גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שני – עושין פסין · דף כו.
מתני': דלא כחנניא קשיא לי' להריטב"א מאי אריא דלא כחנניא דלא ככ"ע הוא ואמר משמי' דרבי' דחנניא נמי משמי' דר' אליעזר קאמר ומשמי' דרבתינו בעלי התוס' אמר משום דתני' בשיטתי' דר' אליעזר אזיל דיליף מאסטרטיא של מלך ואנן קשיא לן וכי אורחי' דתלמודא למימר אתנא יחידאי מתני' דלא כי האי תנא אלא אסתמא קאמר אבל האי פלוגתא דתנאי היא אלא הכא ה"ק מתניתין דכ"ע בסאתים קאמרי ור' אילעאי לא מצא חבר אלא ר' אילעאי לחוד הוא דאמר בית כור דלא כחנניה דחנניה מיקל טפי אפי' מדר' אילעאי וקאמר אפי' מ' סאה ואי תימר חנניה נמי משמי' דר' אילעאי קאמר שפיר מתני' דאמרי משמי' דר' אילעאי בית כור דלא כחנניה דחנניה משמי' מ' סאה קאמר:
חצר התיכונה פירש"י מדקרי לי' תיכונה מכלל דלאו חצר הוה אלא רחבה ולא הוקפה לדירה ואיכא למימר א"נ חצר ממש קאמר והוקפה לדירה מ"מ הואיל ואשכחן חצרות מלכים מ' סאה ילפינן מינה דמ' סאה חצר הוא כדילפינן לאידך תנאי ב"ס בחצר המשכן דאיקרי חצר:
להושיב ישיבה על פתחו מתנינן וכן הוא בפירושי רש"י דהא לא יצא כתיב מקמא דנפק לחצר התיכונה ודבר ד' הי' אליו וגו' שוב ואמרת וגו' הנני רופ' וגו' ותו לא צריך לישיבה ואשתבש ספרי ואתני והושיב:
על פתחו מדפריך וישעי' מה בעי התם מכלל דחצר התיכונה לאו דרך ביאה ויציאה הואי כדאמר רש"י א"כ ישעי' על פתח החצר החיצונה הוה ליה לאותיב ישיבה כדאמר על פתחו וצריך לומר דעל כל פתחי בעי ישעי' לאותובי ישיבה ואזיל לפתח התיכונה לאותובי והדר ואזיל לפתח החיצונה וקא מותיב ישיבה:
והתנן ביתו אסר כי' לו ולהן ותרוייהו בביטל רשות חצרו ולא ביטל רשות ביתו דאי דר' אליעזר בדגלי דעתי' ואמר מבטילנא רשות ביתי האי לא מצאתי חבר עי איכא למ"ד דלא ואי התם בדגלי דעתי' ואמר לא מבטילנא מאי למימר' והיינו דפריך ארב ששת פשיטא: