אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שלישי – בכל מערבין › דף כז.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שלישי – בכל מערבין · דף כז.

פרק שלישי – בכל מערבין

גמרא: מכלל דלאו הכא קאי מבמקום קא דייק דאי הכא קאי האי אפי' במקום אע"פ שנאמר בו חוץ מיבעי ליה אע"ג דתנא בי' חוץ דליכא מידי אחריני משמע אין למדין ממנו ומדקאמר אמר אפי' במקום מכלל דבמקום שלא נאמר בו חוץ קאי:

ופדיון הבן ה"ה פדיון עצמו אלא קרא בבן כתיב:

כל שנישא ע"ג הזב בתוס' אבל אי מיירי בעליונו של זב כו' ולא ידענא אי הכי מה בין נשא ע"ג הזב להזב נישא עליו אידי ואידי דבר הראוי לכך בעינן ותו מדקתני סיפא כיצד אצבע של זב תחת הנדבך והטהור מלמעלה כו' הטמא מלמעלה ומשכב ומושב מלמטה מכלל דע"ג לא בעינן ראוי לכך והריטב"א אמר משמי' דעליונו לא מטמא אלא בדבר הראוי למשכב ולמושב דמכל אשר יהי' תחתו דרשינן נמי שראוי להראות תחתיו דזב והכא בהיסט הזב עסקינן והיינו דקתני נישא דהיסט נקרא משא ומשא נקרא היסט:

והא דאמרי עליונו שאינו מסיט כולו ומקצתו נגרר בארץ אמר הריטב"א או שסומכין מקצתו בני אדם אחרים או שסומכין הכלי עליו או כרעו הזב והטהור בכף מאזנים והכלל שאין הזב לבדו מסיט כולי' אלא מקצתו או בסיוע הטהור וכולה מילתא דרבותינו בעלי התוס' בהא מפרשא בפירושי הריטב"א והכרע כוותי' דהר"י דעליונו לא מטמא אלא בדבר הראוי למשכב ולמושב והכא בהסיטו של זב לאפוקי מדרש"י דמוקים לי' בעליונו של זב ולדעתין כותי' דהרש"י מסתברא דלא אשכחן דליבעי דבר הראוי למשכב ולמושב אלא במשכב ומושב דכתיב אשר ישב עליו וכתיב ישכב אבל עליונו לא אשכחן אלא וכל אשר יהי' כל מילי משמע וכן הא דאמרי מאי עליונו ומאי היסטו היסטו שמסיט כולו עליונו שמסיט מקצתו דחיקא לן ומסתבר טפי למימר מאי עליונו כדתן אצבעו של הזב תחת הנדבך והטהור מלמעלה דלא מסיע ומניד לי' והיינו נושא והסיטו היכא דמניד לי' וקתני בעליונו דהכל טמא:

וכל שהזב נישא עליו טהור הא דאמרי בתוס' משמי' דר"ת טהור מטומאה חמורה אבל טמא טומאה קלה מאן מתרגם לן מילתא הא כל שנישא ע"ג הזב נמי טומאה קלה הוא דטעמא דעליונו של זב והיסטו לית בהו טומאה חמורה כלל והא דאמר הר"י דאבן מסמא לא מטמא אלא אוכלין ומשקין נמי דחיקא טובא ואית לן למימר הא דאמרינן במדוה אי מה היא מטמא באבן מסמא אבן מסמא דמשא קאמר היכא דטהור נושא למדוה באבן מסמא דבזב וזבה אצבעו של טהור תחת הנדבך והן מלמעלה טמא:

אי דיתיב עליו היינו מושב פרישו בתוס' נהי דקרא מפליג בין ישיבה דרכיבה כו' וקשיא הא קרא נמי בגובה דאוכפא הוא דמפליג ואי קסבר גבה דאוכפא נמי היינו מושב מאי קא משני ומחוורא כדאמר הריטב"א משמי' דרבינו חננאל דגריס ולטעמך קרא נמי כו':

רבי אלעזר ור' יוסי בר' חנינא חד מתני כו' ובירושלמי א"ר אלעזר מי מלח נלקחין בכסף מעשר:

כ"ש אעירוב אע"ג דאיכא דניקחין ולא מערבין כבר פרשוהו התם בדצריך תיקון ולגבי עירוב בעינן מידי דחזי בשעת העירוב ואמר הריטב"א משום דאי אפשר לבשלו ולתקנו בשבת ומדברי רש"י גבי כפניות ורבותינו בעלי התוס' הכא שמעינן א"נ הו"מ לתקוני' בשבת כיון דלא תקני לא הוי עירוב בעינן סעודה הראוי משעה שעירוב חל וליכא והא דפריש הריטב"א במתניתין אקטר דניקח בכסף מעשר משום דחזי ע"י שליקה וטיגון וגבי עירוב בעינן מידי דחזי השתא בלא תיקון כלל וגבי טומאת אוכלין אע"ג דבעי תקונא פורתא כגון כפניות דיכול למתקן ע"י אור וגבי כסף מעשר אע"ג דבעי תקונא טובא כגון קור דחזי ע"י שליקה וטיגון ואיכא למימר דקור מערבין בו וכדבעינה למימר קמן:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה