אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שלישי – בכל מערבין › דף לג.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שלישי – בכל מערבין · דף לג.

דף לב:

דהדר זקוף הא דקשו בה רבנן והא גדיים בוקעין בו שאני הכא דאילן הוא דאיתעקים ואזיל ואילן למטה רחב ד' בגובה ג':

מידי דהוה אעמוד עקום באיעקם בגובה יו"ד ורחב ד' בראשו מי לימא בראשו לאו רה"י הוא:

הא דאמרי רבנן דתוס' ואפי' ר' יוסי בר"י לא קאמ' אלא בהדרן מחיצות לטעמי' דאמרי' האי כמאן דלא כר' יוסי בר"י דשמעתין אקורה קאי ושני דקורה לא הדרן מחיצתא ה"נ לא הדרן מחיצתא אבל לרש"י דאמ' האי כמאן אדרבינא קאי ולא הדרן מחיצתא דכי אמרת גוד אחית אכתי צריכת למימ' חוקקין ותרתי לא אמרינן הכא הדרן מחיצתא הויא דמ"ל איכא קנה באמצעיתא ומ"ל ליכא קנה באמצעיתא מחיצת' דהאי נוף הדרן כמחיצתא דטרסקל:

לרש"י למטה מיו"ד מונח העירוב ברה"ר דבמקום העירוב נמי מכתפין ולמהר"י במקום הזקיפה לא מכתפי והוי כרמלית וכי מכתפי במקום הנטי' לא ידענא מאי דוחקי' דרש"י ורבותינו בעלי התוס' לאוקמא להא דרב יצחק ברי' דרב משרשיא באילן שבמקום שביתתו גבוה יו"ד ורש"י מדמי לי' למושיט וכבר אותבי' הריטב"א דהכא מעביר ברגליו ועוד מושיט נותן מרשות שעומד בו לרשות שחברו עומד שם והכא נוטל משם ומביא לרשותו ועוד התם בשנים כדאמרי' בירושלמי. וקשיא נמי לרבותינו בעלי התוס' הא אי בעי זריק ועוד טרחי בה טובא לפרוקי כן הריטב"א וכן הרשב"א אייתי להא שמעתא בספרו עה"ק באילן ונופו מכדי ר' יצחק ברי' דרב משרשיא באילן שנופו נוטה קאמ' באילן הנוטה קאמ' שראש האילן נוטה חוץ לד"א ונתכוון לשבות בעקרו ועירובו חוץ לד"א למעלה מיו"ד עירובו ברה"י והוא בר"ה למטה מיו"ד עירובו בכרמלית והוא ברה"ר וכי עקר מכרמלית לרבי שפי' דמי וקאמ' והא אי בעי מייתי לי' דרך עלי' דמייתי לעירובו מחוץ לד"א מהיכא דזקיף ומנח לי' אדוכתא דנוטה דכרמלית היא ואי בעי מצי הדר ומייתי לי' למקום שביתתו ממש כדאמ' הר"י ומשני כשרבים מכתפין עלי' וממקום עיקרו עד אתרא דהד' זקיף רה"ר הלכך אי עירובו באתרא דזקיף למטה מיו"ד דכרמלית הוא עירובו עירוב כרבי ואי למעלה מיו"ד הא לא מצי מייתי דכולי' רה"ר:

הריא"פ והרמב"ם לא מייתי להא דרבא ולא מפלגי בה מידי ואית לן למיפרק אליבי' קסברי היכא דהוא במקום א' ועירובו במקום אחר ולא מצי מישקל לי' לעירובי' בהא לא אמר רבא כמאן דמליא דמי ס"ס הא לא מצי שקיל ומייתי לעירובי' ולא עדיפא מנתנו במגדול דהוא ועירובי' ברה"י וכי לא מצי שקיל לאו עירוב אלא לא מתנו להא דרבא בתר אוקימתא דשמואל וחברייא ומקמי דמייתי להא דר' יודא בקורה מתנו לי' להא דרבא בשלהי שמעתין ואמתני' קאי ורבא פליג אכולהו ומוקים למתני' כר"י וכו' ורבא מוקים למתניתין כר"י דאמ' למעלה מיו"ד בעינן מקום ד' ולמטה לא בעי' מקום ד' והאי אילן דלית בי' ד' הלכך למעלה מיו"ד אין עירוב למטה מיו"ד עירוב וקאמ' ל"ש דבעינן מקום ד' אלא באילן העומד חוץ לעיבורה של עיר אבל עומד בתוך עיבורה לא בעי' מקום ד' דמתא כמאן דמליא והוי מקום ד' וכדאמ"ר חסדא בפ"ק דשבת נעץ קנה ברה"י אפי' גבוה ק' אמה וזרק ונח ע"ג חייב דלא בעי הנחה ע"ג ד' דביתא כמאן דמליא דמי ה"נ לגבי תחומין דחשבינן לי' כבית אמרינן כמאן דמליא לגבי' עירובי' דחשיב כמונח ע"ג מקום ד' וחוץ לעיבורה נמי בד"א דעלי' כיון דלגבי תחומין ד"א כביתו דמי לגבי עירובו נמי כמונח על גבי מקום ד' דמי. וקורה דר' יהודה ברחוקה ד"א ממקום שביתתו ומתני' נמי אוקמה ר' יצחק ברי' דרב משרשיא באילן הנוטה חוץ לד"א ונתכוון לשבות בעיקרו והדר זקוף והאי אילן בין בעקרו בין בנטיתו בין בזקיפתו אין בו ד'. ואקשינן והא אי בעי מייתי דרך עלי' דכי שאני לן בין חוץ לד"א לתוך ד"א היכא דרה"ר מפסיק בין מקומו למקום עירובו כי קורה דר' יודא אבל האי אילן חדא הוא עד דזקיף וכולי' מקום פטו' דלית בו ד' וכולי' כתוך ד"א דמי וכדאמ' הריטב"א אליבא דרש"י כיון שהאילן אחד האילן עושה אחד מקום שביתתו עם מקום עירובי' כיון שיכול להביא אצלו פחות פחות מד"א ה"נ לדידן כולי' חדא הוא הואיל ואילן חדא וכולי' מקום פטו' ומשני כשרבים מכתפין ור"ה מפסיק בין מקום שביתתו למקום עירובי' ולא אמרינן כולי' כד"א דמי' ודוחקי' דרבא למוקים בכה"ג מתני' קשיתי' דקתני בור אפי' עמוק מאה אמה עירובו עירוב ואוקימנא לי' דקאי בכרמלית ואי רישא באילן דאית בי' ד' ודקאי בר"ה אדקא מפליג בין אילן לבור לפליג באילן גופי' וליתני בד"א בעומד בר"ה אבל אילן העומד בכרמלית אפי' גבוה מאה אמה עירובי' עירוב. אלא אילן נמי ל"ש דקאי בר"ה ל"ש דקאי בכרמלית ומשום דלית בי' ד' אבל בור דקאי בכרמלית דסתם בור אית בי' ד' אפי' עמוק מאה עירובו עירוב ורבינא ור' ירמי' דאוקמי להא דרבי ורבנן באילן רחב ד'. כשמואל וחברייא דאוקמו נמי למתניתין בכה"ג ולא ניחא להו לאוקמי באילן דלית בי' ד' ובגווני דחיקי כדרבא ואע"ג דלרבינא רבי ס"ל כר' יודא מ"מ אוקים לי' ברויחא ומתני' לשמואל וחברייא וברייתא דרבי ורבנן וברייתא דהניח עירובו בכותל כולהי אפי' בתוך ד"א בהנך משום דעירובי' ברשות אחריתא דלא מצי מישקל וממטי לעירובי'. וכן גבי בור דאמרינן אי בר"ה ונתכוון לשבות למעלה הוא במקום א' ועירובי' במקום אחר אפי' בתוך ד"א והא דסתים תלמודא ולא פריש לאוקימת' דרב' דממילא שמעת לי' מדאמרינן מתא כמאן דמליא דמי ובאילן דאית בי' ד' ונתכוון לשבות למטה ודאי לא מסתב' דהא ס"ס עירובי' לא מצי מייתי למקום שביתתו אלא למישווי' כמקום ד' קאמ' כיון דלגבי תחומין כביתי' הואי לגבי עירוב נמי כביתי' הואי דלא בעינן מקום ד':

ואנן לית לן דר' יודא וממילא לית לן דרבא אלא מתניתין ומתניתא כשמואל וחברייא וכרבנן דר' יודא ואפי' בתוך ד"א ובעבורה של עיר:

והרשב"א אמר כרבא וכר' יצחק ברי' דרב משרשיא וכר' יודא ואם הניחו למטה מיו"ד טפחים אע"פ שאין במקומו ד'. אבל הניחו למעלה מיו"ד צריך שיהא במקומו ד'. ובשמעת' דרב' מאריך ונקיט כמה גווני:

ולרש"י אדקורה דר"י לענין נתכוון לשבות אמרינן ד"א שלו כמאן דמליא מני ואע"ג דלא מני מייתי לעירובי' ואיהו ברה"י כמאן דנתכוון לשבות למעלה ברה"י דמי ואע"ג דלגבי טלטול ברה"ר קאי ולענין עירוב במקום ד' לא אמרינן כמאן דמליא דמי ובעינן מקום ד' ולא מסתברא אבל לרבנן דתוס' דמוקמי לדר"י אפי' חוץ לד"א וביש בראשו ד' ואין בתחתיתו ג' עסקינן איכא למימ' דר"י דוקא בחוץ לד"א אבל בתוך ד"א כיון דאמרת לגבי נתכוון לשבות ברה"ר כמאן דמליא וקאי ברה"י דמי לענין עירוב במקום ד' מיבעיא דברה"י ודאי לא בעי מקום ד' כדרב חסדא:

ואסור ליטלו. חדא משום דקא משתמש באילן ועוד דקא מפיק מכרמלית לרה"י. ורש"י דלא אמר הכי לטעמי' דקסבר למטה מיו"ד מונח העירוב ברה"ר. וכן אמר רש"י בהדיא בהא דאלא ארישא בתוך שלשה מות' ליטלו. דלא גזור בי' שימושי אילן ולאו כרמלית היא אלא כרה"ר:

אסור ליטלו להריטב"א משמי' דהראב"ד דאמ' לא התיר רבי לעשות מעשה כי הכא אסור ליטלו אפי' בה"ש:

נתנו בכלכלה רש"י לא מתני הכא ואסו' ליטלו והריטב"א אמר דא"צ למחוק דהא דלא מתמה העלי' דרבי משום דמדרבנן קשיא טפי למ"ד צדדין מותר ותו כיון דאמימרא דרבנן קאי נקיט לרבנן ואנן לא ידעינן א"ה היינו דמשני אלא ארישא מאח' דרבי בהדיא קאמ' ברישא ובסיפ' ואסו' ליטלו ואתו רבנן וקאמרי כ"מ שאסו' ליטלו אין עירובו עירוב מהי תיתי דפליגי עלי' דרבי אסיפ' וקסברי מות' ליטלו אלא כ"מ שאסו' ליטלו בין ברישא בין בסיפ' אלא אי לא מתנינן בדרבי ואסו' ליטלו אמרינן דרבנן אריש' וסיפא דכ"ע מות' ליטלו:

לימא קסברי רבנן צדדין אסורין ורבי נמי עד כאן לא פליג אלא דלא גזור שבות בין השמשות אבל אסו' ליטלו מודי ומדלא משנינן לעולם צדדין מותרין ורבנן משום דבראשו ד' אסרי ש"מ היכא דלא הדרן מחיצתא אפי' לר' יוסי בר"י אפי' לכתחילה שרי א"נ אכתי לא נחית לאוקימתא דרבינא וכי אסיק רבינא ה"נ דלכתחילה משום דבראשו ד' אסור:

אלא אריש' דאסו' ליטלו משום תשמיש אילן ומשום דעירובו בכרמלית ואיהו ברה"ר.

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה