אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שלישי – בכל מערבין › דף כט.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שלישי – בכל מערבין · דף כט.

דף כח:

תפוחים בקב. וכן גרוגרות וכן תמרים ותפחים אמרי תפוחי יער מדאמר רבא וכי מערבין וצ"ל דנאכלין כמות שהן בלא תיקון דאי בעי תיקוני מ"ש מכפניות:

הא דרב מנשיא בר שגובלי לרבותינו בעלי התוס' ולהריטב"א פליגא דר' יוסף ומדמיית לה הריא"פ והרמב"ם וכולהי רבוותאי להא מתניתא לענין עירוב אלמא קא סברי דר' יוסף להלכה לא פליג אלא לפרושי מילתא דרב קאתי אהי אמר רב מיהא ה"ה לאינך ושוה עירוב למתנות עניים לכל דבר וכן אמר רש"י ואף הריטב"א משמי' דרש"י ורבותינו בעלי התוס' אמר הכי ומסייע להו מדפרכינן מדרב מנשיא אדרב נחמן והשתא כל הנך שיעורי דתנינן במתנות עניים היינו שיעורו לענין עירוב ואע"ג דבירושלמי אמרו וכן לעירוב הדא דתימר ביין אבל לא בשמן בבבלי נקטינן דאכולהי אמר רב:

ותבלין לאו בני אכילה נינהו ש"מ אין מערבין בתבלין וחיטין ושעורים וכן אמר הרא"ש והריטב"א והרמב"ם אמר עוכלא תבלין וכן הריא"פ מייתי עוכלא תבלין ואמר הרב בעל ב"י קסברי במסקנא לא קאי הכי. יין מבושל כדי לאכול בו מזון ב' סעודות ושאינו מבושל ב' רביעית חומץ כדי לטבל בו ירק ב' סעודות ואמרי רבנן רביעית זתים ואימהות בצלים או עלי בצלים דאיבצל זירתא כדי לאכול בו. ועלין דלא אבציל זירתא קטיל דאכיל יתי' ואין מערבין בהן ובירושלמי אמרו משמי' דר' מאיר כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו עם הפת אין מערבין בו השום והבצלים על דעתי' דר"מ אין מערבין בהן דתני א"ר יהודה מעשה ששבת ר' מאיר בארדקסס ובא א' ואמר עירבתי בבצלים והושיבו ר' מאיר בד' אמות שלו ומדאמר' הכא דרשב"א בעלין כר"מ ובחומץ ובאימהות אמר כדי לטבל ולאכול בו ש"מ אע"ג דעביד ר"מ עובדא בערדקסיס מודי ר"מ בכל שדרכו לטבל או ללפת משערי' כדי לטבל בו או לאכול בו וכדמוכחא כולה שמעתין ובירושלמי לטבל ירק הנאגד ועובדא דהאי גברא מוקמינן לה בעלין אבל באמהות מודי ר"מ כדי לאכול בהן והשתא הא דאמרו בירושלמי לר"מ השום והבצלים אין מערבין בהן ומייתי ההוא עובדא לאו באמהות קאמרי דהא באמהות מודי ר"מ דמערבין בהן ולא עוד אלא דלא בעי בהו מזון ב' סעודות אלא כדי לאכול בהן ב' סעודות סגי וההיא דירושלמי בעלין קאמרי וקסבר ר"מ כל דחזי למיכלי' כמות שהוא ואורחי' ללפת בי' או לטבל בו אע"ג דלית בי' מזון ב' סעודות משערינן בי' כדי לאכול בו או לטבל בו. כדאמר ר' שמעון בן אלעזר ורשב"א בעלין כר"מ ס"ל אלא מידי דלאו אוכלא הוא ומזיק למאן דאכיל לי' אע"ג דבהדי פת אכלין לי' אין מערבין בו וכדאמר התם אפונין חיין מערבין בהם למי נצרכא לר"מ שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה כו' ועלין דאמרינן הכא דממיתין לא ממיתין אלא כמו שהן אבל בהדי פת אכלין לי' וכדאמרו בערבי פסחים גבי מרור דחרוסת מבטל לקפא דידי' ה"נ פת מבטל לקפא דידהו ושום נמי דאמרו במרובה דה"ק דמעלי לגופא אי במבושל אי בהדי פיתא אבל כמות שהוא אזוקי קאמזקא והשתא דאמרת הכי ש"מ תרתי ש"מ כל דבר המזיק ואינו אוכל אע"פ שעם הפת אוכלין אותו אין מערבין בו בלא פת כר"מ דירושלמי דהא איפסיקא הלכתא הכא בעלין כר"מ ועלין נמי הא עם הפת נאכלין אלמא הלכה כר"מ וש"מ עלין דלא איבצל זירתא דלא מערבין בהו לא אמרן אלא כמות שהן אבל עם פת מערבין בהו ומצטרפין למזון ב' סעודות דהא כל האוכלין מצטרפין וה"נ בהדי פת אוכלין נינהו וכן שום והרמב"ם דסתים ואמר בעלין אין מערבין כי אורחי' דלא לאתויי אלא מאי דאיתמר בהדיא:

וצ"ל דמי מלח נאכל כמו שהוא ואינו מזיק דהריא"פ והרמב"ם דאמרי תרוייהו מערבין בו וכן חומץ:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה