גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שמיני – כיצד משתתפין · דף פד:
אמר אביי כו'. לרש"י הא דאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה כו' כיון דבגו יו"ד דהדדי קיימין אסרי אהדדי אע"ג דהתם אפי' יש יו"ד ביניהן אסרי אהדדי דלזה בשלשול ולזה בשלשול הוא מ"מ קאמר לא מיבעיא דהתם בתוך יו"ד איכא למימר כיון דבגו יו"ד קיימי אבל עשו לעליונה אימא אפי' בתוך יו"ד ליכא למימר הכי ואע"ג דכל פחות מיו"ד כפתח מ"מ כיון דהכא איכא נמי שלשול יו"ד אימא האי זריקה פחות מיו"ד אהני דליהוי האי שלשול תשמישי' בקשה לגבי חברי' דבשלשול לחודי' מיהא הא קשיא אלא טעמא דאין חלוק רשות ביניהן ותרוי' חדא רשותא נינהי כדפירש רש"י הא יש חלוק רשות ביניהם אהניא זריקה פחות מיו"ד דליהוי האי שלשול תשמישי' בקשה לגבי חברי' והרי חצר ומרפסת דחלוק רשותי' ותנן בבור פחות מיכן לחצר ולשמואל אפי' בור מלאה מים דחסרי ומאי לחצר אף לחצר כדפרישו בה רבנן דתוס' אמאי הא לחצר בזריקה פחות מיו"ד בהדי שלשול יו"ד כדאמור בתוס' דלחצר נמי איכא שלשול יו"ד ותיהני דליהוי לחצר תשמישי' בקשה לגבי מרפסת דליכא אלא שלשול למידי' וצריכנא למימר אביי מוקים להא דבור אפי' לשמואל במלאה פירות טבולין ומאי לחצר לחודה ושריא דהו"ל לחצר בפתח ולמרפסת דבני עלי' בשלשול ותיובתא הוא דלא אותיב מבור לשמואל והשתא דלרב בהני מתוקמא לשמואל נמי מתוקמא בהכי ואית לן למימר נמי הא דאמר אביי כיון דבגו יו"ד דהדדי קיימי אסרי אהדדי לא תימא משום דאין חלק רשות ביניהם כדאמר רש"י אלא כיון דבגו יו"ד קיימי וליכא זריקה דעשרה לא הוי קשה אפי' בהדי שלשול יו"ד מיהא לישנא לא דייקא דא"כ כיון דליכא זריקה יו"ד מיבעיא לי' ותו האי אסרן אהדדי לא הוי בקשה מיבעיא לי' ולהריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' דאמר אהא דה"נ מסתברא מדקתני סיפא אבל במופלגת כו' דלשמואל נמי אפי' לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין אביי ה"ק משום דשמואל לזה בזריקה ולזה בשלשול נותנין לזה שבשלשול וסד"א אפי' קצת זריקה אהני לשלשול למיהוי כזריקה לגבי שלשול אבל לגבי זריקה אפי' ב' כחות לא הוה בקשה והריטב"א לא ניחא לי' בדרש"י משום דאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה כיון דבגו יו"ד קיימין והתם אפי' יש יו"ד נמי כדאמרן ומשום דכל פחות מיו"ד כפתח כדאמרן ומוקים להא דאביי במופלגת התחתונה מן העליונה ד' וקמ"ל אביי אפי' מופלגת ד' כיון דבגו יו"ד קיימי חדא רשותא נינהי ואע"ג דלתחתונה זריקת ד' ושלשול וקצת זריקת גובה ולא מיבעיא עשו לתחתונה ולא לעליונה אע"ג דלעליונה זריקת הפלגה ושלשול אלא אפי' עשו לעליונה דאיכא נמי קצת זריקת גובה בהדי' וגג דרב נחמן נמי איכא זריקת הפלגה דאיכא חפופי וכדקס"ד בשמעתין דאביי מהא גמר לשמואל דאדם אוסר על חברו דרך אויר ודחי דלמא כדרב פפא ואביי לשמואל קאמר דאדם אוסר על חברו דרך אויר הלכך היכא דבגו יו"ד קיימו אפי' מופלגת אסרי אהדדי א"נ רב נמי לא קאמר דבעינן סמוכה אלא בגבוה יו"ד אבל בתוך יו"ד אפי' מופלגת ולהריטב"א הא דמייתי מגג דרב נחמן משום דלרה"ר תשמישי' בקשה דאיכא אפופי' ומופלגת ד' ולחצר תשמישי' בנחת דסמוכה לו ואפ"ה כיון דבגו יו"ד לרה"ר קיימא לא איפלגא רשותי' מרה"ר וגג ורה"ר כחד רשותא דמי והא דס"ד בשמעתין דאביי מהא גמר לשמואל דאדם אוסר דרך אויר אע"ג דהכא בתוך יו"ד ובהא אימא אפי' רב מודי למאי דס"ד סבר דרב אפי' בתוך יו"ד קאמר דאין אדם אוסר דרך אויר הכא אביי לשמואל קאמר דס"ל אדם אוסר דרך אויר היכא דבתוך יו"ד דהדדי קיימו אפי' לגבי חברי' דתשמישי' בנחת אוסר דאיהו וחברי' בחדא רשותא קיימי ובגג נמ' אע"ג דלחצר לא איפליג והו"ל תשמישו בנחת אסרי בני רה"ר כיון דבגו יו"ד קיימי ומינה דשמואל אוסר דרך אויר היכא דלתרוי' בדרך אויר אפי' בגבוה יו"ד דלא שאני בין יו"ד לתוך יו"ד אלא לגבי אידך תשמישי' בנחת וכי אסקינן דאביי לאו מהכא גמר אמרינן בהא אפי' רב מודי ולרש"י דאוקים לדאביי בסמוכה כדאמר בתוך ד' טפחים אע"ג דגג דרב נחמן במופלגת מדקס"ד דאביי מהא גמר לשמואל דאוסר דרך אויר מ"מ הכא אביי לענין מופלגת ובתוך יו"ד דלא הוי תשמישי בקשה לא גמר מינה משום דיחויא דרב פפא דלכומתא וסודרא לאו מופלגת היא וכדפרישו רבנן דתוס' בשמעתין אבל לענין תשמישי' בנחת בסמוכה לא ס"ל הא דרב פפא ח"נ אימא ר"נ בגג גבוה יו"ד בצד החצר ולרה"ר הוא נמוך דמתתאי ואזיל א"נ קרקע רה"ר גביהא והו"ל לזה בזריקת גובה ולזה בזריקת הפלגה אלא בתוך יו"ד וסמוכה גמר מינה דהתם נמי הא חזי לרה"ר:
והא דהריטב"א דרב מודי בתוך יו"ד דאפי' מופלגת לדידי' דאמר דהתם דעשו מחיצה בשותפות אוסר דרך אויר וטעמא דרב משום ג' כחות בתוך יו"ד ודאי מודי דהא ליכא אלא ב' כחות אלא קאמר אפי' היכא דאין אוסר דרך אויר כגון בסל הפקר ומופלגת אי בתוך יו"ד אסרי אהדדי א"נ אליבא דהר"י קאמר דס"ל אפי' במשותפין אינו אוסר דרך אויר א"נ ס"ל כהרמב"ם דבתוך יו"ד בכל מקום אסור אע"ג דלאו שותפין ועשו לשתיהן וקאמר בכה"ג מודי רב אפי' במופלגת:
הא דאמר רש"י לאביי דמוקי בתוך יו"ד דהו"ל לתחתונה תשמישתי' בקשה משום דאיכא קצת זריקה בהדי שלשול כמה דחיקא הא מלתא. ואנן ברווחא מוקמינן לה דהא דתנן אא"כ עשו לה מחיצה גבוה יוד טפחים בין מלמעלה בין מלמטה פירשה רש"י למעלה למעלה מן הגזוזטרא למטה למטה מן הגזוזטרא תרגמוה רבנן דתוס' אליבי' סביב הנקב והרב בעל הטורים אמר אפי' למעלה סביב הגזוזטרא והרמב"ם ורבוותאי אמר למטה במים למעלה סביב הגזוזטרא מתחתי'. ונחזו אנן למ"ד סביב הנקב מלמעלה לעליונה נמי בזריקה ושלשול דמתוך המחיצה דסביב הנקב הא לא קאי והכא הא אמרינן לעליונה בשלשול ואמרינן נמי אהא דאמר רב אפי' במופלגת עליונה מותרת משום דלדידה בשלשול לחודי' ודחיקא מלתא לאוקמא כולה אלמטה ובעינן מימר אי דעבוד ג' מחיצות וכותל משלים לד' אי דחלון הוא למעלה ממחיצה שסביב הנקב אי דעבוד במחיצה דלהדי חלון נקב כשיעור הדלי וכן להרמב"ם ודעמי' במלמעלה דאמר מחיצת סביב לגזוזטרא מתחתי' לאביי דאוקמה דקיימי בגו יו"ד דהדדי לא מסתבר דמחיצה יו"ד דתחתי' עברא מתחת התחתונה אלא לאביי משהו מן המחיצה למעלה מגזוזטרא העליונה מיו"ד נכי משהו למטה ותחתונה קיימא ביו"ד נכי משהו מהעליונה והכא לרש"י ודעמי' אביי אלמעלה ואלמטה דתחתונה אע"ג דבגו יו"ד דעליונה מ"מ איהי לא מצית לשלשולי לדלי עד דזרקה לדלי למעלה ממחיצת יו"ד לתוך הנקב ולשלשולי ולהרמב"ם קאמר אביי דאשמעינן במלמעלה והיינו דאמר סד"א כיון דלזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול לותבי' לעליונה קמ"ל כיון דהני גזוזטראות והנקב שמשתמשין בו בגו יו"ד דהדדי קיימי אע"ג דתחתונה לא מצית לאשתמושי עד דאקפת וזרקה למעלה מיו"ד דרך המחיצות אסרן אהדדי:
והא דאמר רש"י בכומתה וסדרא אפי' בגבוה יו"ד לא ניחא לי' להריטב"א אלא רב פפא בגג דרב נחמן הוא דאמר דלא גביה יו"ד אבל גביהה יו"ד לא חשיב תשמיש רה"ר ומסתברא כוותי':
והא דאמר ר"ת אע"ג דע"י סולם ארעי הוי תשמיש נחת טפי לחצ' ור"ה לטעמי' דאמר בריש חלון דהא דבעי סולם לראש הכותל בסולם שאינו קבוע מכלל דאדראש הכותל אפי' סולם ארעי מהני וה"נ בסולם עד ראש הגג: