גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שלישי – בכל מערבין · דף לד.
ואמאי נימא כיון דאי בעי אמטויי כו' לר"י בעל התוס' מבה"ש דערב שבת לא פרכינן דאי איכא למיפרק מאי משני גזירה משום יו"ט אחר השבת התם נמי לישתרי כי היכי דשרי בה"ש דערב שבת. וכ"ת התם דספיק' משום יום שעב' אסו' הואיל ואיכ' חזקה דאיסור' א"ה לרבי שבות דשרי בה"ש ליגזור אלא לא גזור אלא היכ' דביו"ט אחר השבת איכא איסור דאורייתא כדפרישו בתו' והיכא דאיכ' איסור' דאוריית' בה"ש דע"ש נמי אסי' והיינו דהג"ה דתוס':
והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר דמשני פריק הואיל וקנה מאתמול נימא כיון דמצי ממטי מבע"י וכו':
נתכוון לשבות כו'. או בראש המגדול הא דפרישו בה משום מעביר ארבע אמות ברה"ר קשיא הא מצי מייתי לי' לתוך ד"א שלו כדאמרו רבנן דתוס' בדרבא לעיל ולרש"י דלעיל קשיא הא מצי מייתי לי' פחות פחות מד"א ולרבנן דתוס' איכא למימ' אזיל חוץ לד"א טובא תו קשיא למטה מיו"ד נמי כיון דיש לו ד"א מקום העירוב דבתוך ד"א שלו רו"ל כמונח ברה"י וכמאן דאנחא למעלה דמי דרה"י עולה עד לרקיע כי היכי דאמרינן אמקום שביתתו: