גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שמיני – כיצד משתתפין · דף פה.
ודשמואל מהיכא כיון דידע דאיכא דשמואל קא שקיל וטרי מהי דשמואל ומסיק מהא דזיז דהא במבוי שכלה לרחבה דפ"ק דא"ל אביי לרב יוסף הא דרב יודא דשמואל הוא דאי דרב קשיא דרב אדרב ולא אשכחן לשמואל דלימא מידי אלא מדלאו דר' הוי דשמו' דרב יודא מיני' דרב או דשמואל גמר וה"נ לאו קושיא היא אלא אסוקי מלתא בעלמא הוא:
כיון דלזה בזריקה ושלשול כו'. לרש"י זה בזריקה ושלשול שני כחות ולזה כח אחד בשלשול לחודי' קסבר רב שניהן אסורין והיינו בסמוכה והכא משום דלזה בזריקה ושלשול שלשה כחות ולזה בשלשול כח אחד וכן אמר הרשב"א וכן אמר הריטב"א דהכי הלכתא. ולישנא קשיא האי לזה בזריקה ושלשול לזה בזריקה וזריקה ושלשול מיבעי לי' דהא סמוכה היינו לזה בזריקה ושלשול קאמר רב שניהן אסורין ולהר"י דלא שאני לי' בהכי איכא למימר מאי סמוכה סמוכה ממש בתוך יו"ד א"נ בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות דלזה בשלשול ולזה בשלשול היא ומופלגת ד' אמרינן דלמא משום דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודי' מותרת אלא דההיא שינויא לא קאי ואפי' לזה כח אחד ולזה כמה כחות שניהן אסורין וטעמא דרב משום דאין אוסר דרך אויר אפי' במשותפין וכדאמרן בריש שמעתין. ואפי' ביניהן יו"ד ולא באין תחתונה היינו סמוכה ושניהן אסורין עד שתהא מפולגת ד' ותשמישה דרך אויר ותו לא אסרה עליונה והרז"ה אמר דרב. נמי כרב אדא בר אהבה דאמר הכא בבאין בני תחתונה דרך עליונה אבל לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול מודי רב כההיא שינויא דנותנין לזה שבשלשול ולהרז"ה הא דאותבינן לרב תינח סלע בור מא"ל הא בור נמי למרפסת בשלשול ולחצר בזריקה ושלשול:
ה"נ הו"מ משני לרב ואביי דאוקמה בבור מלאה פירות לרווחא הוא דאוקמה אפי' תימא רב אפי' בלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול פליג מתני' בבור מלאה פירות דקתני דומיא דסלע אלא הא דא"ל ר"א לרב והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהן אסורין וא"ל רב מי סברת דקיימי כי שורה כו' הא התם לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול הוא וצריכין למימר אה"נ דהוה מצי רב למיהדר לי' אלא רב הא קמ"ל דכי קיימי כשורה אמצעי מותרת אע"ג דלזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה ושלשול משום דאין אדם אוסר דרך אויר ודחיקא מלתי' ולא מצאנו לו חבר למימר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול נותנין לזה שבשלשול. אלא אי מוקמינן לשמעתין בהכי אמרינן דההיא שינויא לא קאי ולהרב המגיד דקא מתרגם אליבי' דהרמב"ם מאי סמוכה בתוך יו"ד ומאי מופלגת מופלגת יו"ד בגובה והא דאוקמה בפירקין כשעשו העליונה בשותפות היא אוקימתא אחריתי דמוקמי למתני' אפי' לו במופלגת והאיסור הוא מפני השותפות ע"כ ומדשמעינן להרמב"ם דאמר במרפסת במופלגת ד' שניהן אסורין אלמא בהא כהרשב"א והריטב"א ס"ל דבמשותפין אוסרין דרך אויר כדאמרן לעיל ורב הונא אמר רב דמתני' בסמוכה בתוך יו"ד היינו דאביי אליבא דשמואל אלא דרב אמר לה בדלאו שותפות אבל בשותפות אפי' מופלגת יו"ד אסורין משום דלרב לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול שניהן אסורין. ולשמואל אפי' בשותפות מתני' בתוך יו"ד אבל גבוה יו"ד לזה בזריקה ולזה בשלשול נותנין לזה שבשלשול ולרב בסמוכה בתוך יו"ד אפי' דין גזל לית בי' מידי דהוה אשתי חצרות ואין מחיצה יו"ד ביניהן לאסרי אהדדי דכחדא חשיבי ה"נ כחדא חשיבי ובמופלגת יו"ד ולא עשו לעליונה בשותפות עליונה מותרת מדין גזל כדאמרינן בפירקין והכא דס"ד דאביי מהא גמר וטעמא דרב במופלגת משום דאין אדם אוסר דרך אויר צריכנא למימר דזריקת גובה נמי דרך אויר הוא. והא דאמרינן לזה בזריקה אוסר בחצר שלהן או בשיש להן שותפות וכותל שבין ב' חצרות הא בחצר דידהו קאי ול"ש הפלגה דמרחק ד"ט ל"ש הפלגה דגובה יו"ד קרי דרך אויר ובשלו אוסר בשל הפקר אינו אוסר דמיקני לי' רשותא ע"י דמצי לאשתמושי בזריקה דאויר או דגובה לא קני רשותא ולא אסר וקא דחי לי' אימא טעמי' דרב משום דלזה בזריקה ושלשול והומ"ל טעמי' דרב משום דין גזל אלא דאכתי לא אסיק דיש דין גזל בשבת וכי אסקינן בפירקין דיש דין גזל בשבת קאמר רב ל"ש אלא בסמוכה בתוך יו"ד דליכא לא אויר ולא גזל אבל במופלגת מותרת אי משום אויר אי משום גזל וכחות לא מעלה ולא מוריד. ורב ששת אוקמה למתני' בשעשו בשותפות ואפי' במופלגת יו"ד דבשותפות ליכא גזל ודרך אויר אוסר והא דאמרינן בחורבות זה משתמש בסמוך שלו אבל חברו אסור בסמוך של זה משום דבשלשול דידי' אסיר אדחברי' ואע"ג דקורבה של הפקר הוא קאסר משום שלשול דידי' ורב האמר שלשול וזריקה דגובה כי הדדי נינהו אלמא זריקה דגובה אסר ולאו דרך אויר מיקרי קסבר רב בחצר שלהן או בשותפות דאסר דרך אויר תו לא שאני לן בין זריקה לשלשול דכל היכא דאסר לא שאני לן אלא בלזה בפתח אבל היכא דנפיק מתורת פתח כל קשה היכא דאסר כי הדדי נינהו אבל בשל הפקר שלשול אוסר זריקה אינו אוסר כלל אפי' לזה בזריקה ולזה בזריקה וכולי האי הא טרחינן למוקמא מלתי' דהרב המגיד ושבקי' דדחיק ומוקי אנפשי' ולא ידענא למיפרקא למלתי' בגוונא אחרינא ואנן חזינן דהרמב"ם מודי דמופלגת דאמר רב מופלגת במרחק אויר כרש"י וכל דבתרי' אלא קסבר הרמב"א מדאמרינן ה"נ מסתברא מדקתני סיפא אבל במופלגת לחצר ואי לחצר ישריא אמאי רשותא דתרוי' הוא אלמא מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין ש"מ במשותפין אוסר אדם דרך אויר כהריטב"א והרשב"א ורב דאמר בגזו טראו' אבל במופלגת עליונה מותרת ואמרינן בה טעמא משום דאין אוסר דרך אויר והא אוקימנא לה בשעשו מחיצה שניהן בשותפות וכ"ת התם כדאמרינן משום דלזה בזריקה ושלשול כו' הא מדאוקמינן למתני' בבור מלאה פירות הא מים הרוי' אסירי אלמא אע"ג דלמרפסת בשלשול ולחצר בזריקה ושלשול אסרא חצר ובחורבות נמי אמרינן אי לאו משום דאין אדם אוסר דרך אויר הוו אסרי אהדדי אע"ג דלזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול ש"מ דההוא שינויא לא קאי כהר"י וכ"ת טעמי' דרב משום דלזה ג' כחות ולזה כח אחד כרש"י והרשב"א והריטב"א א"ה האי בזריקה ושלשול בזריקה וזריקה ושלשול מיבעי לי' דבזריקה ושלשול האסר רב. וכי קטיע מקטעינן לישנא ונקטינן עלתא דאסירא למישריי' אלא לאו רב פליג אדר' חייא ור' אושעיא וקסבר אין דין גזל בשבת ומוקים למתני' דגזוזטראות בעשתה העליונה מחיצה משלה ואין לתחתונה שותפות עמה. והיינו דאמר רב במופלגת עליונה מותרת משום דאין אדם אוסר דרך אויר כדס"ד מעקרא ולשינויא דפחות קסבר מאי סמוכה סמוכה ממש או בבאין דרך עליונה למלאות דליכא אלא שלשול אבל מופלגת דלתחתונה זריקה ושלשול ולעליונה שלשול נותנין לעליונה וההיא שינויא לא קאי כהר"י וסמוכה דרב אפי' יש יו"ד ביניהן ולא באין דרך עליונה ומופלגת משום דרך אויר הוא. ורבה קאמר ומותבינן אשמעתין דיש דין גזל בשבת גזוזטראות אמאי אסורי ותרגמא רב ששת בשעשו בשותפות ואפי' מופלגת נמי דבמשותפין אוסרין דרך אויר כהרשב"א והריטב"א והלכתא כר' חייא ור' אושעיא דרבה ורב יוסף ורב ששת קיימי כוותי' הלכך בגזוזטראות לא שאני לן בין מופלגת לסמוכה. דאי עשו בשותפות אפי' מופלגת אסרא ואי לא עשו בשותפות סמוכה נמי לא אסרא מדין גזל והיינו דאמר הרמב"ם בעשתה העליונה ולא עשתה התחתונה ויש יו"ד ביניהן בשותפות אוסרת על העליונה ושלא בשותפות עליונה מותרת ולא מפליג בין סמוכה למופלגת. ובעשו שניהן כל אחת מחיצה לעצמה אמר שניהן מותרין מכל מקים כדאמרינן בפירקין דאפי' עשו בשותפות גלוי' גלי' דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי והא דאמר הרמב"ם באין ביניהן יו"ד מ"מ אסורין האי לאו מדרב נפקא אלא מדאביי דאמר כל שהוא בתוך יו"ד רשותא חדא הואי ואע"ג דלית להו שותפות מידי דהוה אב' חצרות ואין ביניהן כותל יו"ד וכדסבר הרמב"ם אפי' עשו שתיהן כל אחת מחיצה לעצמה דגלי כל חד דעתי' דבחברי' לא ניחא לי' מ"מ כיון דבנו יו"ד דהדדי קיימי לא פלגי רשותא דכחדא רשותא דמיין ואי קשיא לך לאביי אליבא דשמואל דאוקים למתני' דגזוזטראות כגון דקיימי בתוך יו"ד דהדדי תיקשי מאי אריא לא עשו לתחתונה אפי' עשו לתחתונה נמי כדקא פריך בפירקין אדרב ששת דאוקים בעשו בשופות א"ה כי עשו לתחתונה נמי ומשני גלוי גלי' דעתי' כו' תריץ אביי אליבא דשמואל לא חשיב לה פירכא דתנא אגב אורחי' קמ"ל היכא דעירובי' בחדא מחיצתא סגיא לתרוי' וקתני לעליונה ולא לתחתונה ולא מיבעיא לתחתונה ולא לעליונה ואשכחן בירושלמי דפריך אמתני' דקתני כל שגבוה י"ט למרפסת ופריך ולא של תחתונים היא א"ר יודן זאת אומרת חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמו שהוא שלו. ש"מ מהא דירושלמי דאוקמוה למתני' בשהתל או העמוד של חצר וגובה יו"ד למרפסת דקסברא אין דין גזל בשבת ונותנין אותה לאחרים שתשמישתן בנחת ורב נמי כוותי' ס"ל ואע"ג דאמרו התם הי' שם חורבה שמשתמש בה דרך פתחו או דרך חלונו ר' יוחנן אמר נותן חורבה לבעלי' והתם כשהשני נמי משתמש בחורבה דרך פתחו דאלא"ה מאי אריא לבעלים אפי' אינו בעלי' נותנין לזה שבנחת אלמא בשתשמיש שניהן שוה נותנין לבעלי' וה"ה אם לשניהן בקשה ומתני' משום דלחצר בזריקה ולמרפסת בנחת רב מוסיף אדר' יוחנן דאפי' בתשמיש שניהן שוה אוסר האחר על בעלי' והיינו דאוקמוה הכא לרב פחות מיכן אף לחצר ולא אוקמוה בשהתל או עמוד של חצר ופחות מיכן דתשמיש שניהן שוה נותנין אותו לחצר משום דרבא אף בהא אסר ואיכא למימר עוד דשינויא דפחות קאי לרב דלא מוקי להא דגזוזטראות בשותפות ומודי רב שאם לבעלי' כח אחד ולאחר שני כחות נותנין אותו לבעלי' אבל בשותפת ל"ש בין כח אחד לב' כחות עוד אית לן למימר דרב כר' יוחנן ועד כאן לא קאמר ר' יוחנן נותן חורבה לבעלי' אלא בלזה בפתח ולזה בפתח משום דלבעלי' בפתח לא פקעא רשות בעלים מינה ובטילא חורבה לביתי' אבל לזה בקשה כיון דלבעלי' נמי בקשה לא שאני בעלי' מאחר ואין בהדין גזל והיינו טעמא דגזוזטראות הואיל ולבעלי' נמי בשלשול אסרה אידך עלי' והא דלא אוקמוה למתני' בשהיא בשל תחתונים כדאוקמוה בירושלמי וגבוה יו"ד למרפסת משום דלבעלי' בקשה אין דין גזל פחות מיכן לחצר ושריא הואיל ולבעלי' בפתח נותנין לבעלי' משום דלרבה ור' יוסף ור' חייא ור' אושעיא יש דין גזל בשבת מ"מ ואי ס"ל בשלשול וזריקה כרב תיקשי מתני' דלדידהו מתני' בשהיא של שתיהן והא דאמר הרמב"ם לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה מפני דלי העליונה שעובר עלי' וכבר תרגמא הרב בעל כסף משנה בגזוזטראות מכוונות ואין העליונה יכולה למלאות אלא דרך התחתונה ע"כ. מיהא הא דאמר בעשו שתיהן מחיצה כל אחת לעצמה ועירבה כל אחת לעצמה שתיהן מותרות למלאות התם ביכולה עליונה למלאות שלא על דרך התחתונה והעליונה ממלא בשלה והתחתונה בשלה. וקשיא הו"ל לפרושי הכא דבאין יכולה ולא דמי לרישא דממלאה בשלה. ותו הא מנ"ל ואיכא למימר משתי חצרות זו לפנים מזו נפקא לי' התם טעמא מאי לאו משום דאין לפנימית דרך לרה"ר אלא על ידי החיצונה אסר' ה"נ ל"ש ובעשו שניהן כל אחת מחיצה לעצמה אפי' במכוונות מותרות משום דעליונה רגל המותרת במקומה היא ולא אסרה אתחתונה אבל לא עשתה העליונה אסורה במקומה למלאות ואסרה אתחתונה ומרפסת דאע"ג דלית לה למרפסת דרך אלא ע"י החצר לא אסרה משום דסולם תורת מחיצה עליו דהכא עדיפא דבלא סולם משתמשא מיהא במכוונות זו כנגד זו לא מיתוקמי כי הני בבי דבעשו שתיהן נמי העליונה אסורה למלאות דרך התחתונה וכן עשתה העליונה אפי' בלאו שותפות כדאמ' הרמב"ם גופי' בשלש דיוטאות שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות אחר ואשכחנא להרמב"ם בפירושיו על המשנה דקא מתרגם כולה במכוונת זו ועליונה ממלאה דרב נקב התחתונה ואמר לכל הני בבא כדאורי הכא ולא ידעינן למיפרקא והראב"ד אמר כרש"י דלא מיתוקמא אלא בזו שלא כנגד זו ובירושלמי אמרו הדא דאת מר במשתמשות דרך הנקב אבל משמשות לחוץ מותר ופליגא דכולהי שמעתין דבבלי ורבנן דירושלמי לא מוקמי בשותפות ולא משום דלתחתונה בזריקה וכדפרשין התם אירושלמי והבה"ס אמר משוכה מעט ואינה רחוקה ממנה ד"ט בין אם עומדות תוך יו"ד זו לזו בין יש ביניהן יותר מיו"ד ועשו לעליונה מחיצה בשותפות וכ"ש עשו לתחתונה אוסרין זה על זה:
אבל כל אחת שעשתה לבדה בשלה אינה אוסרת על חבירתה אפי' לא עשתה ואם עשו בשתיהן בשותפות אין אוסרין קסבר היכא דעשו שתיהן וגלי דעתי' או היכא דאיכא דין גזל אפי' אין ביניהן יו"ד לא אסרי אהדדי ואביי אליבא דשמואל נמי בשעשו בשותפות קא מוקים לה ומדקאמר רבינו ואינה רחוקה ממנו ד"ט הא רחוקה ד"ט לא אסרא וגבי חצר ומרפסת קאמר מופלגת ד' שניהן אוסרין מכלל דכהרשב"א והריטב"א ס"ל ואע"ג דלא פירשה ואינה רחוקה דקאמר משום יותר מיו"ד דברחוקה לתחתונה ג' כחות אבל תוך יו"ד אפי' רחוקה נמי דהא ליכא לתחתונה אלא ב' כחות:
אלא מהא דא"ר נחמן ב' בתים כו'. למ"ד בגזוזטראות דחי משום דלזה ג' כחות קגמר מהא דלזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול דליכא אלא ב' כחות ולא אסר חברי' אסמוך שלו ש"ע אין אוס' דרך אוי' ולמ"ד בגזוזטראו' נמי משום ב' כחו' קדחי לי' הכא מדרב ור"א גמר ומתנינן ויתיב רב ברונא וא"ל ר"א בווין וכדמתני הריטב"א ושמעינן מדא"ל רב בקיימי כשורה האמצעי מותר אע"ג דלזה ולזה בזריקה ושלשול משום דאין אוסר דרך אויר ושמעינן נמי דטעמא דרב בין בחורבות בין בגזוזטראות לאו משום כחות הוא מדקא מהדר לי' לר"א הכי ש"מ דכתות כלזה בזריקה ולזה בשלשול דמי והרשב"א אמר בקיימי כשורה כולהי אסירי ולדידי' ר"א לאו מאמצעי דייק אסמוכות ורב אהדר לי' מי סברת דקיימי כשורה דקא דייקת מינה כדא"ר רש"י אלא ר"א א"ל סמוכות נמי ליתסרי ורב אהדר לי מי סברת דקיימי כשורה בהא כולהי אסורי כדאקמרת לא דקיימי כחצובה ודרך אמצעית משתמש בסמוכות והו"ל דרך אויר ואין אוסר. והרז"ה אמר כרש"י אלא בקיימי כחצובה אמר משום דלא מגנדר ונפיל לרה"ר: