גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שני – עושין פסין · דף כב:
בבל נמי כו' לרבותינו בעלי התו' למאי דמסיק מחיצה אפי' באלף כורין מהני ובבל ודכ"ע היינו טעמא משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא ורבנן נמי מודו במחיצה שאינה בידי אדם דאתי רבים ומבטלי לה קשיא לן חדא רבים בשפת אוקינוס ובפרת ודגלת מי אתו ובפ' קמא נמי אמרינן שצדו א' כלה לים:
ותו ים גופי' להוי רה"י ואנן תנן הזורק מן הים ליבשה פטור ותו רה"ר דחייבין עלי' אימא איכא מרחוק מחיצות גמורות בידי אדם ועירות ומדינות וקא מייתי חולי לעזרה ודגלי מדבר נמי מדבר העמים מיקרי דאיכא עמים דמקפי להו ובארץ ישראל ובבבל דמחויב חטאת מי לא עסקינן דאיכא עירות ומחיצות בסוף המדינה. ותו תל המתלקט דלאו בידי אדם ואמרינן לרבנן דרבים לא מבטלי ומסתברא כדאמר הריטב"א כל שאינו רואה עצמו בתוך המחיצה לאו כלום הוא:
מעלות ומורדות שבא"י אינם חייבים עליהם משום רה"ר אמרו בתוס' לר"י דא"י אין חייבין עליהם משום דיהושע מסרן ליחיד הא דשאר ארצות חייבין דרבים מבטלי להו ולרבנן דשאר ארצות נמי אין חייבין עליהם ועל כורחין הני מעלות ומורדות במתלקטי עשרה מתוך ד' מוקמי לה דאי לא מתלקטי יו"ד מתוך ד' לרבנן נמי חייבין דאפי' היכא דלא בקעי בה רבים רה"ר נינהו והיינו דאמרי בתוס' והריטב"א אהא דבעי מיני' רחבה מרבה לא שמיע להו הא דר' יוחנן דאמר בא"י דוקא דר' יוחנן נמי בהא קמיירי והא דמוקמי דר' יוחנן בהכי דאי לא מתלקטי יו"ד מתוך ד' בא"י נמי חייבין כיון דניחא תשמישתי' לא מסרן יהושע ליחיד והא דאמר לפי שאינו כדגלי מדבר אמר הריטב"א פירש רש"י כי דגלי מדבר בארץ מישור וכו' שהענן השווה אות' ואינו נכון דא"כ מאי איריא דא"י דבבל נמי כו' אלא כיון דלא ניחא תשמישתי' לא מסרן יהושע לרבים כו' ואינן דומין לדגלי מדבר שהי' מסורין הדרכים לרבים וכו'. ולדידן לישנא דאינן דומין לדגלי מדבר לא משמע הכי. ואיכא למימר לעולם כרש"י וקים לי' בהנך דא"י דלא בקעו בהו רבים הא דשאר ארצות איכא דבקעי בהו ואיכא דלא בקעי בהו. ושבילי בית גלגול בקעי בה רבים דאי לא בקעי מאי קמ"ל ואנן אתחזיא לן דהכא לאו במתלקט יו"ד מתוך ד' ולא דמי להא דבעי רחבא אלא מעלות ומורדות דלית בהו יו"ד קאמר וזקופין דהויין כרמלית ודא"י הוו זקופין ולא בקעי בהו רבים להכי אינן חייבין עליהן משום רה"ר וה"ה דשאר ארצות בכיוצא בהן אלא נקט א"י משום דהוה בה כי הנך ודשאר ארצות לא ידעינן מיני' דאיכא דלא זקיפי כי הנך וניחא תשמישתי' וכארעא סמיכתא דמיין א"נ דבקעי בהו רבים ובדלא גביהי יו"ד לרבנן נמי רבים מבטלי מחיצתא מידי דהוה אעמוד ט' ורבים מכתפין עליו:
חזיתי לרישך בי עמודי כו' כדאמרינן בעלמא גבי בצלאל דא"ל למשה כלים שאני עושה להיכן אכניסם וא"ל בצל אל הייתי דכוונת לדעת הקב"ה כמאן דהוית בצל אל ושמעית דאמר לי משכן תחילה ה"נ אע"ג דאביי לא חזא לר' יוחנן א"ל רב דימי לאביי קרקפנא בעל מוח חזיתי' לרישך בי' עמודי דכוונת לדעתי' דר' יוחנן כאלו הוית התם כי א"ר יוחנן להא שמעתא ושמעת מיני' דאמרי מעלות ומורדות שבה ואיידי דא"ל קרקפנא אזל לרישך:
תל המתלקט כו' אוקמה הריטב"א ברחב י"ו אמה והא דאמר אפי' במעלות בית חורין אמר הריטב"א שאינן יכולין לעלות במדרונו אלא א' א' אבל למעלה רחב ט"ז אמה ולא ידענא מאי דוחקי' אפי' לית בי' ט"ז אמה נמי כיון דרבים מבטלי מחיצתא כמאן דליתי' דמי וכארעא סמיכתא דרה"ר הוא. דכוותה גבי פסין לר"י רבים מבטלי מחיצתי' וכמאן דליתי' דמי ואע"ג דליכא אלא יג"א ושליש וצריכנא מימר דהריטב"א הכא בתל שאינו עומד ברה"ר קא מוקים לה דתל גופי' כי אית בי' טז"א הוי רה"ר ומ"מ קשיא לוקמה בעומד ברה"ר כי הא רבעי מיני' אביי מרבה בריש פירקין תל המתלקט נדון משום ד ומד וכי הא דאמר בשבת זרק ונח על גבי' חייב:
אמרי דבי ר' ינאי כל שאין עבדים כו' ר' ינאי טעמא דתל המתלקט עשרה מתוך ד' קאמר. הואיל ואין עבדים יכולים לרוץ לפני סרדיוט לא ניחא תשמישתי' ולא הוי כארעא סמיכתא ולר' יודא כיון דלא ניחא תשמישתי' מסרן יהושע ליחיד ואע"ג דבקעי בהו רבים א"נ סימנא קאמר מאן דלא ידע אי מתלקט עשרה מתוך ד' או מתוך ה' ליחזי אי לא מצי עבדי למירהט קמי דסרדיוט מתוך ד' הוא. ותלמודא לפרושי מתני' הוא דאייתי לי':
מסרן יהושע ליחיד וחצר שרבים נכנסין בה בזו ויוצאין בזו אע"ג דשל יחיד הוא איכא למימ' התם דקאי ברה"ר הכא הנך שבילי לאו ברה"ר קיימי אנא באפי' נפשי' קיימי וכי מסרן יהושע ליחיד אע"ג דאתו רבים ובקעי בהו לאו רה"ר נינהו:
פליגי בה רבנן איכא דאמרי הלכה כר' יוחנן דרבי' דר' אלעזר הוא ושמעתא דכיצד מערבין רה"ר כוותי' ור"י ס"ל כר"י בחדא ופליג עלי' בחדא הלכך רבים מבטלי מחיצתא ולא שרי פסי ביראות אלא היכא דלא בקעי בה רבים והזורק לתוכן חייב אבל היכא דבקעי בה רבים רה"ר הוא וכן תל המתלקט ורבים בוקעין בו רה"ר וכל כיוצא בו. והרמב"ם אמר הלכה כר"א ולא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ופסין ותל וכיוצא בהן אע"ג דבקעי בהו רבים רה"י הוא ומסייע לי' להרמב"ם הא דאמר רב (ד' ז' ב') מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ואוקמינן חצר מותרת אע"ג דדרסי בה רבים ואקשינן תנינא חצר שרבים נכנסין לה בזו כו' ומשנינין דאפי' זה כנגד זה שרי אלמא לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא. ומתניתין דחצר הלכתא היא ודלא כר יודא דפליג עלה כדאמרינן הכא וכן אמר הריא"ף התם חצר מותרת אע"ג דדרסי בה רבים. וכולהי אמוראי קא פרשי מלתי' דרב דליכא מאן דפליג עלי'. ואי קשיא שמעתא דכיצד מערבין רה"ר דפריך מינה דר' יוחנן דירושלים ואוקמה למתניתא במבואות המפולשין הא התם רב גופי' אמר מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן ואוקמה במבואות המפולשין לרה"ר הא רה"ר גופי' דלתות בעינן. ורב הא אית לי' דרבים לא מבטלי מחיצתא כרבנן אלמא אפי' לרבנן ברה"ר דלתות בעינן וליכא למימר הכא דאוקמה למתניתין דחצר כרבנן משום דקשיא לי' אי כר"י ומשום דאיכא שתי מחיצות פשיטא וכדפרישו בתוספות. אבל למאי דמסיק לעולם רבנן ורה"ר לטומאה איצטריכא לי' ה"ה לר"י ומשום דאיכא שתי מחיצות ומתניתין דכ"ע היא והיינו דאמר רב כוותי' אבל היכא דליכא שתי מחיצות מעלייתא כגון תל המתלקט בכולהי מידרסא או דפרוץ מכולהי רוחא דומיא דפסין ה"נ דרבים מבטלי לה הא מאן דאמר הלכתא כר' יוחנן איהו הוא דאמר דר"י פליג עלי' דר' יודא בהך דשתי מחיצות דאורייתא והלכתא כוותי' בתרווייהו דרבים מבטלי מחיצתא ושתי מחיצות לאו דאורייתא ומ"ל אי איכא שתי מחיצות ומ"ל אי ליכא שתי מחיצות אי רבים מבטלי בדאיכא שתי מחיצות נמי מבטלי וכן אמר הריטב"א בהדיא דירושלים אע"ג דהוו שתי מחיצות מעלייתא ושתים הוו בכל פתח עומד מרובה מהך גיסא ומהך גיסא אתו רבים ומבטלי לצורת פתחים ולגיפפי דהנך פתחי וכפרוץ במלואו דמיא מיהו איכא למימר דלא כהריטב"א אלא היכא דאיכא ב' מחיצות מעלייתא ובאינך תרתי שם מחיצות תו לא בטלי אפי' למאן דאית לי' בתרווייהו לחומרא וכי אמרינן שתי מחיצות לאו כלום הנ"מ היכא דליכא באינך תרתי שם מחיצות אבל היכא דאיכא שם מחיצות מהני שתי מחיצות מעלייתא דלא ליבטל שם מחיצות מאינך תרתי דהואיל ואיכא תרתי למעלייתא תו לא בטילי הנך שם מחיצות א"נ עומד מרובה אפי' לר' יודא לא בטיל כדאמר הרמב"נ. אלא הא דפרכינן ור' יוחנן דירושלים קשיא לן מה נפשך אי פתחין דידי' לא הוה בהו טז"א מאי טעמא דר' יוחנן הא התם לכ"ע לא בטילי שם מחיצות דידי' ואי הוה בהו טז"א ממאי דר' יוחנן כר' יודא לרבנן נמי דלתות נעולות בעינן כדאמרינן בשמעתא דכיצד מערבין רה"ר מיהא בלאו הא מילתא הא דרמי דר' יוחנן אדר' יוחנן והא דרמי דר' יודא ודרבנן אדר' יודא ורבנן כולהי צריכא תלמודא טובא ודהרמב"ם לכאורה מסתייע כדאמרן: