אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שישי - הדר › דף סח:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שישי - הדר · דף סח:

דף סח.

לימא רב ושמואל כו' לרש"י דכ"ע אין ביטול רשות מחצר לחצר והכא אי הוה כבן חצר אחרת קמיפלגי הוי בה הריטב"א כמאן דלא כרבא ודלא כרבינא דלתרוי' לרב יש ביטול רשות מחצר לחצר והא דאמר דלא כרבינא לא מכרעא אימא לרבינא נמי דכ"ע אין ביטול רשות מחצר לחצר והכא היינו טעמא דרב דלא אסתלק ולא הו"ל כבן חצר אחרת. והכי קאמר לי' רבינא לרבא לדידך דאמרת יש ביטול מחצר לחצר נבטל לדידהו ונהדרי אינהו ונבטלי לי למר דהאמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין משום דלא הי"ל כבן חצר אחרת ולא מיבעיא לדידך דאמרת אפילו מחצר לחצר יש ביטול והריא"פ דאמר הלכתא כרב משום דרב אשי מוקי' לי' כרבנן ולית לי' דרבא אי ס"ל להא דרש"י קשיא הלכתא אהלכתא דהאמר הלכתא כר' יוחנן דיש ביטול רשות מחצר לחצר דרבא קאי כותי' ואמר הלכתא כרב אשי ולרב אשי דכ"ע אין ביטול מחצר לחצר ואיכא למימר להריא"פ דהכא לאו משום דהו"ל כבן חצר אחרת אלא כיון דקא מסלק נפשי' תו לא מצי לבטולי לי' ואפילו למ"ד יש ביטול מחצר לחצר דהתם לא מסתלקי מהאי חצר להדיא אבל הכא הא אסתלק להדיא ורב דאמר מבטלין ס"ל הכא נמי לא מסתלק נפשי' מיהא תיקשי כמאן דלא כרבא ודלא כרבינא דאי כרבא האמר משום דהוי כחוכא ואטלולא ואי כרבינא האמר אסתלוקי נפשי' טעמא משום דהו"ל כבן חצר אחרת אלא על כורחך הריא"פ כהריטב"א דקא מתרגם לכולהי סוגיין משום דהוי כחוכא ואטלולא ואפי' למ"ד יש ביטול מחצר לחצר וכרבא דאי מסלקי נפשי' הו"ל כמתנה גמורה וכי הדר חברי' ויהיב ליה כחוכא הויא אבל אי לא מסלק נפשי' לא הויא כחוכא דכמתנה על מנת להחזיר הואי ורבא בהא כשמואל ס"ל דאפי' לרבנן דר"א בהא דבטיל אסתלק לגמרי והוי כחוכא ואנן קי"ל כרב אשי דשמואל כר"א אבל לרבנן כיון דלא בטיל רשות ביתו לא אסתלק לגמרי ולא הוי כחוכא ורב כרבנן והלכתא כוותי':

והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר הלכתא כשמואל דרבא קאי כוותי' ורב אשי לאו דוקא קאמר אלא אי פליגי בפלוגתא דתנאי וכו'. ע"כ:

והיכא דבטיל בהדיא רשות ביתו דאמרינן בשלהי עושין פסין היכא דגלי גלי ובטל אפילו לרב אין חוזרין ומבטלין דרב נמי לא קאמר מבטלין אלא משום דס"ל כרבנן דסתמא לא בטל רשות ביתו. ואע"ג דביתו לדידי' נמי שרי אפי' לא חזרו וביטלו דהו"ל כאורח דכולה רשותא דידהו הוי נ"מ קודם שהחזיקו לרבוותא דאסרי א"נ ברבים דבטלו רשות בתיהן דלא הוו כאורחין אפי' מביתו:

חסורי מחסרא ואי קשיא ממאי דת"ק צדוקי ה"ה כנכרי קאמר ור"ג פליג אימא אינו כנכרי קאמר והיינו דר"י תריץ אברייתא סמיך ואזיל:

והתניא הדרעם הנכרי צדוקי כו' ש"מ לפ"ק צדוקי כנכרי ולהרמב"ם דאמר אינו מודה בעירוב אינו מערב אבל מבטל רשות ומתני' דתנן עם הנכרי או עם מי שאינו מודה בעירוב ה"ז אוסר אוסר בעירוב קאמר ותקנתי' האי בשכירות האי בביטול רשות כדאמרן תיקשי אימא הכא נמי אוסרין בעירוב קתני נכרי בשכירות הוא דשרי וצדוקי בביטול רשות תריץ הרמב"ם מתני בברייתא רג"א צדוקי ובייתוס אינן אוסרין כדאמר הריטב"א דאיכא דמתני לה הכי ומדפליג ר"ג מכלל דלת"ק אוסרין לגמרי אפילו בביטול רשות עד שישכור דאי בעירוב בהא לימא ר"ג דמערב הא אינו מודה ודאי לא מערב ותו מעשה אביטול רשות הוא דמייתי לה:

ואמר להן ר"ג לבניו כו':

לגירסא דקמן דמתני ר"ג במתני' ובברייתא תרי עובדי הוה חדא באבוה דר"ג דאמר לבני' וחדא בר"ג דאמר לבני' והיינו דמוקים בשמעתין כאן במומר לחלל שבת בצינעא כאן בפרהסיא הא דאבוה דר"ג במחלל בצינעא וקאמר ר"ג משמי' דאבוה דמבטל רשותו והא דר"ג דאמר לבני' במחלל בפרהסי' ולר"י אמר בהאי דהוי כנכרי ולא מהני בי' ביטול רשות ולר"מ בהאי נמי ר"ג כאבוה אמר וללישנא קמא דשמעתין תרוי' עובדי בחד גווני הוו:

ואיכא למימר לר"א דאמר המבטל רשות חצרו או רשות ביתו סתם מבטל קא מסלק נפשי' אבל לרבנן דאמרי רשות ביתו לא ביטל סתם מבטל לא מסלק נפשי' ואע"ג דבטיל בהדי' רשות ביתי' אמרינן לא מסתלק מיהא מסתברא מדאמרן מעיקרא דרבנן מודי בהא:

מהרו והוציאו כו' בתוס' או הכניסו וכן נת רשותו והוציא ה"ה הכניס קשיא להרב בעל בית יוסף דאמר עלי' דהרב בעל הטורים (סימן שפ"א) החזיקו שהוציאו מבתיהם לחצר לאו דוקא דה"ה הכניסו וכ"כ בתוס' אהא דר"ג ואע"פ שכתב רבינו שאינו נקרא מחזיק אלא כשמכניס לרשות שביטל אבל מה שמוציא ממנו אינו חזרה להם דברי התוס' בעובדא דהמן ב"ר ריסתק לא אמרו כן אלא לענין חוזר ומחזיק דמוציא מרשות שביטל לא מיקרי חזרה אבל לגבי חזקה כל שעושה דבר שהי' נאסר בלא ביטו' הוי חזקה ע"כ והא אמרו וכן בנתן רשותו והוציא אפילו הכניס:

ש"מ אפילו לענין חזרה נמי מוציא מרשות שביטל הוי חזרה אלא התם בעובדא דרש"י שאני דבבית חברו לאו חוזר ומחזיק מיקרי כיון דלא הי"ל רשות כלל בבית חברו ותו דהתם ע"י ביטול אי לאו משום חוזר ומחזיק שרי דכולהי דחברי' נינהו אבל מכניס מחצר לביתו מדינא אסור דחצר רשותא דידהו וביתי' רשותא דידי' וכי עביד חוזר ומחזיק הוא ובביטול נמי רשות ביתו הא מכניס לרשות שביטל:

למימרא דכי מפקי אינהו כו':

רבותינו בעלי התוספות והריטב"א פירשוה דמי שנתן משהחזיקו משמע לי' והיינו דא"ר יוסף אימא אינו אוסר וכן הא דאייתי אביי ברייתא לאו דשאני לן בין החזיקו ללא החזיקו הא ממתני' שמעינן לה אלא דנתן בלא החזיקו קמיירי ודחיקא הוא דכולה מתניתין ומתנייתא דפירקין בכולה נותן קתני וליכא לפרוקי דס"ד מי שנתן רשותו והוציא סתמא בכל ענין משמע לי' ורב יוסף נמי אימא אינו אוסר בכל מקום קאמר ול"ש החזיקו ול"ש לא החזיקו והכא בשנתן אף רשות ביתו וסבר ר"מ דהו"ל כאורח לגבי' ומתני' בשלא ביטל צדוקי רשות ביתו ולהכי בעי חזקה דא"כ מאי דוחקי' לשבושי למתני' לימא אוסר תנן ומתני' בשביטל צדוקי רשות ביתו ובהא מהניא חזקה והתם בשלא ביטל רשות ביתו וסבר ר"מ לא מהניא בי' חזקה ואתחזיא לן לפרוקי לעולם רב יוסף בכ"מ קאמר וצדוקי שאני כדאמר הריטב"א אהא דתניא בד"א בשלא החזיקו וכו' דאפילו תימא ר' יודא ע"כ לא קאמר ר' יודא אפילו קדמו והחזיקו יכול לחזור מביטולו אלא צדוקי ואע"ג דמבטל כישראל לא אלים ביטולי' כו' אבל בישראל אלים ביטולי' וכיון דאחזוק בני מבוי תו לא מצי למיהדר בי' וכן אמר הרשב"א (עק"ק שער ד' סי' ז') יש מי שאומר שאם החזיקו אע"פ שהוציא במזיד אינו אוסר ומחמירין בצדוקי שהוציא במזיד אף משהחזיקו אוסר שאע"פ שעשאוהו כישראל לבטל רשות אין ביטולו חזק כשל ישראל וכו' ה"נ לר' יוסף אליבא דר' מאיר ישראל דאלים ביטולי' תו לא מצי הדר כלל אע"ג דאכתי לא אחזוק בני מבוי במבוי צדוקי דלא אלים ביטולי' כי לא אחזוק בני מבוי מצי הדר וכי אחזוק אפילו צדוקי לא מצי הדר והיינו דאייתי אביי מת ניתא דאפילו בישראל שאני לן בין החזיקו בני מבוי ללא החזיקו ורב יוסף הא מתניתא לא שמיע לי' ואבע"א שמיע לי' ור"מ אינו אוסר קאמר בברייתא ומוקים לה סיפא כר' יודא דר"מ דר"מ סבר ישראל אינו אוסר מ"מ ל"ש הוציא קודם שביטל ל"ש אחר שביטל ל"ש שוגג ל"ש מזיד ל"ש החזיקו בני מבוי ל"ש לא החזיקו אינו חוזר דאתא ר"י למימר במזיד אוסר ומשנתן רשותו נמי פעמים שאוסר בשלא החזיקו והיינו דקאר"י בד"א שבמזיד אוסר בשלא החזיקו ואביי ס"ל בד"א ד"ה היא א"נ קסבר אי כרב יוסף כי היכי דאינו אוסר דר"מ מ"מ אוסר דר"י נמי מ"מ ואפילו החזיקו ורבא דאמר בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי כאביי דלא משבש לה למתני':

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה