גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שביעי - חלון · דף עז:
אמר רב ביבי ב"ר אביי בנה אצטבא כו' וא"ר נחמן כו' זיז כו'. לרש"י מיעוט באויר לא שמי' מיעוט והיינו דבעינן באצטבא ע"ג אצטבא ובסולם ששליבותיו פורחות פחות משלשה למיהוי כחדא ובשני זיזין נמי בעינן ב' סולמות והיינו דא"ר חסדא זה שלא כנגד זה להעמיד סולם והיינו דאצריך סולם בזיז אחד. והרשב"א (עה"ק שער ד' סי' א'). והריטב"א דאמרי תרוי' מיעוט באויר שמי' מיעוט. ואצטבא וסולם ששליבותיו פורחות באין. בתחתונה ד' ואין בעליונה ד' ובשתיהן יש ד' והיינו יש בעליונה ד' ע"י צירוף אם אין בין זה לזה שלשה שתיהן מצטרפות לד' והרי הוא כאצטבא אחת עקומה וזיז אין צריך סולם כלל וה"ק אם הניח עליו סולם כ"ש מיעטו לזיז ואין הזיז ממעט שאין הסולם ראוי למעט שאין בו ד' ואין הזיז ראוי לפי שהסולם סמוך עליו:
נתן הסולם סמוך לזיז אינו ממעט לזיז אדרבה ארווחי ארווחי' לזיז והזיז ממעט. וכן אמר הראב"ד בזיז והזיז אין צריך סולם דמיעוט באויר שמי' מיעוט וזה שלא כנגד זה דא"ר חסדא שיהא נוח לעלות מזה לזה. ואליבא דהרמב"ם תרגמא הרב המגיד קמייתא דרב נחמן דבעי סולם לזיז כשהזיז גבוה יותר מעשרה מן הקרקע הלכך בלא סולם אין מיעוטו כלום אבל אם הי' פחות מעשרה לקרקע ופחות מעשרה לכותל אין צריך סולם והיינו דלא אצריך סולם בשני זיזין וכו' וקשיא לן אלא הא דאמר הרמב"ם אבל אם הניח הסולם בצד הזיז אינו ממעט והיינו דאמרינן אבל אותבי' בהדי' ארווחי ארווחי'. אמאי אינו ממעט בלאו זיז נמי סולם למעט דסולם לחודי' הא ממעט מדקא מהני לזיז גבוה יו"ד טפחים דהו"ל מחיצה יו"ד מקרקע. ובעינן מימר הכא כגון שהסולם אינו סמוך לכותל אלא הוא נסמך מצדו לזיז א"נ כגון שמראש הסולם עד ראש הכותל יו"ד ומראש הזיז עד ראש הכותל פחות מיו"ד:
ובשיעור המיעוט פליגי בה רבנן לרש"י אורך ד' בצד משך הכותל אבל רוחב לא בעי למיעוט. ולהר"י אם המיעוט מגיע לראש הכותל או פחות מג' לראשו כיון דאיכא אורך ד' אע"ג דלא רחב ד' ממעט מצד אחד דליהוי לזה תשמישו בנחת לישתמש בכותל מכאן ומכאן לערב אחד ואם יש במיעוט ד' על ד' אפי' אין מגיע לראש הכותל ואפי' גבוה פחות מטפח ממעט מצד אחד ומכאן ומכאן מערבין אחד. ולהרא"ש משמי' דהר"מ לערב אחד בעינן מגיע לראשו ולמעט מצד אחד אפי' גבוה פחות מטפח ממעט והריטב"א אמר כחומרי שניהם דלערב אחד בעינן מגיע לראשו ולמעט מצד אחד אפי' איני מגיע לראשו והוא שיהא בו ד' על ד'. משום דמתני בזיז ד' על ד' ומתני אם יש במיעוטו ד' על ד'. והרשב"א (שם) אמר כהר"י ואמר דהא דסולם שבעה ומשהו באין ברחב השליבות ארבעה והא דאמר רב אפי' סולם זקוף ביש בשליבותיו ד' על ד' והוי כאצטבא על גבי אצטבא ואיכא למימר להרשב"א מגיע לראש הכותל אפי' ד' אורך לא צריך מדלא קאמר באין בשליבותיו ד' על ד' והריטב"א אמר הא דסולם י"ד דשמואל לערב אחד והא דסולם זקוף למעט מצד אחד. ולרבותינו בעלי התוס' והרא"ש סולם זקוף בכל מקום ממעט ודרב פליגא ורב הונא ברי' דר"י כרב. ובירושלמי משמע דלערב אחד נמי מהניא מיעוט דמייתי דיני מיעוט אחלון למעלה מיו"ד דמתני'. והרמב"ם שמעינן לי' כל היכא דאמר סולם לא פריש בי' שיעורא ואמר ואפי' הי' הסולם זקוף ואפי' לא הי' מגיע ראש הסולם לראש הכותל אם נשאר ביניהן פחות משלשה הרי זה מתיר והיינו כרב וכרב הונא ברי' דר"י דסולם שבעה ומשהו וכדאמר הרא"ש דהלכתא כוותי'. ובאצטבא קאמר אם יש בתחתונה ארבעה וכו' ואם רצו מערבין אחד ובבבא קמייתא דזיז האמר מניח סולם לפני הזיז לא פריש בי' סולם כל שהוא. ואמר נמי בזיז ובין הזיז העליון ובין ראש הכותל פחות מיו"ד ומערבין אחד אם רצו. ואמר כותל שגבוה יו"ד ובא למעטו כדי לערב עירוב אחד אם יש באורך המיעוט ד' טפחים מערבין אחד. אלמא קסבר הרמב"ם אפי' אינו מגיע לראש הכותל מערבין אחד. וקסבר כרש"י דלא בעינן ד' על ד' ובסולם דלא פריש בה שיעורא אפי' אורך ד' לא בעי ותדע מדמתרגם הרב המגיד אליבי' דקמייתא דרב נחמן בזיז גבוה יותר מיו"ד מן הקרקע ור"נ הא סולם כל שהו קאמר אלמא סולם כ"ש נמי ממעט למחיצה יו"ד ולא מתני בדאביי סולם רחב ארבעה ולא מתני אם יש במיעוטו ד' על ד' ולא בזיז ד' על ד' כדמהני הריטב"א וכן ה"ה אמר ויש לתמוה לפי' הרשב"א למה לא בארו בגמרא זיז ד' על ד' חזינן דאיהו נמי לא הוי מייתי לה. וקסבר סתם סולם אפי' אורך ד' במשך הכותל לית בי' והיינו דלא פריש בזיז סולם כ"ש דסתם סולם כ"ש וכולהי ממעט דשמעתין בחדא מחתא מחתו להו בין לערב אחד במכאן ומכאן בין להשתמש בכותל מצד אחד למעט לזה שמיעוטו בצדו וכל סולם דשמעתין סתמי' אפי' בארכו לית בי' ד' והיינו דבעינן שבעה ומשהו ומשים דליכא אפי' בארכו ד' ובציר מד' אורך לא מהני מיעוטא כלל למטה כדאמרינן בריש שמעתין בא למעטו כו' אלא הואיל ומגיע סמוך לראש הכותל אע"ג דלית בה ד' אורך מהני אפי' לערב אחד ואע"ג דפתחא פחות מד' לא חשיבא כדאמרינן בריש פירקין בסולם מהני דבסולם פחות מד' נמי סגי אינשי וניחא תשמישתי' וסולם ששליבותיו פורחות דבעינן בשליבה התחתונה ארבעה היינו דאימר הרמב"ם וכן במדרגות של עץ שסמכן לכותל ולא אמר וכן בסולם והיינו דומיא דאצטבא דלא מטי לריש כותלא אלא כאצטבא ולא דמי לכולהי סולמות. והא דלא קאמר הרמב"ם בבנה מצבה ע"ג מצבה ויש בעליונה ארבעה וכן בזיז לא פריש ארבעה אע"ג דבארכו ודאי ד' בעינן סמוך אהא דאמר ובא למעטו אם יש באורך המיעוט ד' טפחים אלמא כל מיעוט בפחות מאורך ארבעה לאו מיעוט. עוד אתחזיא לן אליבי' דסולם דאורחי' לאטויי' על צידי' ולמסגי עלי' ברווחא הוא דמהני מגיע לראש הכותל ואע"ג דלית בי' ד' אורך ואקילו בי' נמי בזקוף ומטי לרישי' אבל אצטבא וסולם ששליבותיו פורחות דלא חזי לאטויי' על צדי' וכולהי מיעוטא דכוותי' אפי' מגיע לראש הכותל נמי ארכו ד' אין אי לא לא והא דאקשו רבנן דתוס' מדאמר רב נחמן גבי זיז סולם כ"ש. להרמב"ם רב נחמן פרושי קמפרש למילתי' אע"ג דבסולם לית בי' ד' הוי פתחא לזיז אורך ד'. והא דאותבי' מסולם מכאן ומכאן וקשין באמצע ומחקק להשלים בכותל בכמה. מידי הוא טעמא אלא להרמב"ם הרמב"ם הא לא קא מתרגם לה לענין רחב ד' כרש"י וכדבעינא למימר קמן יהא דאמר שמואל אסולם זקוף מידי דהוה אאצטבא על גבי אצטבא אע"ג דאלטבא רחבה ד' וסולם לא רחב ד' מ"מ חזינן דזקופה ממעטת ואע"ג דלא מטי לרישי'. ה"נ בסולם דמטי לרישי' וניחא תשמישתי' קצת:
והרב המגיד אמר אהא דאמר הרמב"ם הסל והספל כו' דהרמב"ם מוקי' להא דספל דשמעתין אחריץ והאחרונים פירשו בכותל והם סבורים שכל שיש במיעוטו ד' אע"פ שאין מגיע לראש הכותל כו' ולא אמרו סולם שבעה אלא בשאין רחב ד' ורבינו ז"ל לא חילק ונראה מדבריו שכל מיעוט צריך שיהא בפחות מג' לראש הכותל ולהרב המגיד הא דאמר הרמב"ם בזיז נשאר מן הזיז עד ראש הכותל פחות מיו"ד ואמר ובין הזיז העליון ובין ראש הכותל פחות מיו"ד:
אלמא לא בעינן עד פחות מג' לראש הכותל על כורחך זיז עדיפא מכולהי מיעוטא דלא בעינן ראש הכותל והשתא סולם ואצטבא לכולהי בבי דהרמב"ם ברחב ד' באורך הכותל כיון דלא מפליג בהו מידי ונקיט בסוף אם יש במיעוטו ד' וצריך תירוץ ואנן אית לן למיתרגם עוד אליבא דהרמב"ם קסבר כל מיעוט שהוא מהקרקע או מפחות לג' לקרקע עד פחות מג' לראש הכותל לא בעינן אפי' אורך ד' וכל שהוא שלשה מהקרקע א"נ שלשה מראש הכותל בעינן אורך ד' לבר מזיז דעדיפא מכולהי והיינו דבסולם לא נקיט ד' כיון דאצריך בי' פחות מג' לראש הכותל ומצבה על גבי מצבה במגיע עד סמוך לראש הכותל וסמיך אדנקטי' בסולם ואמר אם יש בתחתונה ד' ממעט כיון דאית בתחתונה ד' דל עליונה מהכא דד' לא בעי ראש הכותל ואמר אין בתחתונה ד' ואין בינה לבין העליונה ג' ממעט ולא נקיט ויש בעליונה ד' כיון דאין ביניהן ג' הרי מיעטי' מהקרקע עד הכותל ולא בעי ד' ובזיז דעדיפא מכולהי לא בעי כו' ולא בעי לא ד' ולא ראש הכותל ולא סמוך לארץ ומלתי' בזיז כדמתרגם ה"ה אליבי' ואמר בבא למעטו אם יש באורך המיעוט ד' במיעוט שאיני מגיע לראש הכותל והיינו דאמר שמואל בסולם זקוף מידי דהוה אאצטבא ע"ג אצטבא דאצטבא נמי באין ביניהן ג' לא בעי רחב ד' ובמגיע סמוך לראשו וכן סולם באין בין השליבות ד' ומגיע סמוך לראשו וצריך תירוץ טובא:
ובירושלמי אמרו משמי' דרב נחמן צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' צריך שיהא בו רוחב ארבעה טפחים והעמודין משלימין לארבעה וליכא לאוקמה אף בשליבה התחתונה ד' טפחים דא"כ האי פחות מג' אפי' טובא נמי דל עליונה ולימעט בתחתונה אלא צריך שיהא בו רוחב ד"ט בעליונה קאי וכדאמרו הכא משמי' דרב נחמן ולמאי דאמרן אליבא דהרמב"ם לא מתני צריך צריך אלא מתני צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה או שיהא בו רוחב ד"ט: