גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שמיני – כיצד משתתפין · דף פו:
תחת הקורה מיהא הא ערבי מיא. פרישו בה רבנן דתוס' דמשמע לי' דמתרת לגמרי אפי' תחת הקורה להך לישנא מתנינן אלא משום דקל הוא שהקילו ואפי' למאי דאוקמוה כרב יודא דאי לא מתני אלא ושינוייא קמא דאין דלי מהלך יותר מד' טפחים קאי למאי דמשני נמי תחת הקורה ממש היכי שרי הא אי קאי וממלי להדיא תותי קורה ליכא ד"ט מהיכא דקא ממלי לאידך גיסא דקורה וקאזיל דגי לאידך גיסא ומייתי אלא מתנינן אלא ואפי' למאי דאוקמוה כרב יודא ופריך תותי קורה הא עריבי מיא כי קאי וממלי תותי קורה עריבי מיא דאידך גיסא במיא דתותי קורה ודלי נמי אזיל להתם דהא ליכא ד"ט ביני' אלא משום דקל הוא ובפי תקרה דחשיב טפי ממחיצה תלוי' לא חיישינן לערובי מיא ולא להילוך דלי ואפי' ליכא ד"ט וקשיא לן אפי' לרב הונא תותי קורה היכי שרי לתרויהו הא רשות שניהן שולטות בו מידי דהוה אחריץ שבין ב' חצירות רחב ד"ט דבחריץ תרויהו אסירי כדאמרינן אמתני' דאנשי חצר ואנשי מרפסת לזה בשלשול ולזה בשילשול היינו חריץ שבין ב' חצירות התם לאו כל גוד מהאי גיסא ומהאי גיסא אסיק מחיצתא והיינו דמערבין ב' ותוך החריץ תרויהו אסירי ה"נ אע"ג דפי תקרה יורד וסותם מהאי גיסא ומהאי גיסא תותי קורה דתרויהו משתמשי בה היכי שרי וכן בור שסמוך לב' כותלי החצירות ויש לזו פתח לבור ולזו פתח לבור דודאי אסירי וה"נ לא גרע מפתח כיון דלתרויהו קא שרית למימלי וצריכנא מימר בהא נמי אקילו במיא ואמרינן לראובן פי תקרה דלהאי גיסא דשמעון יורד וסותם ותחת הקורה דילי' היא ולשמעון פי דגיסא דראובן יורד וסותם ותחת הקורה דילי' הוא א"נ במיא דתותי קורה אמרינן יש ברירה כדאמר הר' יונתן והא לא הוה קשיא לי' אלא משום דעריבי מיא דאידך גיסא דלבר מקורה קא קשיא ועלה קמשני כיון דפי תקרה יורד וסותם תו לא חיישינן לעירובי מיא ולא להלוך דלי ואפי' ליכא ד"ט ודחיקא מילתא טובא ור"ח וכולהי רבוותאי מפרשי דלאו מתותי קורה קא קשיא לי' אלא בלהאי גיסא דלגיו לקורה נמי אמאי שרי הא עריבי מיא דתותי קורה ודלגיו והא קאזיל דלי לתותי קורה ומייתי מדביני וביני וכן אמר הרא"ש והיינו דשנוייא קמא דבתוס' אלא אינהו קאמרי משום ערובי מיא ור"ח אמר משום הילוך דלי והיא היא והשתא למאי דמשני נמי תותי קורה להדיא ודאי אסיר אי משום דליכא ד"ט לאידך גיסא וקאזיל דלי ומייתי מאידך גיסא אי משום דרשות שניהן שולטות בה:
אלא משום דקל הוא כו' ואזדא רש"י לטעמי' ורבותינו בעלי התוס' לטעמי' רש"י דאמר קורה מחיצה תלוי' היא ורב יהודה כר' ישמעאל ב"ר יוסי כי היכי דאמרינן בקורה קל הוא ואע"ג דלא נגעה במיא ה"נ אמרינן במחיצה תלוי' כרב הונא ורבותינו דאמרו בקורה דכ"ע מתרת אפי' בחורבה דפי תקרה עדיפא ה"נ בקורה אקילו אבל במחיצה תלוי' בעינן שיקוע במיא מיהא הרז"ה והרשב"א אע"ג דבפי תקרה כרב יודא ס"ל דכ"ע דמתרת אפי' ביבשה מנ"ט פרישו לשמעתין כרב הונא ואמרי הלכתא כרב הונא. ולרש"י הא דדחינן לדרב יודא לאו מדרב נחמן אמר רבה ב"ר אבוה לחוד דמאי אולמא דרבה ב"ר אבוה מדרב יודא אלא מדרב דאמר לי' לר' טבלא מחיצה תלוי' מתרת במים קל הוא שהקילו במים ואע"ג דרב יודא ודאי מתרץ להא דרב לטעמי' דלא תיקשי עלי' דרב יודא מדרב רבי' וכדאמר הרז"ה לרב הונא קאמר לי' רב מחיצה תלוי' ואע"ג דרחיקא ממיא ולרב יודא קאמר לי' דמחיצה תלוי' בדשקיעא טפח במיא ומ"מ תלוי' היא. ע"מ סתמא דתלמודא משמע לי' דרב טפי כרב הונא דתלוי' אפי' לא נגעה במיא משמע וקל הוא שהקילו נטעי משמע אפי' קולא דרב הונא ובהכי איפרקא דרבה ב"ר אבוה. ודרבה ב"ר אבוה פליגא אדר' יודא והרז"ה והרשב"א אימא פרישו לשמעתין אליבא דרב יודא וכר"ח אלא הלכתא אמרו כרב הונא משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל ולישנא דרב לר' טבלא נמי משמע טפי כרב הונא וכולהי רבנן דאמרי קורה ד' מתרת בחורבה לא תיקשי מאי קושיא מדקאזיל דלי לאידך גיסא ומתותי קורה הא מדשמעינן לר' יודא דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם ואמר ר' יוחנן בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מחיצה תלוי' מתרת ביבשה אלמא למ"ד מתרת ביבשה והו"ל מחיצה גמורה תו לא חיישינן לערובי מיא ולהלוך דלי ורבנן דר' יודא היינו מעתי' דלא התירו ביבשה והשתא קורה דכ"ע אפי' ביבשה מתרת ומחיצה גמורה היא לכ"ע לא חיישינן לה להילוך דלי וערובי מיא. הניחא לה"ר יונתן דאמר דר' יודא נמי דשרי בכותל שביניהם משום דסתם כותל רחב ד' לא אזיל דלי והשתא במחיצה גמורה נמי חיישינן להילוך דלי אלא דר' יודא דמתניתין קמיפרקא בהנך שינויא דמיפרקא מלתי' דרבה ב"ר אבוה משום דאין דלי מהלך יותר מד' טפחים ולהילוך דלי מתותי קורה לא אחמור בהא נמי איפרקא דר' יודא משום דכותב רחב ד"ט אלא להרמב"ן דאמר ר"י לא חייש להילוך דלי ועירובי מיא אימא בקורה מחיצה גמורה היא רבנן נמי לא חיישו. מ"מ לא תיקשו למאן דחייש לדלי אפי' במחיצה גמורה דמתרת ביבשה נמי חייש דאזיל דלי לבר ממחיצה ור' יודא בתרתי פליג דלא חייש לערובי מיא ולדלי ועוד דלא בעי מחיצה לשם מיא והא דאר"י דלא בעי מחיצה לשם מיא קאמר ר' יוחנן בשיטת ר' יוסי אמרה דמתרת אפי' ביבשה אבל אהא דלא חייש לדלי לא אמר בה טעמא. ומסתברא לן למאי דאסקינן דקורה ד' מתרת במים ולית בי' משום עריבי מיא כיון דקורה דכ"ע מתרת בחורבה לא בעינן מתוך אוגנו אלא אפי' למעלה מאוגנו נמי קורה מתרת אימר דשמעת להו לרבנן דפליגי אדר' יודא במחיצה תלוי' דר' יודא סבר מתרת אף ביבשה ולא בעינן לשם מים ורבנן סברי במים הוא דאקילו אבל ביבשה לא הלכך בעינן לשם מים אבל קורה לרבנן נמי מתרת אף ביבשה מי שמעת להו ואימא מודי לי' לר"י דלא בעינן לשם מים והרשב"א (עבודת הקודש סוף שער ג') אמר נתן קורה רחבה ד' תוך אוגנו של בור לדברי כולם מותרת אלמא קסבר רבינו קורה נמי תוך אוגנו בעי והיינו טעמא דלדידן דחיישינן לדלי אי לאו דקל הוא דאקילו במיא הוה במים חמירא דאפי' דמתרת ביבשה במים איכא למיחש לדלי כדאמרינן תחת קורה מיהא כו' אלא משום דקל הוא כו' הוא דלא חיישינן לדלי וכי אקילו היכא דאיתחזיא דלשם מים אבל למעלה מאוגנו דלא איתחזיא דלשם מים חיישינן לדלי דתותי קורה:
כדבעא מיני' ר' טבלא מרב כו'. לרב חננאל קא קשיא לי' תותי קורה ערובי מיא בהדי הנך מיא דלגיו לקורה וקאזיל דלי ומייתי מהנך דתותי קורה דביני וביני. א"נ ה"ק תותי קורה מיהא הא עריבי מיא דתותי קורה ליכא מחיצתא כלל. ועריבי ממש מיא דראובן ושמעון ורשותא דתרווי' נינהי בהנהו מיא דתותי קורה וקאזיל דלי ומייתי מהנך דתותי קורה. והך עריבי מיא לא דמי לכולהי עריבי מיא דשממתין דהתם איכא מחיצתא דאפסקא אלא לרב יודא משום דעריבי מיא לא מהני והכא עריבי ממש וליכא מפסיק ואפי' לרב הונא נמי אסירי אלא דאקשי לרב יודא משום דקאזיל דלי ומייתי מהנך מיא דרב הונא לא חייש להלוך דלי ומשני משום דקל הוא שהקילו במים כדא"ל רב לר' טבלא מחיצה תלוי' מתרת במים ולרב יודא היכא דשקיעא טפח במים ואע"ג דקאזיל דלי תותי טפח ומייתי מאידך גיסא קל הוא דאקילו כיון דלא אזיל בהדיא לרשותא דחברי' שפיר דמי ופירשה הרא"ש ה"נ כיון דלא אזיל דלי טפח מד' טפחים ואע"ג דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן ולא ידענא מאי קאמר הא אהא דאין דלי מהלך יותר מד"ט לא אקשי לי' מידי אלא משום דקאזיל דלי וקחציב מתותי קורה ומאי קמשני לי' אהא. והריטב"א פירשה דה"נ מסתייען שאינו דולה להדיא מן החלק המיוחד לחברי' דאין דלי מהלך יותר מד"ט ואע"פ שדולה ממה שתחת הקורה שנראה כמשותף לא חיישינן להכי כיון דאיכא היכר קורה שרחבה ד' שנראה כאלו שני חודי' יורדין וסותמין דהא איכא היתר מחיצה שאינו דולה להדיא משל חברי' וכן אמר הרמב"נ (בספר המלחמות) דקורה דמתרת בחורבה משום פי תקרה במים מיבעיא והשתא ה"ק מכדי לרב יודא נמי דאמר שיקוע טפח במים בעינן סוף סוף מחיצה תלוי' היא וקאזיל דלי מתותי טפח קחציב מדחברי' וכדאמר לי' רב לר' טבלא דמחיצה תלוי' היא וקל הוא דאקילו בה ה"נ לא גרע פי תקרה ממחיצה טפח אדרבה פי תקרה עדיפ' דאפי' בחורבה מתרת וכיון דיורד וסותם הו"ל כמאן דסתים הכא במחיצתא ודלי לא קאזיל להדיא לאידך גיסא וכ"ת א"ה האי דאין דלי מהלך יותר מד"ט למאי מיבעי לי' התם נמי לימא אע"ג דאזיל דלי לאידך גיסא כיון דפי תקרה יורד וסותם לא קאזיל להדיא לאידך גיסא תריץ מ"מ הכא אזיל טפי להדיא מהיכא דמשקעא טפח במים ואע"ג דהכא הויא מחיצה טפי דמתיר אף בחורבה ומחיצה תלוי' אינה מתרת אלא במים מ"מ הכא איכא למיחש טפי להילוך דלי ולחלק המיוחד לחברי' הוה אסירא אלא לחלק המשותף הוא דשר וכדאמר הריט"בא ולהאי פירוקא קורה ד' הוא דשריא משום פי תקרה יורד וסותם וכדאמר הרמב"נ חורבה מתיר במים מיבעיא אבל מחיצה רחבה ד' ואינה משוקעת טפח במים לא דקאזיל דלי תחת המחיצה והרש"בא (עבודת הקודש שם) אמר נתן קורה רחבה ד' כו' לדברי כולם מותרת שפי תקרה יורד וסותם ועוד שאין הדלי הולך יותר מד' טפחים ולפיכך אין דולה חוץ לקורה ויראה לי שהמחיצה יו"ד בזמן שהיא רחבה ד' מתרת לדברי הכל מן הטעם הזה שאין הדלי הולך יותר מד"ט ואע"פ שאין אומרים במחיצה פי מחיצה יורד וסותם ולהרש"בא ה"ק משום דקל הוא שהקילו כו' ולא חיישינן להילוך דלי תחת הקורה חדא משום דפי תקרה יורד וסותם ועוד להילוך דלי לחלק המיוחד לחברי' חיישינן להילוך דלי לחלק המשותף לא חיישינן:
וכדאמר לי רב לר' טבלא דבמים התירו מחצה תלוי' או דמשקעא טפח במים או במחיצה רחבה ד' קל הוא שהקילו במים ודוחק. וה"ר יונתן אמר הא דבעי רב יודא שקוע במים או ראשי קנים מלמעלה טפח כדי שלא יצא הדלי לחלק חברי' חוץ ממחיצה ולא משום עירוב מים ואם יעשה מחיצת אבנים או קורה לא תתיר אלא בקורה ד' כי היכי דלא ליזיל דלי לאידך גיסא ומייתי ממים שבחלק חברי' וקים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מד"ט והא דקי"ל דקל הוא שהקילו במים מיירי בענין דליכא למיחש לדלי שילך לחלק חברי' כגון שהי' הבור רחב הרבה שישאר חוץ לעובי המחיצה הרבה לכל צד או כגון אמת המים העוברת בחצר דליכא למיחש דלמא אזיל דלי כו' וא"ת אכתי מה תיקן הריא"פ במים שתחת הקורה עצמה שחלק שניהם שוה בו י"ל כיון דס"ל דבדרבנן יש ברירה אמרינן כל חד וחד מדידי' קא ממלא אבל אם מדלה ממה שאחר המחיצה כו' צריך לחוש כו' ולהכי מצרכינן קורה ד' למחיצה שאינה מגעת במים וא"ת לא נעבד מחיצה כלל ונאמר ברירה בכל הבור הא לא איפשר בלא מחיצה שהרי רשות שניהם שולטות בו ואוסרים זה את זה כיון שלא עירבו וכו' ע"כ ולא פריש מר מה בין תחת הקורה לכל הבור בלא מחיצה וחזינן אנן לדברי רבינו דתחת הקורה כיון דאיכא קורה מפסקת וחוץ לקורה מהאי גיסא לראובן ומהאי גיסא לשמעון. תחת הקורה נמי דאית בי' דתרוי' אמרינן יש ברירה וכל חד מחלק דילי' קא ממלא אבל בדליכא קורה ולא מחיצה ליכא למימר בי' ברירה דליכא הכא מיא דליהוי חולקא דחד מיני' אלא כל טיפה וטיפה הוא דתרוייהו ואע"ג דבלקחו חבית בשותפות בהדר עם הנכרי אמתני' דבע"הב שהי' שותף כו' לא קי"ל כבן תדאי ואע"ג דלא הוברר חלק דכל חד וחד חדא התם ס"ל בכה"ג נמי הוי עירוב כיון דלכל חד וחד חלק בו לא גרע מעירבו יינם ונשתתפו ועוד התם כל חד יהיב מעה דילי' ואכתי קשיא הכא מי דמי לברירה דכולהי תלמודא התם אמרינן הוברר דמעיקרא נמי דיני' היא הכא אי אמרת ברירה צריך אתה למימר דהני מיא מגיסא דילי' אתו דאי לאו הכי במאי הוו דילי' טפי מדלחברי' הא ליכא טיפה תותי קורה דלא ליהוי רשותא דתרויהו בי' דתותי קורה תרוייהו קא משתמשי בי' בשוה והאי במאי הוברר אימא ממיא דאתו מגיסא דלחברי' קא ממלי. ותו מכדי יותר מד"ט הא תרצת דלא אזיל דלי וקושיא דתותי קורה משום ברירה קא מפרקת לה ודרבי טבלא בכגון דלא אזיל דלי להתם קא מוקמת לי' מאי האי דקא משני אקושיא דתותי קורה מדר' טבלא הא בדר' טבלא לא מיפרקא האי קושיא דתותי קורה אלא ראי' הוא לשינויא קמא דכל היכא דלא אזיל דלי להתם לא חיישינן לערובי מיא וכ"ת לה"ר יונתן הכי פריך תחת הקורה מיהא הא עריבי מיא נהי דדלי לא אזיל הא כולהי מיא עריבי בהדי הדדי דמהאי גיסא ומהאי גיסא אזלי לתחת הקורה ומתחת הקורא להאי גיסא ולהאי גיסא ומייתי מדר' טבלה דכל היכא דלא אזיל דלי לא חיישינן לערובי מיא א"כ תחת הקורה דאמר למה ליה למימרי' לימא סתמא הא עריבי מיא דכולהי מיא עריבי אהדדי ותו אי אמרת ברירה לממלי תותי קורה נימא נמי ברירה אמיא דעריבי מתותי קורה להאי גיסא ולהאי גיסא דלכל חד מדילי' מיערבי הילכך הא דפ"ר יונתן לא ידענא ולדעתין מסתברא למיתני אלא משום דקל הוא שהקילו ולא צריכנא לדחוקי לאפלוגי בין היכא הקאייל לרשות המיוחד לחברי' ובין היכא דקאזיל דלי לרשות המשותף לשניהן וכדאמרן אליבא דרבן חננאל. ולמימר דפי תקרה עדיף ממחיצה דלא נגעה במיא וגרע ממחיצה דמשקעא במיא טפח ואע"ג דלמיהוי מחציתא פי תקרה עדיפא דמתרת אף בחורבה וכדאמרן אלא דמעקרא קא קשיא לן הא קאזיל דלי לאידך גיסא ומשני אין דלי מהלך יותר מד"ט וקא קשיא הא קאזיל דלי לתותי קורה וקאמר אלא הכא לאו משום דאין דלי מהלך יותר מד"ט אפי' הוה מהלך לאידך גיסא נמי שרי מדשרי לר"י מחיצה תלוי' והא קאזיל מתותי מפח דמשקעא במיא לאו כיון דאיכא הכירא תו לא חיישינן וכדא"ל רב לר' טבלא קל הוא שהקילו והתירו מחיצה תלוי' הכא נמי כיון דסתם מפי תקרה לא הו"ל כמאן דאזיל להדיא וכדאמרן ואי נימא הכי מחיצה ארבעה ודאי לא מהניא דהכא לאו משום ארבעה הוא אלא משום דיורד וסותם תו לא חיישינן להלוך דלי וקורה ד' דבעי דאי ליכא ד' לאו תקרה היא ולא אמרינן יורד וסותם והיכא דאיכא קורה ד' אע"ג דכולהי קורה מנחא בחדא חצר והאי חצר קא ממלא נמי תותי קורה עד חודה דלהאי חצר משתריא אידך חצר מחודה דקורה דלהאי גיסא דחצר ולפנים ולא חיישינן דלמא אזיל דלי לתותי קורה דסמיך לי' ותותי קורה דחברי' הוא כיון דיורד וסותם אע"ג דסמיך לי' שריא:
רש"י דאמר אלא כרב הונא אווש עלי' כ"ע חדא דרב ור' חייא ומתניתא דיעקב קרחינאה כוותי' דרב יודא ועוד אי מדרב ור' טבלא מייתי סייעתא לדרב הונא קשיא דרב אדרב דרב גופי' האמר ובלבד שיראו ראשי הקנים מלמעלה טפח והיינו כאוקימתא דרב יודא וחזינן אנן רש"י אמר לך דרב הונא נמי לא פליג אדרב רבי' ומטו בה משום ר' חייא ואדיעקב קרחינאה דמתניתא היא אלא רב הונא מתרץ לטעמי' וליטעמיך הא דאמר רב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה טפח רב כב"ש. לאו משום דב"ה אף למעלה קאמרי וה"ה למטה וקמ"ל רב אי עביד למטה צריך שיראו ראשיהן למעלה טפח לדידי נמי הא דאמרי ג"ש למטה למטה ממש מאי למטה ממש אי לימא סמוך למים ואע"ג דלא שקעא בהו תיקשי לב"ש מ"ש למעלה ממש דלא דעריבי מיא למטה ממש נמי הא עריבי מיא וכדא"ל רבה ב"ר חנ' לאביי לרב יודא אליבא דב"ה ה"נ לרב הונא אליבא דב"ש דלמעלה דר"י היינו למטה דרב הונא אלא מאי למטה ממש דקאמרי ב"ש כדתני יעקב קרחינאה שתהא משוקעת במים טפח. ולרב יודא ב"ש דוקא כולה למטה מן המים וטפח למעלה מן המים וב"ה סברי אף כולה למעלה וטפח משוקעת במים ולרב הונא ב"ה סברי אף למעלה סמוך לשפתו ואע"ג דלא נגעה במים. וב"ש סברי למטה שתהא מקצה מחיצה משוקעת במים ל"ש כולה במים וטפח למעלה מן המים ל"ש כולה למעלה וטפח במים ל"ש מקצתה למעלה ומקצתה במים ובלבד שתהא מן המחיצה במים משום דחיישי לערובי מיא וב"ה לא חיישי לערובי מיא וקשרי אף למעלה ממש ולא מיבעיא למטה וקאמר רב צריך שיראו ראשי קנים למעלה טפח דלא תימא כולה למטה נמי אלא אי עביד למטה במים צריך שיראה טפח למעלה. ובין כולה למטה וטפח למעלה או כולה למעלה וטפח במים לא שאני לרב הונה כיון דאיכא מן המחיצה במים אפי' טפח נמי להכי לב"ש דבעי שיקוע במים בכל גווני ואפי' טפח במים וב"ה אף למעלה קאמרי דלא בעו שיקוע במים ומתניתא דיעקב קרחינאה ב"ש היא וכמה מתנייתא דאמרינן ב"ש היא וביציאות השבת נמי אמרינן מאן תנא שביתת כלים דאורייתא ב"ש היא ודקא תהי הרא"ש מדא"ר יודא קורה ד' מתרת בחורבה משמע ולא מיבעיא במים דבמים אקילו טפי ולא קשיא קסבר ר"י היכא דשקעא טפח במים מים קילי דאע"ג דתלוי' היא ואיכא בקיעת דגים לא שמה בקיעה אבל חורבה בקיעת גדיים שמה בקיעה אבל היכא דלא שקעא במים מים חמירי דקאזיל דלי וקחציב בהדיא מיא דאידך גיסא:
ומתניתין דגזוזטרא לרש"י סייעתא לרבנן קשיא וכ"ת לרש"י נמי לרב יודא תיקשי מתני' כבר תרגמא הריטב"א א"ל ר"י מתני' רבנן היא דאמרי אפי' מתוך אוגנו אלא לרבנן קשיא הלכתא אהלכתא והרש"בא והריט"בא דקא מפלגי בין בור שבין ב' חצרות לגזוזטרא שעל הים אי משום דבור מרשות חברו קא ממלי אי משום דבור הוה מעיקרא דשותפות ממש וכן הרב בעל מ"א דאמר משום דהתם למעלה קאי מעלי ובבור בארעא קאי וממלי באלכסון אלא הא דאמרי הריא"פ והרמב"ם והרא"ש באמת המים העוברות בחצר דבעי מחיצה למעלה ומשוקעת במים טפח או למטה ונראית למעלה טפח קשיא מה בין אמת המים לגזוזטרא דאפי' לא נגעה במים שרי ובעינן מימר גזוזטרא מתחזי הכירא טפי דקעביד ד' או ג' מחיצות סביב הנקב או הגזוזטרא לשם מים. וכדפרישו בתוס' התם והיכא דאיכא הכירא רבא לא חיישינן לדלי ולערובי מיא כי היכי דלא חיישינן תותי טפח לתותי קורה:
הא דבעא ר' טבלא מרב מחיצה תלוי' מהו שתתיר בחורבה לא תיקשי מתני' היא המשלשל דפנות כו' דתיבעי לר' יוסי תיבעי לרבנן תיבעי לר' יוסי ע"כ לא קאמר אלא סוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה אימא לא או דלמא לרבנן נמי ע"כ לא קאמרי אלא בסוכה דאורייתא אבל מחיצה תלוי' היכא דמדרבנן הוא כגון דאיכא ג' מחיצות או פרוצה למבוי אימא לא א"נ אפי' בדאורייתא ע"כ ל"ק אלא סוכה דקיל ואתי לזלזולי בי' אבל שבת דאיסור סקילה היא ולא אתי לזלזולי בה אימא לא:
שמעינן משמעתין בור שבין שתי חצרות אין ממלאין אא"כ עשו לו מחיצה י"ט לרש"י והר"זה והרש"בא אפי' סמוך לשפתו לר"ח והריא"פ והרמב"ם או ט' למעלה וטפח משוקעת במים או ט' למטה במים וטפח למעלה ממים ולהרש"בא וה"ר יונתן מחיצה רחבה ד"ט נמי שרי ולהרמב"נ אסור דמתרגם לשמעתין משום פי תקרה וכן משמע מדר"ח והכי אזדא סוגיא דשמעתין וקולה ד"ט באמצע הבור שרי ואיכא למימר אפי' למעלה מאוגנו והרש"בא אמר בתוך אוגנו ואית לי' טעמא ותחת הקורה למימלי להדיא מדכולהי רבוותאי משמע דאסיר והכי מסתברא:
וקורה ד' מתרת אף בחורבה דפי תקרה יורד וסותם פחות מד' טפחים לאו תקרה היא ולא פי' יורד וסותם:
ר' יודא בשיטת ר' יוסי אמרה לרב יודא רשב"ג נמי מצי אמר כר' יוסי והיינו טעמי' משום דעריבי מיא וחמירי מיא מיבשה אלא ת"ק דאמר מתוך אוגנו אלמא לא חייש לעריבי מיא ולמעלה מאוגנו לא דהכירא לשם מים בעי ואי מתרת אפי' ביבשה לא בעינן הכירא לשם מים ולהרש"בא דאמר קורה ארבעה תוך אוגנו בעי אע"ג דקורה ד' אפי' בחורבה מתיר לאו משום דחייש לדלי דאזיל תותי קורה ומיא חמירי אלא קל הוא דאקילו בעיא להכי בעי הכירא לשם מים לת"ק נמי אימא כר' יוסי ס"ל ומשום דחיישינן לדלי בעי הכירא לשם מים אלא ר' יוחנן קאמר דר' יודא דשרי אף שלא לשם מים ודאי בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מתרת אף ביבשה:
ולא היא. דלמא לא היא לא קאמר אלא ולא היא דפשיטא ליה ודלא אשכחן לר' יודא דשרי חלא בדרבנן ליכא למישמע מיניה בדאורייתא ומדלא אשכחן לר' יוסי אלא בסוכה לא שמעינן שבת מנה אלא מודי ר' יודא בדאורייתא לרבנו דסוכה ומודי ר' יוסי בשבת:
ע"כ לא קאמר כו' מדמפלגינן בהכי ש"מ מדאורייתא מחיצה תלויה שמה מחיצה אף ביבשה אלא רבנן הוא דגזור ור"י סבר כי גזור רבנן היכא דצריך מחיצה מדאורייתא ואפי' בעשה גזור ביה דתלויה לא מהניא אבל היכא דמחיצה עצמה מדרבנן הוא דבעי לא גזור אתלויה דכגזירה לגזירה דמיא. ור' יוסי סבר סוכה דאיסור עשה הוא לא גזור ביה רבנן אפילו היכא דבעי מחיצה מדאורייתא אבל שבת דאיסור סקילה הוא והיכא דבעי מחיצה מדאורייתא גזור בי' אתלויה נגזור ביה נמי היכא דבעי מחיצה מדרבנן דאי לא הא לא קיימא הא מאן קאי ומכריז דמחיצה דהאי דאורייתא ודהאי דרבנן. ודכ"ע בשבת היכא דבעי מחיצה מדאורייתא גזור ביה אתלוי' דלא שמה מחיצה למר משום חומרי' דשבת למר משום חומרי' דאורייתא אבל אי מחיצה תלוי' מדאורייתא לא שמה מחיצה ליכא לאפלוגי בה בין איסור עשה לאיסור סקילה ובין דרבנן לדאורייתא דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון וכן אמר הריטב"א דמחיצה תלוי' דלא שמה מחיצה מדרבנן הוא והא דתניא ר' יוסי ברבי יודא אומר נעץ קנה ובראשו טרסקל וזרק ונח ע"ג חייב וחכמים פוטרין ואמרינן עלה בהזורק משום דמחיצה תלויה היא. כבר פירסה רש"י התם שאין טרסקל עמוקה יו"ד ומדת הקנה עולה לו בגבהו והקנה אינו רחב ד' וכו':
והשתא דאמרת מחיצה תלוי' מדאורייתא שמה מחיצה הזורק לתוכה חייב. ולא תימא עומדת בתוך יו"ד טפחים אפי' עומדת למעלה הרבה וזרק ונח בארץ כנגדה חייב מ"ט אמרינן גוד אחית מחיצתא אע"ג דכל יו"ד טפחים דהוי אויר רה"ר ליכא מחיצה למעלה מיו"ד באויר מקום פטור הוא דקאי מ"מ אמרינן גוד אחית. ממאי מדקסרי ר' יודא כותל שביניהם ואע"ג דמידליא טובא ובור עמוק טפי יו"ד מיו"ד עד דמטי למיא דהא ת"ק מחיצה יו"ד מתוך אוגנו קאמר ולא מטי למיא ומיא נמי אע"ג דעמוק טובא כדאמרי ב"ש ט' טפחים למטה מן המים ולא מטי לארעא ואמרינן טעמא דר"י דלא בעי לשם מים משום דבכה"ג ביבמה נמי שרי אלמא אפי' בכה"ג מחיצה תלוי' הוא ומדאורייתא שמה מחיצה ועגלות של לוים דאמרינן בהזורק תחתיהן רה"ר התם במכוסה תחת חודי מחיצתן ולא אמרינן גוד אחית. ובמים אשכחן טובא כגון תוך אוגנו דהכא ולר' יודא טפת במים ואע"ג דאיכא טובא לארעא וגזוזטרא דתנן מחיצה יו"ד טפחים למעלה ואוקמא הריטב"א בגבוה למעלה מך' אמה וה"ה ביבשה מדאורייתא וצ"ת ומאן דלית ליה סוכה אחריתא אלא במחיצות גבוהות ג' מן הארץ מסתברא דלא סרי למיכל ומינם בביתי' אלא בהאי סוכה כיון דמדאורייתא סוכה כשרה היא ולא אמרו חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה למיכל קוץ לסוכה וכותל תלוי' שבין ב' חצרות לרבנן דלא סרו אפי' בדרבנן אין מערבין כלל לא אחד ולא שנים שנים לא דמדרבנן לא שמה מחיצה ואסרי אהדדי אחד לא דהא מדאורייתא שמה מחיצה ולא אתו רבנן ועבוד איפכא מדאורייתא ולקולא והרשב"א (עה"ק שער ג' סי' א') אמר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל אפי' רחב ד' ואפי' פי טרסקל למטה כל שהטרסקל גבוה מן הקרקע ג' טפחים אינו נדון משום רה"י שאין אומרים גוד אחית במחיצה שהגדיים בוקעין בה שבקיעת הגדיים מבטלת את המחיצה בד"א במחיצה שביבשה אבל במחיצה שבים רואין כאלו המחיצות נמשכות ויורדות למטה וכו' ומשמע אפי' מחיצות גבוהות י"ט ביבשה לא ומשמע אפי' לזרוק לא דמדאוריית' לאו רה"י הוא לרבנן דר' יוסי ב"ר יודא ושמעתן לר' יודא ור' יוסי ואינהו ס"ל דמדאורייתא הויא מחיצה ורבנן הוא דגזור ולמר בדרבנן לא גזור ולמר באיסור עשה לא גזור אבל לרבנן דר' יוסי ב"ר יודא אפי' מדאורייתא לא הויא מחיצה ביבשה וכוותי' קמ"ל וכל הני מילי דאמרן להרשב"א ולמאי דקמ"ל כרבנן לא נ"מ מידי כיון דמחיצה תלוי' מדאורייתא לא שמה מחיצה הזורק לתוכה מ"מ פטור ואע"ג דלית לי' סוכה אחריתא האי לאו סוכה הוא וכותל תלוי' שבין שני חצירות מערבין א' אלא לר' יודא ור' יוסי איתא להא דאמרן הזורק לתוכה ולר' יודא איתי' להאי דסוכה ולר' יוסי איתי' להא דבין ב' חצירות להרשב"א קשיא מים אי מדאורייתא מחיצה תלוי' ביבשה לא שמה מחיצה ובמים שמה מחיצה האי קל הוא שהקילו חכמים במים הא מדאורייתא כך היא וכ"ת מדאורייתא במים נמי לאו שמה מחיצה והזורק לתוך המחיצה המשוקעת במים פטור ורבנן הוא דאקילו במים אע"ג דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון במים שכל עצמן אינו אלא מדרבנן אקילו בהו רבנן. וכדאקיל בהו ר"ח בן עקביא אפילו היכי דבכה"ג ודאי לאו מחיצה דאורייתא הא אמר הרשב"א בד"א במחיצה שביבשה אבל במחיצה שבים רואין כאלו המחיצות נמשכות ויורדות למטה ואע"פ שהדגים בוקעין בה אין זו בקיעה המעכבת מפני שאינה נכרת לפיכך ספינה שבים שברחבה ד' ובעמקה יו"ד אע"פ שאין ברוחב קרקעיתה ד' ולא בתוך ג' לקרקעיתה ד' ה"ה רה"י כאלו המחיצות העגולות נמשכות ויורדות משמע דרה"י דאורייתא היא בקיעת דגים אין זו בקיעה המעכבת וכן משמע בגזוזטרא דא"ד לשפוך אסור משום כחו דנפקי מרה"י לכרמלית וכן לאידך לישנא היינו דקמ"ל וצריך תירוץ וכן הא דשנינן אעגלות הלוים דתחתיהן רה"ר משום דמכסי חודי מ"ש מספינה ואפי' להרשב"א דאמר מדאורייתא לא אמרינן בתלוי' גוד אחית מ"מ לר' יודא ולר' יוסי קשיא ור"י בר' יודא נמי משמע דס"ל גוד אמית במחיצה יו"ד אפי' היכא דלא הדרן מחיצתם וצ"ת:
אמר רבה כו' דבתרויהו ליכא היכר מחיצה לשם מים ואע"ג דחקיקה דר"ח בן עקביא לשם מים מ"מ מחיצה דגזוזטרא הא לא עבידא לשם מים דגזוזטרא לתשמישתה הוא דעבידא וא"ל אביי ע"כ לא קאמר ר"י הכא אלא דביבשה כה"ג נמי הוי מחיצה דאמר גוד אחית וכדר' יוחנן אבל כוף וגוד דבכ"ע לא הויא מחיצתא ה"נ לא אקיל. וע"כ לא קאמר ר"ח בן עקביא מע"ג דליכא היכר תחינה לשם מים בעלמא נמי לא אמרינן הכי אלא בימה של טבריא דאקילו בה טפי אבל בשאר מימות אימא מחיצה לשם מים בעינן: