גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שמיני – כיצד משתתפין · דף פז.
א"ל אביי דלמא ע"כ לא קאמר ר"י כו' האי ודלמא אע"ג דר"י כוף לא קאמר ומהי תיתי דסבר ר"י כוף ורבה נמי לא אמר אמרו דבר אחד אלא בהאי מילתא דתרויהו אמרו דלא בעיא לשם מים משום דאימא דכ"ע נמי אי לא הוי אצרכי מחיצה לשם מים הוי מודי לי' לחנני' דאמרינן כוף והא דלא ס"ל כוף משום דבעינן לשם מים ואי עביד גזוזטרא כולה לשם מים ה"נ דמהניא דאמרינן כוף ור"י הואיל ושמענו לו דלא בעי לשם מים בגזוזטרא עשוי' כבר נמי כר' חנניא בן עקביא ס"ל להכי אמר ודלמא בכוף גופה לא ס"ל כוותיה ואע"ג דבהדיא אמר רבי יוחנן לר"ח בן עקביא לא קאמר אלא בימה של טבריא מ"מ קאמר ודלמא דאימא ר"ח ב"ע לא התיר אלא בימה של טבריא משום דבשאר מימות לא אמרינן כוף אבל הא דלא בעי מחיצה לשם מים בשאר מימות נמי לא בעי דאי בשאר מימות בעי לשם מים תרתי לא הוה מקיל בימה של טבריא למימר כוף ולא לשם מים להכי קאמר ודלמא ובימה של טבריא אקיל תרתי כיון דלא בעי אלא הכירא בעלמא ורבה דאמר אמרו דבר אחד בלשם מים קאמר דתרויהו לא בעי ור"ח ב"ע משום כוף הוא דלא התיר אלא בימה של טבריא כדאמרן:
ורחבה ששה טפחים וב' משהוין ודאי מדאורייתא כל כי האי לאו מחיצתא היא דא"כ חדא מחיצתא אריכתא ליהוי רה"י וכן רה"ר מקורה בתקרה ד' אמות על ד' אמות לכוף יו"ד טפחים לכאן ולכאן וד' לריוח וליהוי רה"י אפי' היכא דליכא פי תקרה ר"מ ב"ע מקיל בימה של טבריא בהכירא בעלמא ובגזוזטרא דימה של טבריא היכא דתלונה תותי גזוזטרא סמוכה לכותל לא בעי חקיקה כלל אלא אי איכא בגזוזטרא כדי לכוף יו"ד בגובהה למעלה לתקרה ד' או ד' ע"י לבוד סגיא והיכא דפיבודא כי אסיתא וחלונה תותי גזוזטרא איבעיא לן כי אמר ר"ח ב"מ כוף בחלונה למעלה וממלא דרך החקק. אבל חלונה למטה כי כייפת ליה הא לית ליה חלון למימלי דמחיצה קא מפסקא או דלמא כאלו כייפת לי' אמרינן אבל כוף ממש מי קא כייפת ליה וכן מחיצה זקופה גבוה י"ט ורחוקה מכותל טובא ורחבה ב' אמות וד' טפחים מהו כוף ג' מחיצות אמרינן כוף ד' לא אמרינן או דלמא כוף ד' מחיצות נמי ואת"ל כוף ד' מחיצות לא אמרינן מחיצה זקופה גבוה יו"ד טפחים ואינה עומדת כנגד הכותל אלא בצדו רחבה י"ב טפחים כזה. א"נ ט' ומשהו וא"ו ועשהו וסמוכה תוך ג' לכותל מי אמרינן כוף ד' כנגדה וד' או טפח ומשהו בצדו האחר או דלמא כוף אמרינן כוף דכוף לא אמרינן דכנגדה הא ליכא מחיצה לכופה ותיפשוט דלא אמרינן כוף דכוף מדאצריך אביי בסמוכה לכותל ארכה ד' אמות כי היכי דלשתייר יו"ד טפחים ברוחב טפח ומשהו מהאי גיסא ויו"ד טפחים ברוחב טפח ומשהו מהאי גיסא דכי כייפת ליה הוה י"ט גובה ותסגי ארכה בו' טפחי' וב' משהוין ד"ט אורך לחלל וב"ט וב' משהויין לפותיא דדופן אמצעי ובהנך תרי גיסי לא ליכוף כלל אלא כוף לדופן אמצעי דהו"ל י"ט גובה וששה טפחים ושני משהוין רוחב והדר כייפת לדופן אמצעי טפח ומשהו להאי גיסא וטפח ומשהו להאי גיסא אלא לאו כיף דכוף לא אמרינן. וכ"ת הכא ליכא למימר כוף לאמצעי דטפח ומשהו דהני תרי גיסי לא שבקי למיכייפי' אלא דר"ח ב"ע הא דאמצעי מדתרי גיסי לא שבקן אהדדי אלא רואין כאלו חתך ביניהם ה"נ רואין כאלו חתך באמצעי תריץ התם כוף למטה והדר כוף לצדדים א אמרינן הכא דאידי ואידי לצדדין אימא אמרינן:
מתני': מחיצה פירש"י בתוך אגני' ע"פ רחבה רש"י לטעמיה דאמר בבור וליתא לדר"י אלא כדרב הונא אבל הריא"פ והרמב"ם דאמרי התם כדרב יודא ה"נ אמרי מחיצה משוקעת במים טפח וכן אמר הרא"ש ואמר הרמב"ם או ט' במים וטפח למעלה כדאמרי בבור:
גמרא: שלא היתה עמוקה יו"ד ורחבה ד'. לזעירי רבנן דאמרו לו מני רשב"ג דאי רבנן הא אמרי אפי' אין רחבה ד' כיון דרחבה ג' כרמלית היא א"נ אפי' תימא רבנן והתם תרתי הואי בי' אינה עמוקה יו"ד ואינה רחבה ואפי' רחבה ד' הוי שרי משום דלא עמוקה יו"ד וכדבעינא מימר לר' מני דירושלמי דאסר רחבה ד' ואינה עמוקה יו"ד ושרי אינה רחבה ד' ועמוקה יו"ד.
לימא כתנאי אמרה לשמעתי' ואי בחורי כרמלית קמיפלגי דרבנן סברי ככרמלית דמי אפי' פחות מג' נמי לא:
באגפיה ולהחליף. ודכ"ע פחות מד' לאו כרמלית היא ודכ"ע מותר להחליף ובאגפיה קמיפלגי רשב"ג סבר פחות מד' בטיל ורבנן סברי לא בטיל פירש"י והויא רשותא באנפי נפשי', ולא ידענא מאי היא כיון דאין כרמלית פחותה מד' ותו הכא במבוי או בחצר קאי כדפירש רש"י ומקום שברה"י אינה אלא רה"י. והריטב"א פירשה כיון דתוך רה"י קיימי והם מוקפין מחיצות ס"ל לרבנן כל שיש בו ג' טפחים ויוצא מתורת לבוד ונפל לגבי רשות היחיד ואסור לטלטל מהם לכרמלית:
באגפיה ולהחליף סוגיא דשמעתין אזדא דכ"ע מקום שאין בו ד' מקום פטור הוא והנך אגפי' גופיה סרו לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליהן כיון דלית בהו ד' אלא רבנן ורשב"ג בהחלפה קמיפלגי רבנן סברי פחות מג' שרי לאחלופי ג' אסור לאחלופי ורשב"ג סבר פחות מד' שרי לאחלופי ד' אסור דד' אינהו גופי' נמי אסורי ואי קשיא לך מכדי הנך אגפי' בחצר או במבוי קיימי מי מפיק להו מרה"י ומשוי להו רשותא אחריתי. תריץ אי בחצר או במבוי ה"נ והכא בעוברת בין החצרות ואי אית באנפי' ד' כרמלית הויין ואי לא מקום פטור הויין ואותבינן לרב דימי דאמר עקום שאין בו ד' אסור לאחלופי והא הכא לרשב"ג שרי ולרבנן נמי פחות מג' שרי ואיהו הוא דאמר מקום שאין בו ד' ל"ש אית בי' ג' ל"ש לית ביה ג' דאי לית בי' ג' שרי לאחלופי הול"ל מקום שהוא מג' ועד ד' ומדסתים וקאמר אין בו ד' אפי' אין בו ג' משמע מכל שהוא עד ד'. ומשנינן התם רשויות דאורייתא כו' דברשויות דאורייתא מ"מ אסור לאחלופי וברשויות דרבנן לרשב"ג מ"מ שרי ולרבנן בפחות מג' אקילו ביה ושרו ביה רבנן לאחלופי ורמינן דר' יוחנן דכותל שבין ב' חצרות דאתער עלי' ואזדא ר' יוחנן לטעמי' אלמא ברשויות דרבנן נמי אמר רב דימי כל שאין בו ד' ואפי' פחות מג' אסיר לאחלופי ואמרינן ההיא ואזדא ר"י לטעמי' זעירי אמרה וקסבר אפי' אין בו ד' אסור לאחלופי אפי' לרשב"ג והכא באמה גופה קמיפלגי אבל רב דימי דאמר לכ"ע אין כרמלית פחותה מד' מוקים באגפי' ולהחליף ולרבנן ברשיות דרבנן פחות מג' שרי להחליף ולרשב"ג אפי' פחות מד' ופחות מג' דהכא לא דמי למנעול דהמוצא תפילין דמנעול אפי' פחות מג' כג' דהכא דמי דהאי מנעול לא לאסקופה שייכא ולא למלון שייכא א"נ התם דאוקמינן במנעול דלית בי' ד' הא ג' אית ביה והשתא מקום שאין בו ד' ואית בי' ג' דכ"ע אסור לאחלופי אפי' ברשויות דרבנן כרבנן דרשב"ג. כי פליגי בדלית בי' ג' לרב דימי ברשויות דרבנן לזעירי אסור ומנעול דכ"ע אסור:
וטעמי' דרבנן דבדאית ביה ג' אפי' ברשויות דרבנן אסור ובדלית בי' ג' שרי לא אתפרש לן אלא דסוגיין הכי אזדא ואית לן למימר נמי טעמא דידהו דהא כל פחות מג' כלבוד דמי וכסניף דידי' דמי כדאמרינן בעלמא הכא ברשויות דרבנן אמרינן כל דמשתמש בהדי' סניף דידי' הוא ובטיל לגבי' וכי משלשל לדלי מרה"י לאגפיה בטיל לגבי רה"י כאלו משתמש ברה"י גופיה דמי וכי הדר וממלי מאמה משתמש בהדי' אמה בטיל לגביה דאמה וכאלו משתמש באמה גופה דמי וכידן דמעיקרא משתמש ברה"י גופיה והדר משתמש בכרמלית גופה לא גזור בי' אבל ג' דנפיק מתורת לבוד לא שנא מעיקרא לא שנא השתא ברשות אחריתא קמשתמש גזור אטו משתמש להדיא וצריך תירוץ: