אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שני – עושין פסין › דף כה:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שני – עושין פסין · דף כה:

דף כה.

מתקיף לה ר' יוסף כו' רב יוסף לא אסיק אדעתי' דאויר מקום מחיצות מייתרו וסגור הוה למימר משום דאיפרץ במילואו למקום האסור לי' והו"מ פריך האי הואיל ואויר חצר מייתרו הואיל ונפרץ למקום האסור לו מיבעי לי' אלא דעדיפא מיני' פריך אמאי אסור ועלה קאמר אביי כמאן כר"ש דלרבנן שפיר קאמר דאסור:

לר"ש נמי האיכא אויר מקום מחיצות קשיא לי' להריטב"א ולישתרי קרפף בגיפופין דחצר דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי וניחא לי' הכא בנכנסין כותלי הקרפף לחצר א"נ הכותל החצר יתרין על ד"א וכן אמר הרב המ"מ משמי' דהרשב"א דבלאו הכי שרי הקרפף ואמר הריטב"א ויש מפרשים דקרפף יתר מב"ס שלא הוקף לדירה לא מישתרי כשהוא פרוץ במילואו בלחיין ולא בפסין ואפי' ברוח רביעית ע"כ וליכא למימר דגיפופין דידי' נמי לא מהני דאפי' לא פרוץ במילואו נמי ליתסר אלא דליהני לי' גיפופין דקרפף קאמר ואיכא למימר דנראה מבחוץ לגבי פרוץ במילואו למקום האסור לו הוא דמהני דהוה כסתימה והבדלה בין האי רשותא לרשותא אחריתי אבל הכא דמשום דאיכא טפי מב"ס הוא הא בהאי דוכתא מצי זרע להדיא ככולא קרפף ולא דמי להיכא דאית לי' גיפופין אע"ג דבין הגיפופין מצי זרע לא מצטרף בהדי קרפף דפתחא כסתום דמי. והרש"א דאמר אליבא דרבותינו בעלי התוס' דנראה מבחוץ לא מהני אלא היכא דחצר מישתרי בהכי מגו דמהניא לה לחצר מהני נמי לקרפף אבל לענין דאויר החצר מייתרו דחצר לית בי' משום יתור וליכא מגו לא מהני לקרפף ולדידי' לענין אויר מקום מחיצה נמי נימא הכי. מיהא לאו מילתא היא חדא דהא מ"מ מהניא לחצר דלא להוי פרוץ במילואו ועוד מאן דאמר נראה מבחוץ נדון משום לחי אפי' בלאו מגו נמי דהא תני ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו בין שנראה מבחוץ כו' נדון משום לחי וכל הני שמעתי דפ"ק כולהי במבוי לחודי' דליכא מגו ומאן דאמר אינו נדון משום לחי אפי' היכא דאיכא מגו נמי לא כדתני אבימי אחצר קטנה שנפרצה לגדולה קטנה בעשר וגדולה בי"א ואוקימנא משום דנראה מבחוץ אינו נדון משום לחי ואע"ג דאיכא מגו דמהני לגדולה אלא כדאמרן ולהך לישנא רב יוסף דסבור למימר טעמא דר' זירא משום דנפרץ במילואו למקום האסור לו ואביי דבעי למימר טעמא דרב חסדא הכי לא תיקשי ולישתרי בנראה מבחוץ עדיפא מיני' קאמרי אפי' תימא ר' זירא ורב חסדא קסברי נראה מבחוץ אינו נדון משום לחי מ"מ קשיא לר' זירא מדר' שמעון ואביי אקשי דרב חסדא דמשכחת לי' איפכא א"נ למאי דבעי לאוקמא משום דנפרץ למקום האסור בנכנסין כו' מוקמי והך לישנא למסקנא הוא דאמר אפי' בלא נכנסין נמי לא:

דאמר רב חסדא כו' ומדר' זירא לא מצי דייק דר' זירא איידי דקאמר קרפף שקירה בו ב"ס מותר קאמר נמי ומודינא בהאי קרפף שאסור וה"ה חצר שנפרץ במלואו חצר אסורה ועוד דר' זירא נקט קרפף וה"ה חצר וחדא מיני' נקט אלא רב חסדא אי טעמא דחד משום גיפופי חצר מותרת דקאמר מאי קמ"ל מתני' היא חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת בשלמא איסור קרפף קמ"ל כרבנן קמ"ל נמי דאחמירו בי' רבנן כולי האי למיסר בהו פירצה מחדא לחברי' אלא חצר מותרת פשיטא אפי' בית קטן שנפרץ לבית גדול הגדול מותר אלא לאו רב חסדא חצר מותרת מ"מ קאמר דלא משכחת בה איסורא ואי כרבנן זימנין דמשכחת לה איפכא וחצר אסורה:

וזה אין אויר מחיצות מיתרו. וקשיא לן חצר שנפרצה במלואה לקרפף דחצר קטנה מקרפף ליבטל לגבי רובו דקרפף וכמאן דלא הוקפה לדירה דמיא מידי דהוה אקרפף יתר מב"ס שהוקף לדירה ונזרע רובו דבטיל לי' מיעוטו לגבי רובו וכיתר מב"ס שלא הוקף לדירה דמיא ואיכא למימר חצר עדיפא מקרפף דהקיפא לדירה דידי' לא בטיל למיהוי כמאן דלא הוקפה לדירה א"נ שאני התם דמעקרא חדא הוא דהואי וכי איזרע רובו כמאן דאיזרע כולי' דמי אבל הכא חצר לחוד וקרפף לחוד הוקפו ומשום דנפרץ במילואה איסורא הוא דקא אסר קרפף עלה הא בטולי להקיפא דילי' לא מבטל:

מסתברא קרפף שנפרץ במילואו לקרפף והקטן אין בו יתר מב"ס אפי' עם האויר של מקום מחיצה שניהן מותרין ולא אמרינן אויר הגדול מייתרו הואיל ואויר הגדול הא מישרא שרי דאיפלג מקטן היכי מצטרף בהדי אויר קטן למחשבי' לקטן יותר מב"ס ופליגא דרבותינו בעלי התוס' דאמרי לרבנן אויר החצר מייתרו אע"ג דאויר המותר הוא ואימא טעמא דידהו דמחיצה דחצר אינה מתירתו כיון דבהדי הדדי הוו טפי מב"ס ולגבי קרפף לא הוקפה לדירה אינה מתירתו ובקרפף שנפרץ במילואו לקרפף ה"נ מחיצה דגדול אינה מתירתו:

בתוס' ונפקא מינה שאם נפרץ מצד אחד לרה"ר כו' חסורי מחסרא והכי קאמרי שאם נפרץ לו מבוי מצ"א ומצ"א לרה"ר וכו' דאי משום דאויר החצר מייתרו הו"ל כרמלית וצריך צוה"פ לרה"ר ולחי לקרפף כמבוי מפולש ואיסרטיא מכאן ובקעה מכאן ולא משתרי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים דהנך גיפופי לקרפף גופי' לא מהני למבוי ליהני ואזדו לטעמי' דאמרי גבי רחבה בפום נהרא דמבוי ושביל לא אשתרו בנראה מבחוץ משום דלרחבה גופה לא מהני למבוי ושביל מיבעיא ואימר טעמא דידהו הואיל ושוויו רבנן כרמלית לגבי טלטול הנך מחיצות כמאן דליתנהו דמי משום דלאו לדירה עבידי ואם משום דנפרץ במלואו לחצר האסורה לו סגי בלתי לרה"ר דלא עדיפא מפרוץ במלואו לחצר גופה דאמרינן א"צ כלום דנראה מבחוץ נדון משום לחי ואי משום דקרפף גופי' אסירא וגיפופין לא מהני לי' מ"מ הואיל ואיסורי' לא הוי אלא משום דנפרץ במלואו לרשות האסורה לו לא אמרינן דמחיצות דידי' כמאן דליתנהו דמי ולא דמי לכרמלית וכדאמר' באידך פירקא וה"ה דמצי אמרי מצד השני לבקעה דבקע' מכאן ובקעה מכאן נמי צוה"פ מכאן ולחי וקורה מכאן אלא רבותא קמ"ל דאפי' לרה"ר ל"צ כלום. וכן הו"מ אמרי שאם נפרץ לו מבוי ומצ"ב סתום אלא משום דבכ"הג נ"מ בתרתי בצוה"פ לרה"ר ובלחי לקרפף:

והא דאמר הרא"ש וברי' ובעל ש"ע קרפף שנפרץ במילואו לחצר וחצר לקרפף. או או קאמרי קרפף שנפרץ במילואו לחצר ולחצר גיפופין או חצר במילואו לקרפף ולקרפף גיפופין חצר מותרת מ"מ וקרפף במילואו אסור:

והרמב"ם אמר נפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת בשהיתה והקרפף אסור כשהי' שאין אויר החצר מתירו והרמב"ם ודאי לא מתני בשמעתין אויר מקום מחיצות מדקאמר אסור כשהי' מכלל דמעקרא נמי יתר מב"ס הואי ועוד וכי סני לי' האי שמעתא דאויר מקום מחיצות לאיתויי והכי מתני אמר ר' זירא ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאין אויר החצר מתירו ובקרפף יתר מב"ס שנפרץ במלואו לחצר ולחצר גיפופין והא קמ"ל מהו דתימא הואיל ואמרו רבנן חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחא של גדולה ה"נ האי קרפף כפתחה של חצר הוא ובטולי בטיל אגבי' וככולי' חצר דמי ובהאי פירצה לישתרי הואיל ולענין פרוץ במלואו אמרינן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי לענין היקף לדירה נמי לימא הא מחיצתא דלאו לדירה איפרצה והשתא גיפופין דחצר ממילא ליהוי מחיצה לדירה לקרפף בנראה מבחוץ דהא פתוח לחצר ומחיצה דממילא בשבת הא הוי מחיצה כנבלעו תחתונות ועליונות קיימות ולא דמי להוקף ולבסוף פתח דהכא מעקרא לא הוי היקף לקרפף והשתא הוא דאתעביד ממילא היקף לקרפף והרי פתוח לחצר הוא וכמאן דפתוח ולבסוף הוקף דמי קמ"ל דלענין הוקף לדירה בעינן מחיצות לקרפף והנך לחצר עבידי לקרפף לא עבידי וכדאמרינן בההיא עובדא דבוסתנא. ורב יוסף סבור הוה למימר דר' זירא בקרפף ב"ס קאמר ואתקיף להו וכי אויר המותר לו אוסרו ואהדר לי' אביי דר"ז בקרפף יתר מב"ס וכדרב חסדא דא"ר חסדא קרפף שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו קרפף אסור וחצר מותרת דאי רב חסדא בקרפף ב"ס וכרבנן זימנין דמשכחת לה איפכא אלא רב חסדא כר"ש ובקרפף יתר מב"ס וקמ"ל שאין אויר החצר מתיר לקרפף לעשות אותו הוקף לדירה ואיפכא פשיטא חצר שנפרצה במלואה לכרמלית היא והאי נפרצה חצר כנגדו משום דסתמא מחיצה לקרפף ומחיצה לחצר סמוכין זו לזו וקאמר נפרצה מחיצת הקרפף במלואו ונפרצה מחיצות החצר שכנגדו:

ההוא בוסתנא כו' תרגומא דרש"י מיפרשא בפי' הריטב"א ולישנא דברייתא דאפדנא וגוייתא כוותי' דרש"י רהיטא וכן הנך מחיצות לגואי עבידן דקאמר דאי כר"ח הך מחיצה לגואי עבידא מיבעי לי':

לבראי לא עבידן טרח בה הריטב"א טובא בהא דאמר רש"י נהי דפריצה ליכא. ולדעתין ה"ק נהי דפירצה ליכא דא"נ אפדנא דקאי ברה"ר או בבקעה מהני גודא דגוואיתא לבוסתנא דלא הוי פרוץ דגודא גוואתיא הוו נמי מחיצה לבוסתנא היקף לדירה לא הוי דגודא גוואייתא הוקף שלא לדירה הוה לבוסתנא:

לר"ח איכא למימר טעמא דרב ביבי דבעידנא דעביד אשיתא ברייתא בטל לי' גודא דאפדנא דכנגדו והשתא דנפיל אתי גודא והו"ל היקף לבוסתנא תו לא הו"ל הוקף ולבסוף פתח דהקיפ' ופתחי' בהדי הדדי קאתו והקיפא דמימלא בשבת הא מהני כנבלעו תחתונות ועליונות קיימות ואהדר לי' רב פפי לגוואי עבידן לבראי לא עבידין דמעיקרא כי עבידי לגוואי הוא דעבידי וממילא לא הוה הוקף לדירה הך מחיצת' דמעיקר' לא הוה הוקף לדירה ונבלעו תחתונות שאני דמעיקרא לדירה עבידי אלא דלא הוו קיימי בדוכתי' ובשבת ממילא אתו לדוכתי':

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה