גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שלישי – בכל מערבין · דף לא.
למאן דאוקים למתני' דקתני בבה"ק משום איסו' הנאה ועירובי' בבי קברי מנחא כל הני קושיא דאקשי אברייתא תיקשי לי' נמי אמתני' נהי דאיכא לאוקמה בחולין ולא קשיא כיון דאחתה איטמי לה מ"מ והיכי מייתי לה אמתני' נמי תיקשי דהאאמרת טעמי' דרבנן משום דקסברי אוהל זרוק לאו שמיה אוהל ולא מצי כהן מיזל ומיטמי ור"י סבר שמיה אוהל ולא מיטמי ור' יהודה בהדיא קאמ' מפני שיכול לחוץ הא לאו הכי לא דלא מצי מיזל ומיטמי כי יכול לחוץ מאי הוי ס"ס כי מייתי לה איטמי ואיכא למימ' האי כיון דאחתה איטמי לה אברייתא הוא דתיקשי דמתניתין אימא בחולין והאי והיכי מייתי לה קאי בין אמתניתין בין אברייתא והדר אמר אי הכא מ"ט דרבנן אקבר יחידי דברייתא וכולי האי משום דדחיקא למימר דבה"ק שמנחא עירובא במקום טהור קמיירי דסתמא דבה"ק עירובי' נמי בי קברי קמנחא:
והא קא מאהיל אמר רש"י או בהקיפו טפח וגזרו על האדם הנושא בעובי המרדע וקשיא לן הא לא גזרו כעובי המרדע אלא בכלים המביאין טומאה על עצמן כדקתני התם על עצמן בכל שהן ועל אדם הנושאן כעובי המרדע ומשום דאדם הנושאן טמא טומאה קלה דנגע בכלים גזור בי' טומאת שבעה כדאמר' התם רש"י ורבותינו בעלי התוס' אבל הכא דפשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה ולא מטמאי לאדם כלל לא גזר בי' טומא' כלל. אלא קס"ד הכא דמיית לכלי אשטחי' דסתמא אית בי' פותח טפח דאוהל גמור הוא ומשני דמייתי לה אחודה ובחודה לית בי' פ"ט:
אסור לקנות בית כו' פירש"י והא דתני כהן להודיעך כחו דר"י ואיכא נמי למימר הא רבנן לא קאמרי בהדיא אכהן בבה"ק דלא וכן אקבר לא קאמרי בהדיא אלא אמרי ולכהן בבית הפרס ובה"ק וקבר מדוקיא שמעינן והא אפי' לישראל נמי לא אלא קתני כהן לגופא דבבי' הפרס אפילו לכהן שרי:
אמר הרמב"ם אפי' לישראל בבה"ק לא משום דכי אסקינן דר"י ורבנן בניחא לי' דמנטרא פליגי לרבנן אפי' לישראל נמי לא והרשב"א פליג עלי' ואמר הלכתא כר"י מדאמר שמואל כ"מ שאמר ר"י בעירובין הלכה כמותו ואמרינן הלכה כדברי המיקל בעירובין ותרגמא ה"ה אליבי' דהרמב"ם דלא סמכינן אהא כדאמר הרמב"נ ואנן נימא טעמא דהרמב"ם כי אמרינן הכי היכ' דבעירובין תליא מילתא אבל הכא טעמא דרבנן לאו משים עירוב הוא אלא משום דניחא לי' דמנטר וקא מתהני מאיסור הנאה בהא הלכתא כרבים והרב בעל הטורים אמר לא לכהן בבה"ק וחזינן טעמי' משום דבכהן תליא בפלוגתא דרבי ור' יוסי בר"י באוהל זרוק וקי"ל כרבי מחבירו וכדאמר אבוה הרא"ש משמי' דהר"מ ולא מצי לחוץ בשידה וא"נ נימא דרבנן ור"י לאו בהא קמפלגי אלא בישראל ומשום איסור הנאה מ"מ רבי ור' יוסי בר"י הא קמיפלגי באוהל זרוק וכיון דכרבי קי"ל הא לא מצי לחוץ ולא הוי עירוב ועוד דרבנן באוהל זרוק ודאי פליגי ותסברי לאו שמי' אוהל ואסור לכהן מפני שני דברים דאי רבנן שמי' אוהל ס"ל ולא אסרי אלא משום איסור הנאה מאי ולכהן בבית הפרס הא אפי' בבה"ק נמי אלא דבבה"ק משום הנאה הוא דמיתסר ובבית הפרס ליכא משום הנאה לימא ובבית הפרס דלענין הנאה מ"ל כהן מ"ל ישראל אבל בישראל דפליגי רבנן ור"י בדניחא לי' דמנטר קי"ל כר"י דכ"מ שאמר בעירובין הלכה כמותו והלכה כדברי המיקל בעירובין ואנן חזינן בהא דר"י ורבנן בתרתי פליגי פליגי בבה"ק בכהן ובאוהל זרוק וכדמשתמע' לישנא דמתניתין ולישנא דתלמודא דמפרש לה הכי וכגון דבה"ק מסבב לי' לעירוב מכל צד ועירוב קא מנחא דלאו אמקום קברות דהאי דוכתא דעירוב לא אקצה אבה"ק דמשום איסור הנאה ליכא ובישראל הוי עירוב אלא בכהן ובאוהל זרוק קמיפלגי ופליגי בבריתא בקבר יחידי ועירובו מונח עליו דמשום טומאה ליכא ומשום איסור הנאה איכא והיינו דקאמר הר"מ דלית הלכתא כר"י דרבי כרבנן ס"ל באהל זרוק מכלל דבהאי פליגי והרא"ש וה"ר מרדכי דאייתוה למילתא דהר"מ משום דס"ל דבהאי פליגי והיינו דהרב בעל הטורים דאבוה הוא והך פלוגתא דקבר יחידי דמשום איסור הנאה דאשמיטוה אימא סברי בהא הלכה כר"י והא אפי' לכהן שרי: