גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שלישי – בכל מערבין · דף לד:
לא צריכא דקאי בכרמלית וכ"ת מאי פסקא דאילן ברה"ר קאי ובור בכרמלית וליפלוג ולית ני באילן גופי' בד"א בעומד ברה"ר אבל עומד בכרמלית אפי' למעלה מיו"ד עירובו עירוב סתם בור לא חפרי אינשי ברה"ר:
אלא ש"מ כאן בעוזרדין כאן בשאין עוזרדין לרש"י דאמר חד מינא הוא ומעיקרא דרכיך נידון כירק ולבסוף דאקשי נידון כאילן הכא כגון דנטע כרם בבתרייתא דכי נטע לי' בקנה רך כלאים ובקשה לאו כלאים דאי לא תימא הכי מאחר דאיתסר בעידנא דרכיך היכי הדר ומישתרי:
שמעינן דקנה דעוזרדין חמירא מאילן דאפי' בה"ש אסירא שמא יקטום ובלאו דעוזרדין אפי בשבת שרי ומדקא כולהי רבוותאי פסקי וקאמרי קנה מחובר אסורה ולא מפלגי בה מידי אלמא קסברי עוזרדין ושאין עוזרדין תרי מיני נינהו וסתם קנה דעוזרדין ודלאו עוזרדין לא שכיחא:
מתני': רא"א אם אינו יודע כו' אמר הריטב"א דכל שאינו יודע בודאי אינו עירוב ס"ל כר' מאיר וספק עירוב אינו כשר ואנן אית לן למימר אפי' תימא ר' יוסי ע"כ ל"ק ר' יוסי אלא היכא דאיכא למיתלי דבה"ש הוה עירוב כדהוה מעיקרא כגון נשרף או נטמא ספק בע"י ס' משחשיכה אמרינן העמד עירוב על חזקתו אבל הכא דודאי ליתנהי בה"ש בדוכתא דהוה מעקרי דמעקרא הוה בידי' והשתא אבד ונפיק מתחת ידי' אתרע חזקתי':
גמרא: הא דאמרו רבותינו בעלי התוספות והא דקא' דמ"ס כלי הוא היינו בהנהו דאו' נוטלין ולא מחזיר ודלא הוי בנין וסתירה גמורה וכן אמר הרא"ש השתא דקארי לה משום דאסור לשבור ומשני דסתיר כל דהו כעין חזרת דלתות ומאי ומ"ס כלי הוא ואין בנין וסתירה בכלים הא מעקרא נמי ידע דכלי הוא ואין סתירה בכלים אלא סתירה גמורה קא קשיא לי' וקא מהדרי לי' הכא לאו סתירה גמורה היא עיקר חסר מן הספר ואיכא למימר מעקרא קס"ד אי מתני' דאפשר בסתירה כל דהו מ"ט דר"א ואלא בסתירה גמורה ואמאי הוא במקום א' כו' ואהדדי' לי' ר"א ורבנן באוהל וכלי קמיפלגי ולעולם דאפשר בסתירה כל דהי מיהא סוגיא רהיטא דרבה ורב יוסף אהדדי דמ"ס כלי הוא ואין בנין וסתירה בכלים ומעקרא ס"ד דאוהל הוא ובכלי גדול מחזקת מ"ס א"נ בשל אבן א"נ במגדל המסומר וכן סוגיא דשובר את החבית דאפי' שלימה שרי וכן אמרו בירושלמי כדאייתו' בתוספות ומוסתקי לר"א הוא דאוקימנן וכן אמר רבינו אלי' ואביי ורבא בכלי גדולה מחזקת מ"ס אוקמי לה
והא"ר זירא ביו"ט אמרו כו' ולא אוקמי' לדהכא אפי' בשבת ורבי היא דלא גזור שבות בה"ש דא"כ רב ושמואל דאמרי ר"מ היא מאי איכא בין ר"מ לרבנן לר"מ נמי בשבת אסור משום שבות ולרבנן דאסרי אפי' ביו"ט משום שבות היא דאסרי דאוירא דליבני לית בי' משום דסתר אהלא אלא מדרבנן כדאמר רש"י ואי משום דלרבנן דר"מ שבות חמירא היא ואפי' רבי מודה לא מסתבר לי' לאפלוגי בהא ומדאוקמי רב ושמואל למתני' כר"מ מכלל דניחא להו לאוקמי מתניתין אפי' לרבנן דרבי דר"א ודאי כרבנן דלת"ק דר"מ נמי שבות הוא דהוי ובתוספות דא"כ טעמא דר"א דאסר משום דסבר כרבנן ולא ניחא לי' לאוקמא פלוגתא בדרבי ורבנן:
ולא ידענא היכי ס"ל אי ס"ל דת"ק דר"מ נמי משום שבות הוא דאסרי כרש"י ולאפלוגי בין האי שבות להאי שבות לא מסתבר דקארו לה מאי קארו לה לימא רבי היא א"כ מאי ר"מ דקארי רב ושמואל ואי ס"ל דת"ק מדאורייתא קאמר א"נ סבות דת"ק דמשום סתירת אוהל חמירא ואפי' רבי מודי אבל שבת לר"מ דמשום מוקצה הוא ולרבי לא גזור במאי מיפרקי דא"כ טעמא דר"א דס"ל כרבנן ממאי אימא דכ"ע כרבי ור"א כת"ק דר"מ וליכא למימר דארב ושמואל קא מהדרי דלא מוקמי למתני' כרבי משום דר"א כרבנן כדאמרן דלא משתמע לישנא דידהו הכי:
הריטב"א אמר טעמא דבשבת לא משום דדמיא לסתירה ושבת דחמירא אסרי בי' טפי והכא משום דשבות כי הא דדמיא למלאכה דאורייתא אפילו רבי מודי אבל משום מוקצה ליכא דלבנים ועפר הואיל ושרי למפחת' כמאן דסתים להו מעקרא לדלת דמיא ומדאמרינן במס' יו"ט איני והא"ר נסמן שרגינהו ודאי אקצינהו א"ר זירא בי"ט אמרו כו' מכלל דבשבת לא משום מוקצה וכדפרישו לה התם רש"י ורבותינו בעלי התוספות:
א"ה היינו דקתני עלה רא"א אם בעיר כו' מסתברא דהשתא נמי אסיק אדעתי' מאי אבד אבד ונמצא אם בעיר אבד ונמצא עירובו עירוב דאי לא נמצא אבד בעיר מאי הוי אימא לא ימצא כלל באותו שבת ולרבנן בין בשבת בין ביו"ט בין נמצא בין לא נמצא עירובו עירוב דאי בעי סתר לי' כר"מ ומתניתין בלא נמצא פליג ר"א ואמר אם אין יודע שהמפתח במקומו כגון שלא נמצא ואינו יודע היכן הוא אינו עירוב וברייתא קתני אבד המפתח ה"ז עירוב מ"מ רא"א אם בעיר אבד ונמצא בשבת עירובו עירוב בשדה אינו עירוב ולא מיבעיא לא נמצא כלל ואדמוקים למתני' ביו"ט פריך אי בי"ט מ"ל בעיר מ"ל בשדה ומשני חסורא מחסרא וה"ק בד"א מ"מ עירובו עירוב ביו"ט אבל בשבת אין עירובו עירוב ואפי' נמצא בעיר ואתא ר"א וקאמר בשבת אם נמצא בעיר עירובו עירוב וקאמר דמחסרא נמי וקתני נמצא המפתח כיון דרבנן בי"ט בלא נמצא קמיירי ור"א בשבת בנמצא בעאי פליגי ר"א ורבנן בברייתא דהא רבנן נמי ס"ל בשבת אינו עירוב ור"א נמי קאמר בשדה אינו עירוב ובלא נמצא לר"א נמי אפי' בעיר אינו עירוב אלא מיחסרא בדרבנן וקתני נמצא המפתח וכו' ובתרתי פליגי בלא נמצא בי"ט לרבנן עירוב ולר"א אינו עירובו בנמצא בעיר בשבת לרבנן אינו עירוב ולר"א עירוב והיינו דרבותינו בעלי התוספות דאמרי עלי' דרש"י לא דק ולישנא דתלמודא כוותי' דרש"י דהא סתמא אבד המפתח קתני וקתני נמי אם בעיר אבד ולא קתני נמצא הלכך למאי דס"ד אפי' בלא נמצא הואיל ואי משכח מצי מייתי אלא לבתר דאוקים למתני' בי"ט ור"א אפי' בי"ט קאמר במתני' ואי איתא בי"ט ל"ש עיר ול"ש שדה שרי הואיל ואי משכח להכי מחסר ומתני בברייתא נמצא ומתני' בדלא נמצא והואיל ואי כח לא אמרינן והשתא לאביי ורבא דאוקמוה בשבת ובמנעיל וקטיר במתנא ולא מחסרא ברייתא דרבנן אפי' בשבת ולא נמצא שרי ר"א נמי אפילו בלא נמצא קאמר כדקתני אבד ולא קתני נמצא ומשום דהואיל ואי משכח מצי מיית לי' וביו"ט מ"מ שרי ונ"מ לדידן דקי"ל כרבנן היכא דלא מצי שקיל בה"ש ואבד המפתח בעיר למאי דקי"ל כר"ש א"נ ביו"ט ואפי' בשדה אפי' בלא נמצא המפתח עירובו עירוב הואיל יאי משכח מצי מייתי וצ"ת:
ורש"י דאמר ג' מחלוקת בדבר או למאי דסליק אדעתין מעקרא קאמר דלא מתני נמצא בברייתא ואבד בעיר אפי' לא נמצא הואיל ואבד במקום שאם ימצא יוכל להביאו ומשני חסורי מחסרא ולרבנן בי"ט מ"מ שרי דאי בעי סתיר ובשב' מ"מ אסיר והשתא לא מצית אמרת דלר"א אבד אע"ג דלא נמצא דא"כ בי"ט דל"ש עיר ול"ש שדה מ"מ שרי אלא מתניתין דר"א אסר בי"ט היכי מיתרצא אלא ר"א אב"ד ונמצא קאמר וה"ק נמצא המפתח בין בעיר בין בשדה אינו עירוב רא"א בעיר עירוב וקמיפלגי בי"ט ולא נמצא ובשבת ונמצא וליכא למימר דמתניתין בשדה דבי"ט ל"ש שדה ל"ש עיר וג' מחלוקת ליכא למימר דלמאי דס"ד ר"א דמתניתין וברייתא פליגי בדר"ש אבל למאי דמסיח למיפלג בי"ט אי אמרינן אי משכח מייתי או לא אמרינן לא מסתבר למישוי פלוגתא בהא וניחא טפי למיתני בברייתא נמצא א"נ קסבר רש"י ר"א דמתניתין דתנא אם אין יודע שהמפתח במקומו משמע אפי' נמצא בעיר לאו כלום עד שיודע שהוא במקום המגדל ולמאי דמסיק נמי ג' מחלוקת בדבר לרבנן בי"ט עירובו עירוב מ"מ דאי בע' סתיר ובשבת מ"מ אין עירובו עירוב לר"א דמתני' בין בי"ט בין בשבת בין נמצא בעיר בין בשדה אינו עירוב עד שיודע שהוא במקום המגדל ואית לן למימר טעמי' בי"ט דהאי נמצא בשבת או בי"ט קאמר וקסבר ר"א נמצא בה"ש בעינן לר"א דברייתא בלא נמצא אין עירובו עירוב ואפי' בי"ט דלא מצי סתיר כת"ק דר"מ ובנמצא בי"ט עירוב ובשבת בעיר עירובו עירוב כר"ש א"נ מתניתין בשדה והיינו ר"א דברייתא וכן אמר הריטב"א דלמאי דמסיק נמי ג' מחלוק' אלא דהריטב"א אמר דג' מחלוקת הן בנמצא ולת"ק דר"א אפי' בשדה עירובו עירוב כר"ש דתפילין דאמר נותנו לחברו וחבירו לחבירו ולא ידענא האי תנא הי ניהו וכן הא דאמר טעמא דר"א כרבנן דר"ש קשיא י"ט מא"ל.
הא דאודי רבנן לר"א בבני חצר כו' פרישן בתוספתא בפ"ב: