גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שלישי – בכל מערבין · דף כז:
לא נצרכא אלא שנתן לתוכן שמן פירשוה בתוס' וכן הריטב"א בעירוב נמי שנתן לתוכן שמן ודליכא בשמן שיעור שתי סעודות והריא"פ והרמב"ם וכל דאתו בתרי' אמרו בעירוב אפי' בלא שמן הואיל ואורחי' ללפת בה והיינו הילמי דשבת פרק חבית ואמר הריטב"א לא מחוורא שיטתא דתלמודא כוותי' ואנן קשיא לן א"נ מוקמת לעירוב בנתן לתוכן שמן מאי מאן דמתני אמעשר כ"ש אעירוב דקאמר הא במעשר אפי' עור וצמר וקנקן דלאו אוכלא כלל שרו דרחמנא שריא בי' הבלעה אבל עירוב סעודה בעי ומים ומלח אימא לא חשיבא אפי' לאשלומי שיעורא וכן הא דקאמר מאן דמתני אעירוב אבל אמעשר לא מעאי אימא עירוב שיעור סעודה דאוכלא בעינן אבל מעשר אימא כבן בג בג ואפי' הבלעה דעור וצמר וקנקן שרי ולא מיבעיא להריא"פ והרמב"ם דעירוב בלא שמן ומעשר בהדי שמן וכ"ת לית הלכתא כבן בג בג דקרא ואכלת כתיב ומדבן בג בג נשמע לרבנן דהבלעה אע"ג דלאו פירא שרי הואיל וקרינן בי' ואכלת לפרט לא חיישינן בהבלעה וכי שרית לי' בכסף מעשר בהבלעה דהוי אוכלא וקרינן בי' ואכלת כ"ש בעירוב ודרבנן דחשיב אוכלא ומ"ד אעירוב אבל אמעשר לא מ"ט פירא בעינן והבלעה לא שרינן כלל ואפי' להריא"פ והרמב"ם דאמרי בעירוב מים ומלח בלא שמן מ"מ מ"ד אמעשר בנתן לתוכו שמן כ"ש אעירוב בלא שמן דאי בלאו שמן לא הוי אוכל במעשר בהדי שמן נמי אסיר בעינן ואכלת וליכא הא ליתא דלא אשכחן תנא דליפלג עלי' דבן בג בג והרמב"ם נמי קבע הלכתא כוותי' אלא הא דאמרינן כ"ש אעירוב למר ולמר אמעשר לא למאי דס"ד מעיקרא דמעשר נמי בלא נתן לתוכו שמן אבל למאי דמסיק דבמעשר בנתן לתוכו שמן ולהבלעה נצרכא לא תלי מעשר בעירוב דמעשר טעמי' משום הבלעה ואפי' קנקן שרי ועירוב טעמא משום אוכלא למר בנתן לתוכו שמן אחשבי' לכולא אוכלא ולמר אפי' בלא נתן לתוכו שמן משום דחזי ללפת בי' אוכלא ומאן דמתני אמעשר בעירוב לא ידענא וכן מאן דמתני אעירוב לא ידענא מעשר ורש"י דאמר דבן בג בג מגופי' דבקר וצאן ויין ושכר גמיר הואיל וכתיב רחמנא בכל אשר תאוה נפשך הנך ל"ל דבן בג בג פליגא אדכולהי תנאי דדרשי כלל ופרט או רבוי ומיעוט ולבן בג בג אפי' מים ומלח בלא שמן נמי דמהי תיתי למעוטי ורב יוסף דמוקי בנתן לתוכן שמן ולא קאמ' ר' יצחק דאמ' כבן בג בג דלא דריש לרבוי ומיעוט ור"י בן גדיש ור"א דרשי רבוי ומיעוט כדאמרינן בשמעתין משום דלא מסתבר לי' למוקמי' לדר' יצחק דלא ככולהי תנאי דאפי' ר"א ור"י בן גדיש דמקילי רבוי ומיעוט מיהא דרשי ומוקים לי' בנתן לתוכן שמן ונותן דמי מים ומלח בהבלעה ומדבן בג בג דמוקים לקראי אהבלעה ואפי' הבלעה דלאו אוכלא שרי נשמע לרבנן אע"ג דלא אייתר להו קרא הבלעה דאוכלא מסברא שרי הואיל וקרינן בי' ואכלת בהבלעה לא חיישינן לפרטא. דכי אתא פרטא למיקנא בהדיא והיינו דתלינן עירוב במעשר כדאמרן. ולרבותינו בעלי התוס' והריטב"א דאמרי בן בג בג מביתין קדריש הלכתא כבן בג בג וכדאמר הרמב"ם ולמסקנא לא תלי עירוב במעשר כדאמרן:
ומאי דקשיא עליו מירושלמי התם פרישנן לה ולא קשיא ולא מידי:
ודאמרינן בשמעתין לר"י בן גדיש מאי מיעט מיעט מים ומלח ש"מ בעירוב מים ומלח אפי' בלא שמן כהריא"פ והרמב"ם דאי בעירוב נמי שמן בעינן אבל בלא שמן לאו אוכלא הוא מיעוטא ל"ל ת"ל מדכתי' ואכלת:
ור"א דקאמר מיעט ציר דמים ומלח לא צריך למעוטי דמואכלת נפקא כדאמר הריטב"א ע"כ ל"ק אלא במעשר דאורי' א"נ במעשר ושמחת כתיב ואין שמחה אלא בבשר או בפירי כדכתיב גבי בכורים ושמחת בכל הטוב א"נ במעשר גופי' אוכלא בעינן אבל עירוב מידי דמלפת בי' אוכלא נמי ואבע"א ר"א ור"י בן גדש בהא קמיפלגי דמאן דדריש רבויי ומיעוטי נמי דדמי לי' מצד אחד בעינן למעוטי דלא דמי אפי' מצ"א ור"א סבר שומנא דפירי לא חשיב פירא ואפי' מצ"א לא דמי וציר נמי כמים ומלח דמי ור"י בן גדיש סבר שומנא דפירי פירא חשיב ודמי לי' מצ"א דהויא פירי מפירי:
שלוקחין בקר על גב עורו מאי שלוקחין בקר שלוקחין בקר ביוקר ע"ג עורו.
להריטב"א משמי' דהראב"ד דכיון דאיצטריכו ביתין אצטריכו להנך תרי מיעוטי א"ה רבוי ומיעוט מנא לי' אימא כולהי פרטי משום ביתין אצטריכו ולמאי דאמר הואיל ואכתיב בתרתי בביתי אכתיב נמי באידך שפיר:
אמר הריטב"א י"א שלא התיר הכתוב בקר אגב עורו וצאן אגב גיזתה אלא משלקחם חיים כו' ונראין דברים דלגמרי שרא רחמנא וכו' ע"כ ומתחזיא ע"כ לא שרינן אלא או מחובר או דמינטר דומיא דיין אבל בשר בכלי א"נ כלכלה מלאה פירות למיהב דמי כלי וכלכלה בהבלעה לא וצ"ת:
במאי קמיפלגי ר"י בן גדיש ור"א לרבינא קפריש ואזיל דהכי מסקינן אבל לאביי לא פליגי ור"א ור"י בן גדיש נמי דרשי כללי ופרטי ודגים משני צדדים דמו לפרט וקא ממעט ציר ומים ומלח דלא דמו אפי' מצ"א משום דליכא דדמי מצ"א למעוטי לי' א"נ איכא פירי או כמהין ופטריות דדמו מצ"א וממעטינן לי':
למאן דשרי בעירוב מים ומלח מסתברא דלא אסיר אלא לערב במים לחודי' או במלח לחודי' אבל במים ובמלח אע"ג דלא עריבינהו בהדי הדדי ועביד הילמי אלא אחתינהו בתרי מאני מים בפ"ע ומלח בפ"ע הוי עירוב הואיל ואי בעי מערב להו מחוסר עירובי לאו עידי הוא וצריך תלמיד:
ה"א מאי שכר דבלה קעילית א"נ שכר תמד לא אתו אינך מיני' דשאני תמד דמיא הא מתערב בהדי קיוהא וחדא משקה הוא ולא מצי למיפרש מיא לחודי' מיני' דקיוהא אבל אינך הא קנקן ועור וגיזה לחודי' משתמשי:
אבל יין ע"ג קנקנו אימא לא ה"ה דהו"מ למימר אבל תמד אימא לא:
ואי קשיא השתא נמי תעד מנ"ל אימא מאי שכר דבלה קעילית ומאינך לא אתי דקיוהא בעלמא היא דלהכי איצטריך קרא תריץ כיון דשרי רחמנא הבלעה מוקמי' לי' נמי תמד אע"ג דבלאו קרא דבשכר לא ילפינן תמד מיני' משום דקיוהא בעלמא הוא כיון דכתב קרא מוקמינן לי' אהבלעה דתמד דומיא דאינך דבהבלעה קמיירי ולרבנן דתוס' דדבלה קעילית נמי הבלעה אלא הבלעה דחשיבי היא איכא למימר השתא דכתב לאינך דבלה קעילית מיני' אתו ואייתר בשכר לתמד: