אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שמיני – כיצד משתתפין › דף פז:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שמיני – כיצד משתתפין · דף פז:

דף פז.

רב דאמר רשויות דרבנן חמירי ומקום פטור דביני'. אסור אפילו לכתף עליו הכא כזעירי מוקים לה להאי מתניתא:

ההיא זעירי אמרה וקשיא ומאי דופקי' דזעירי ורב דימי פליגי אהדדי הא תני' גבי מפתח ומייתי לה בהמוצא תפילין דרשויות דרבנן נמי אסרי לאחלופי ואימא היינו טעמי' דר' יוחנן דאמר אלו מעלין מכאן ואוכלין אבל להחליף מחצר זו לחצר זו לא קאמר ר' יוחנן משום דאיכא מתניתא דאסרה אפי' ברשויות דרבנן וניחא הריא"פ מתרץ לטעמיה והרז"ה מתרץ לטעמיה הריא"פ מתרץ לטעמיה קים לי' לתלמודא דמתניתא דהכא מתריצתא טפי ומתניתא דהתם וקים לי' דההיא דכותל שבין ב' חצירות זעירי אמרה וכדאמר הריטב"א אליבי' דהריא"פ דהכי קים להו דזעירי אמרה ולרב דימי ברשויות דרבנן מותר להחליף והרז"ה מתרץ לטעמיה סוגיין דהכא לא אסיק אדעתיה להא מתניתא דמפתח וסוגייא דהמוצא תפילין כרבינא דדחי לכולהי סוגייא דהכא וכוותי' קימ"ל היינו דאמר אביי התם אפי' ארשויות דרבנן ש"מ איתא לדרב דימי כרבינא והיינו דאמר לזעירי קשיא הא ולא משני זעירי דאמר כי האי תנא דמפתח:

ורב דימי (גופי') תנאי היא. ומ"מ לזעירי נמי הלכתא כר' שמעון בן גמליאל דר' יוחנן קאי כוותי' דאין כרמלית פחותה מד' ותנא דאמרו לו דקתני רחב ד' כוותי'.

ותיהוי כי תורי כרמלית פרישו רבוותאי דאזעירי קא פריך ולא ידענא אי הכי לימא הואיל וטרפי בתראי אלבי' דזעירי כוותי' קימ"ל והא ליכא למ"ד אלא אמתני' דתנן מפני שלא היה בה כשיעור ומתניתא קמייתא דתניא מפני שלא היתה עמוקה יו"ד ואסוגיין דאמרינן אילימא באמת המים ואלא הא דכי אתא רב דימי ואמרינן נמי ורב דימי תנאי דלרב דימי שרי כרשב"ג ש"מ כל דלא רחבה ד' לאו כרמלית הוא בהא דכ"ע כזעירי ואמאי תהוי כי חורי כרמלית:

אין חורין לכרמלית אמרו הכי הלכתא ואפי' בסמוכה שרי ורב אשי נמי לאו לאפלוגי אתא אלא דמהא ליכא למשמע מינה ומסייע להו דבתורי רה"ר קיי"ל כרבא דלאו כרה"ר דמי ואמרינן בפ"ק דשבת בכרמלית דאקילו בה רבנן מקולי רה"י ומקולי רה"ר:

להריא"פ אמר הלכתא כרב דימי וכדאוקימנא אליביה דברשויות דרבנן שרי לאחלופי והכא באנפי' ולהחליף השתא באמה רחבה דא עמוקה יו"ד אי איכא באגפיה גי אין ממלאין הימנה לאגפיה כרבנן ולהרז"ה דאמר כרבינא והאי אוקימנא אידחייא לה לרבנן נמי אימא אגפיה עד ד' לא חשיבי כדאמרינן בכולהי דוכתי דפחות מד' לא חשיבי ושרי מאמה לאגפיה ובאמה שאין בה כשיעור ממלאין הימנה לאגפי' ולבית בכ"מ וכן אמר הרשב"א (עבודת הקדש שער ג' סי' ו') אין באמה כשיעור אפילו יש באגפיה שממנה ולכותל ד"ט משלשל דלי ודולה ומכניס לבית:

להריא"פ שרי לאחלופי ברשויות דרבנן כרב דימי וכי אוקימנא דבאגפיה להרז"ה אסור וכאוקימתא דרבינא קמי הרא"ש והרשב"א והריטב"א בשיטתיה דהרז"ה וכי איכא באמה כשיעור ובאגפיה ליכא כשיעור אין משלשלין לבית דרך אגפיה:

כגון דעביד לה ניפקה אפומה פירשה הרז"ה דהיינו חלונות דקתני וקס"ד חלונות של בתים וקאתי רבינא ואמר מאי בין החלונות חלונות שהמים עוברין בהם וקשיא לן אי הכי האי משלשל דלי ממלאין ממנו מיבעיא לי' כדתנן:

הרמב"ם אמר אמת המים העוברת בין החצירות וחלונות פתוחות אלי' אם אין בה כשיעור משלשלין דלי מן החלונות וממלאים ממנה בשבת בד"א כשאינה מופלגת מן הכותל ג' טפחים אבל הייתה מופלגת מן הכותל ג' טפחים אין ממלאין הימנה אלא א"כ היו פסין יוצאין מן הכותלים מכאן ומכאן שנמצא האמה כאלו היא עוברת בתוך החצר קסבר הרמב"ם ההיא דבין החלונות לאו בחצר או במבוי דא"כ מ"ש דקתני הכא בין החלונות ותו מאי אגפי' איכא בחצר ובמבוי כולה רה"י היא אלא הכא בעוברת בין החצירות וליכא מחיצה מפסקת כלל בין המים העוברין בין חצירות ובין המים שחוץ לחצירות שהמים הללו באין משם וקאמר אילימא באמה גופה בפחות מג' למר ובפחות מד' למר ומקום פטור הוא ולא חשיבא ואלא הא דרב דימי דפחות מד' מקום פטור הוא כרשב"ג אלא באגפי' ולהחליף ובאמה כשיעור עסקינן דהויא כרמלית וקסברי רבנן אגפי' דאית בהו ג' לאמה שייכי ולא לחצירות דמפסקי מחיצות והו"ל מקום לדליות האמה ואחמירו בה דליהוי ככרמלית אע"ג דלית בי' ד' אבל פחות מג' לאו עקום חשיב ושרי לאחלופי לבתי החצירות וזעירי מוקים לה באמה גופה והוינן בה ותהוי כי חורי כרמלית אמתניתין ואמתניתא קמייתא דקתני מפני שלא היה בה כשיעור לא קשיא כיון דבחצר קעברי חורי חצר נינהו ולא חורי כרמלית ואע"ג דמחיצה דחצר לא מהני להיכא דאית בה כשיעור מ"מ היכא דלית בה כשיעור אהני דלא להוי חורי כרמלית דמחיצה דחצר מיהת הא קא מפסקא דלא משתמשי להדיא אהדדי אלא הך מתניתא הוא דקא קשיא לי' לזעירי דמוקים לה באמה גופה הואיל ולית בה כשיעור ואנן נמי אמרינן אילימא באמה גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי ואמרינן נמי לזעירי ורב דימי תנאי היא ש"מ פשיטא לן היכא דלית בי' כשיעור דשרי לשלשולי ובהא דכ"ע אית להו דזעירי ואמאי תהוי כי חורי כרמלית ואע"ג דלית בה כשיעור ממקום דאית בי' כשיעור קאתי וכיון דמכרמלית קאתי וליכא מפסיק בינה לכרמלית חורי כרמלית היא אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי אין חורין לכרמלית ובדרב אשי הרמב"ם מתני איפכא הנ"מ במופלגת הכא הא סמוכה א"נ מתני כאן במופלגת כאן בסמוכה כדאמר הרב בעל מגדל עוז דנוסחא ספרדי הכי הוא דאי הואי מיפלגא מכותלי החצירות אין ה"נ דחורי כרמלית היא הכא בסמוכה תוך ג' לכותל או סמוכה ממש לכותל ותו לא הוי חורי כרמלית אלא לחצר שייכא רבינא אמר כגון דעביד לה ניפקא אפומה ולא מתני הרמב"ם ואזדו רבנן לטעמייהו כו' אלא מתני כגון דעביד לה ניפקא אפומה ותו לא וקא מוקים רבינא אליבא דזעירי דעביד פסין לאמה מכאן ומכאן לכותלי החצר ושייכא לחצר טפי מלמים שמבחוץ ותו לא הויא להו חורין ואנן נמי אי הוה מוקמינן לה באמה גופה בכה"ג הוה מוקמינן לה והיינו דאמר הריא"פ הלכתא כרב דימי דברשיות דרבנן שרי אחלופי דרבינא לאו לאוקמה למתניתא בגוונא אחריתי קאי אלא לפרוקי הא דפשיטא לן למ"ד אין כרמלית פחותה מד' שרי ההא וכן לזעירי בפחות מג' למר ובפחות מד' למר ולא הו"ל חור כרמלית דאי מוקמינן באמה גופה מוקמינן בדעביד פסין ולית לן בהאי מתניתא אלא אי כרב דימי או כזעירי והלכתא כרב דימי דמייתי לי' בשבת סתמא ועוד דמיקל בדברי סופרים וקי"ל נמי בכל דוכתא כל פחות מד' מקום פטור ואע"ג דבין פס לפס קרוב לעשר אמות שרי הואיל וכפתח הוא אמרינן בתר חצר גרירא ולאו חור דאבוה היא והיינו דאמר הרמב"ם אמת המים העוברות בין החצירות כו' וליכא כותל מפסיק בינה ובין אביה בד"א כשאינה מופלגת מן הכותל ג"ט ולא הויא חור אביה אבל היתה מופלגת כו' חור אבי' היא ואין ממלאין הימנה אלא א"כ היו פסין יוצאין כו' שנמצא כאלו עוברות בתוך החצר דלא אמרינן בה חור אבי' היא ומקצת דברים אלו מדברי הרב בעל מגדל עוז יצאו ולישנא דהרמב"ם אזדא שפיר ומ"מ צריך תירוץ:

שמעינן אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין הימנה אלא א"כ עשו לו מחיצה בכניסה וביציאה בכניסה ולא ביציאה ביציאה ולא בכניסה לאו כלום לרש"י ודקמו בשיטתי' ואמרו בבור כר' הונא ה"נ בתוך אוגני' שפיר דעי להריא"פ והרמב"ם ודקמו בשיטתייהו טפח משוקע במים בעינן או ט' במים וטפח למעלה בד"א בעמוקה יו"ד ורחבה ד' פחות מיכן ה"ה כחצר ואפי' סמוכה למקום הרחב אין חורין לכרמלית ולהרמב"ם אם יש בה יותר מיו"ד אמות אפי' אין בעומקה יו"ד הויא חדא באבוה והוי כרמלית וכדאמרן בפ"ק בלשון ים בד"א שהמים נכנסין ויוצאין דרך נקבים שרחבן ג' טפחים אבל אין ברוחב הנקבים ג"ט או עשה לה פסין מכאן ומכאן ואין בין פס לפס ג"ט אין צריך כלום אין בה כשיעור ממלאין הימנה לחצר ולבתים ואין צ"ל לאגפיה ואפי' רחוקה הרבה מבתים ים בה כשיעור ולה אגפים פחות מג"ט לכותל הבית להריא"פ מותר למלאות הימנה ולהכניסו לבית דרך האגפים וכל רשויות דרבנן מותר להחליף לרבנן דפליגי' עלי' אסור למלאות הימנה ולבית דרך האגפים וכל רשויות דרבנן אסור להחליף כרשויות דאורייתא אבל ממנה לאגפים מותר יש לה אגפים ב"ט להריא"פ אסור למנחות הימנה לאגפים דאגפי רה"י הן ולרבנן דפליגי עלי' איכא למימר דשרי עד דאיכא באגפים ד"ט ולהרמב"ם אגפים דחצר רה"י כחצר ובעוברת בין החצירות אגפים ג"ט כרמלית פחות מג' מקום פטור ובאין באמה כשיעור לא שרי הימנה ולחצר אלא בסמוכה לכותל בפחות מג' או בדעביד לה פסין יוצאין מן הכתלים מכאן ומכאן ואפי' יש בין הפסין. קרוב לעשר וכדאמרן וקשיא אמאי לא מייתי הא דאגפים וביש באמה כשיעור ואי שרו לאחלופי וש"מ קסבר הרמב"ם יש חורין לכרמלית א"נ בשאר חורין מודי וחורין דהכא חמירי דכולה חדא וליכא מפסיק ביני':

הא דאמרינן באמת המים עמוקה יו"ד הוי כרמלית לרב הונא דאמר בספינה ומייתי לי' בהזורק דמים עמיקי יו"ד הו"ל מקום פטור דכרמלית מארעא משחינן התם למעלה מיו"ד טובא הכא דאזיל דלי לתוך יו"ד והיכא דטובא למעלה מיו"ד לדידי' ל"צ כלום דהתם נמי בזיז כ"ש שרי ולא תהא זיז כ"ש גדולה מכותל שביניהן מיהא כבר אמר הלכתא כרב חסדא דכרמלית משפת מיא משחינן:

מתני': פירשוה הרמב"ם והרשב"א והריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' למעלה מחוברת תחת הגזוזטרא שרואין כאלו יורדת עד המים ולמטה במים ורואין כאלו עולה עד הגזוזטרא ורש"י פירשה למטה מחוברת לגזוזטרא מתחתי' מכלל דלמעלה למעלה מן הגזוזטרא ואמר הריטב"א והקשו עליו בתוס' הא למעלה מן הגזוזטרא לא מינכרא לשם מים אלא לאשתמושי בחללה ודכ"ע לבר מר' יודא מחיצות ניכרות לשם מים בעינן ותירצו דהכא כיון שהמחיצות סביב הנקב הא איכא הכירא דלשם מים עבידי ובתוס' דקמן נמי סביב הנקב כתוב ומדבריהן למדנו דרש"י נמי דשרי אפי' למעלה מן הגזוזטרא עד כאן לא קאמר אלא במחיצות סביב לנקב דמינכרא לשם מים הא למעלה סביב לגזוזטרא לא דהא לא מינכרא דלשם מים עבידי דלמא לאשתמושי בחללה עבידא והא דאמר רש"י כל סביבותיו או סביב הנקב האי כל סביבותיו אלמטה קאי אבל למעלה סביב הנקב אין סביב הגזוזטרא לא וקשיא הא דהרב בעל הטורים והרב בעל ש"ע דאמרי כל סביבה או סביב הנקב ואמרו ואין חילוק בין אם יעשנה מלמטה מחוברת לה בין אם יעשנה על גבה משמע אפי' על גבה כל סביבה נמי והא ליכא למ"ד ומסתברא דבכה"ג אסור דהא ליכא למאן דשרי ע"ג אלא רש"י ותרגמוה רבנן דתוס' אליבי' בסביב הנקב:

ולמאי דאמרן בשמעתא דבור שבין ב' חצירות דהיכי דמיכסי פודי' לא אמרינן גוד אחית כתחתיהן דעגלות הלוים למעלה בסביב הנקב נמי לא אמרן אלא דלא מיכסי חודי' אבל מכסי חודי' לא:

ובתוספתא שלהי פ"ו תניא גזוזטרא כו' אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוהה י"ט למטה מן המים אע"פ שהמים צפין על גביו אין בכך כלום ר"מ אומר אף מלמעלה ולא אשכחן לרבנן קשישאי דלימרו הכי ואימא לא מתנו הכי:

הא דרב חסדא ורבה ב"ר הונא דספינה דאמרי עושה מקום ד' אמר הריטב"א דאיכא לאוקמא בלמטה מך' דפי תקרה יורד וסותם ולטעמי' אזיל דאוקים למתני' בלמעלה מך' אהא דר"י ור"ח בן עקביא אמרו דבר אחד ואנן אייתינן מלתי' אהא דקורה ד' מתרת בחורבה ולרבותינו בעלי התוס' נמי איכא לאוקמא ההיא דספינה בדאיכא פי תקרה דהא מתני' אוקמוה בדעבידא כי אורזילא או פגומה:

גמרא: דלא כחנניא

בתוס' אע"ג כו' ואיכא למימר נמי דר' יוחנן לפרוקי קושיין קאתי ואמר משום ר' יוסי ב"ז לא התיר כו' ובהאי ממילא איפרקא דמתני' בשאר מימות ולא קאמר אפי' תימא ר"ח ב"ע דמשום ר' יוסי בן זימרא אמרה ור' יוסי אדר"ח ב"ע ולא לפרוקי מתני' אלא רבנן דתוס' קשיא להו מדקאמר מתני' דלא כחנניא ולא קאמר לימא מתני' דלא כחנניא:

מתני': דלא כחנניא ב"ע פירשוה רבותינו בעלי התוס' אע"ג דחנניא לא קאמר אלא בימה של טבריא מ"מ מתניתין מדלא מפלגא בכל מימות קאמרה ודחיקא מלתא דגדולה מזו אמרינן ומוקמינן מתניתא בגווני דחיקי לאוקמא אליבא דכ"ע ולא מיבעיא הכא למימר דבימה של טברי' לא קמיירי כיון דמקיפות אותה אלא הא מתניתא דקא פסיק ותני חנניא ב"ע אומר בגזוזטרא שיש בה ד' אמות על ד"א חוקק בה כו' וממלא לאו בימה של טבריא לחודי' קאמר דלא לשתמיט תנא למימר גזוזטרא שלמעלה בימה של טבריא אלא חנניא בכל מימות קאמר ור' יוסי בן זימרא קאמר אע"ג דלהלכה אורי הלכתא הכי לא התיר למעשה אלא בימה של טבריא וכדתני אידך ג' דברים התיר לאנשי טבריא ואמרינן מתניתין דלא כהלכתא דר"ח ב"ע וא"ר יוחנן אל ר' חנניא עצמו לא עשה מעשה כמותו ולא התיר אלא בימה של טבריא ואביי דדחי לדרבה משום דלא עביד עובדא כוותי' דחי ורבה נמי משום דאורי להלכה קאמר אמרו דבר אחד א"נ דבלשם מים קסבר אפי' למעשה כדאמרן התם ואבע"א ר' יוסי בן זימרא פליג אתנא דברייתא דאמר ר"ח ב"ע בכל מימות קאמר ור' יוסי סבר לא אמר ר"ח אלא בימה של טבריא:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה