ב"ס רב אמר אפי' כור ואפי' כוריים ואחורי הגגין דירושלמי היינו על הגגין מדתלי' לה בפולגתא דרב ושמואל דהכא דפליגי אי מחיצות התחתונות כמוקפות לדירה לגגין הן או לא. וקרי להו אחורי הגגין דכל גג אחורי דחברי' הוא א"נ משום דכל גג יש מחיצות הבית תחתיו ואחורי כולן מחיצות הבתים החיצונות המקיפות את כל הגגין קאמר מחיצות שאחורי כל הגגין מהן וקאמר שמואל אחורי הגגין מטלטלין בהן אפי' כור וכוריים אפי' יש בכולן כור וכוריים מטלטלין בכל א' מהן דכל גג אין בו ב"ס ואמרינן לכל גג גוד אסיק מחיצתא ומטלטל בו בכולו ומגג לגג אפי' אין בכולן אלא ב"ס אין מטלטלין לרבנן דכל א' רשות לעצמו ר"מ אומר עד ב"ס אם אין בכולן אלא ב"ס מטלטלין בכולן ואפי' מגג לגג אבל אם היה בכולן יתר מב"ס אין מטלטלין אפי' בא' מהן אלא בד' דכולן א' הן וא"ר יוסי בר' בון מילתא דרב פליגא עלי' דרב אמר אפי' לר"מ מטלטלין בכולן אפי' כור וכוריים דמחיצות התחתונות הקיצונות הן כמוקפין לדירה לגגין והיינו דרש"י:

תניא בתוספתא פ"ג השובת בעיר אפי' גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה על גגה אין לו אלא ד"א לבר שמואל מתרץ לטעמי' ורב מתרץ לטעמי' שמואל מתרץ לטעמי' כגון שהיו כל גגות העיר שוות ובכולן יתר על ב"ס ור' מאיר היא א"נ אפי' תימא רבנן וגג אחת לכל העיר רב מתרץ לטעמי' שלא היו מחיצותיה ניכרות ולא אמרינן בהו גוד אסיק והרי אינה מוקפת מחיצות:

גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן ה"ה גג יחידי לר"מ אלא לאפוקי גגין השוין לרבנן לרב אין מטלטלין בו אלא בד' דפריצי אהדדי ולשמואל מותר לטלטל בכולו דאמרינן גוד אסיק ובכל חד לית בי' טפי מב"ס ואי לא תימא כרש"י ולר"מ נמי אמרינן גוד אסיק אלא דהכא כל גג יתר מב"ס לשמואל ליכא בין גגין השוין ובין גג יחידי בין לר"מ בין לרבנן ומשום דלרב גגין השוין לרבנן אסרי אהדדי נקט הכי:

קשיא דשמואל אדשמואל בלאו קמייתא דשמואל נמי קשיא מ"ט דשמואל דהא אוקימנא במחיצות ניכרות ובמחיצות ניכרות דכ"ע אמרינן גוד אסיק אלא לאלומי קושיא קאמר התם קשרי שמואל אפי' באין ניכרות והכא קאסר אפי' בניכרות א"נ קאמר אפי' בלאו האי אוקימתא קשיא דשמואל אדשמואל דהא אפי' באין ניכרות קשרי התם

הוה קרפף יתר מב"ס כו' ש"מ מהא הא דאמר הריטב"א ודעימי' דקרפף שלא הוקף לדירה כמחיצה של שתי או של ערב דליחיד נותנין ב"ס ול"ג כל צרכן דהו"ל שיירה הנ"מ במדבר אבל בביתו לא והא דאמרינן בשמעתא דחבלים וקנים יחיד בישוב איכא בינייהו לא תימא הא שיירה דכ"ע אפי' בישוב אלא למ"ד בישוב לא שיירה נמי בישוב לא וכדאמר רש"י לת"ק קתני יחיד דומיא דשיירה עה שיירה במדבר אף יחיד במדבר דאי ס"ד קרפ"ף אפי' בביתו יהבינן לז' כל צרכן גג נמי כיון דאמרת הו"ל כקרפף יתר מב"ס שלא הוקף לדירה כולהי אסרן וכולהי הא שיורא נינהו ואי תימא דהנך רבוותאי דשרו לקרפף דשיירה לית להו דרש"י אלא דלר"מ נמי גוד אסיק והכא בכל יתר מב"ס הכא כל גג דיחיד הוא אבל קרפף דג' בישוב נמי אימא שרי והשתא איכא למימר לרב נמי הני מחיצות למטה עבידן והו"ל לא הוקף לדירה ורב לטעמי' דאמר בגגין השוין לרבנן כולהי אסירי דלית לי' הכא גוד אסיק לר"מ כולהי שריין דכחד קרפף דמי והו"ל שיירא וגג יחידי דומיא דגגין השוין בשל ג' אבל גג יחידי דיחיד אימא לרב נמי אסיר והא דאקשינן לרב אליבא דר"מ ליטלטל מגג לחצר כרש"י ולא כרבנן דתוס' דהא אמרת בין לרב בין לשמואל גג לקרפף שלא הוקף לדירה דמיא

ספינה אמרו עד כאן לא פליגי אלא ביתר מבית סאתים וכן כפאה לזפתה אבל בית סאתים בכל מקום מטלטלין בכולה ואנן מסייעינן להו מדאמרינן בפרק קמא בשמעתא דלחי העומד מאליו דבמחיצה העומדת מאלי' דכ"ע הוי מחיצה והנך מחיצות נמי לא גריעי מעומדתו מאלי' דהאיכא מחיצתא:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה