גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שביעי - חלון · דף עז.
לרבותינו בעלי התוס' דאמרי לרב בשתי חצרות דתרוי' רה"י נינהו ואתו לזלזולי אחמור ועשו חיזוק יותר משל תורה אבל ברה"י וכרמלית דתרי רשויות נינהו לא עשו חיזוק קשיא אלא הא דרמינן דר' יוחנן אדר"י בלהחליף ואמרינן האי דאלו מעלין מכאן זעירי אמרה לימא אפילו תימא רב דימי והתם דרה"י וכרמלית תרי רשויות נינהי ולא אלימא גזירה ברשויות דאורייתא דחמירי גזור ברשויות דרבנן דלא חמירי לא גזור אבל הכא דתרוי' רה"י נינהי ואלימא גזירה דאתי לזלזולי עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואפי' ברשויות דרבנן גזור דלא להחליף:
אמר רבה בר הונא א"ר נחמן וכן הוא בכיצד משתתפין אמתני' דאנשי חצר.
אמר רב נחמן כותל כו' מסתברא ל"ש רחב ד' ול"ש אין ברחבו ד' ואפי' לר' יוחנן דאמר אין בו ד' הו"ל מקום פטור אפי' ברשויות דרבנן. הכא הואיל ולזה בנחת ולאידך בקשה כחצרו דמי ואע"ג דגבוה ג' מחצרו מ"מ תשמישתי' הוא וגדולה מזו אמרי בהזורק כותל רה"י העומד ברה"ר גבוה י"ט וזרק ונח על גביו חייב אע"ג דלא רחב ד' ולא הוי מקום פטור ואע"ג דגבוה יו"ד טפחים הוי כרה"י ולא מיבעיא הכא דלא גבוה יו"ד דכחצרו הוי ואע"ג דהתם משום ק"ו דלאחרי' הוא עושה לעצמו לא כל שכן הכא דלא גבוה יו"ד טפחים וניחא תשמושתי' אפי' בלאו ק"ו נמי ותו הא אנן קי"ל גדוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין וה"נ לאחרים עושה וא"נ נימא בדלא גביהא יו"ד לא אמרינן ק"ו וכדאמור בתוס' הזורק אבור ותוליתו, מ"מ כיון, דלא גביהא יו"ד וניחא תשמישתי' הוי כחצרו והריטב"א אמר ולר' יוחנן ברחב ד' דאי לא אמרת הכי לשניהן מותר וכן אמר הרמב"ם כותל שבין ב' חצרות שהוא רחב ארבעה ואמר עלה הרב המגיד שאם אין ברחבו ארבעה מותר לשניהם אפי' מן הבתים ועירבה כל אחת לעצמה. ואמר ה"ה ברחב ארבעה זו שתשמישה בנחת מותרת לו אפי' מן הבתים כיון שעריבה לעצמה וזו שתשמישה קשה אסורה בו אף מן החצר. וקבעה הר"י קאר"י להלכה בספרי' ש"ע ותהינן בה וכי גרע כותל זה מחצרו של חברו ואנן הא קי"ל כל גגות וחצרות רשות אחת הן:
בא למעטו דבר הממעט אינו ממעט אלא באחד משלשה דרכים שאין ניטל בשבת או שיקבענו בבנין וא"א ליטלו בשבת. או כובדו יקבענו שמחמת כובדו לא יטלנו אע"פ שמותר ליטלו ובדבר שאינו כלי ממש אם יחדו לכך לרבותיו דהריטב"א מהני ולהריטב"א לא מהני:
שעקר חוליא מראשו בכותל גבוה יו"ד טפחים ורחב ארבעה ועקר חוליא מצד אחד ומיעטו מיו"ד במשך ארבעה מותר להשתמש בכל הכותל וחברו אסור פחות מד' הוא מותר כנגד המיעוט וחברו אסור ובשאר הכותל שניהן אסורין ואם אין בכותל רוחב ארבעה להרב המגיד והריטב"א שניהן מותרין בכ"מ. ולדידן אם עקר חוליא מצדו באורך ארבעה טפחים הוא מותר בכל הכותל דפתחא דידי' הוא וחברו אסור אע"ג דלית ברחב הכותל ארבעה ואי לא הוי עקר חוליא פרוי' שריין השתא דעביד לי' פתחא לכותל כולי' כותל דידי' היא וכחצרו דמיא. ואם עקר בפחות מאורך ארבעה שניהן מותרין ואפי' כנגד המיעוט אפי' חברו מותר. אע"ג דכנגד המיעוט לדידי' בנחת ולחברי' בקשה. מ"מ כיון דלית בי' אורך ארבעה מקום פטור הוא ובטיל לכותל להאי גיסא ולהאי גיסא. ואם עקר חוליא ומיעטו מכאן ומכאן אם הכותל רחב ד' אם עקרה באורך ד' רצו מערבין אחד ואם עירבו שנים שניהן אסורין. ואם עקר בפחות מאורך ד' מערבין שנים ושניהן אסורין בכותל. ואם אין ברוחב הכותל ארבעה שניהן מותרין בכל הכותל כולה:
הא דאקשי הריטב"א אם אין במיעוטו ארבעה היכי שרי כנגד המיעוט הא פרוץ במלואו לשאר הכותל שהוא מקום האסור כיון דגבוה עשרה ורחב ד'. איכא למיפרק במקום שאין בו ד' על ד' לא אסרינן משום פרוץ במלואו דלא חשיב מקום אלא מקום פטור בעלמא דאי לא תימא הכי הא דאמר רב דימי מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו. בני רה"י אמאי מכתפין הא פרוץ במלואו לרה"ר ובני רה"ר אמאי מכתפי הא פרוץ במלואו רה"י:
והא דאמרן שאינו ניטל בשבת אמר הריטב"א איכא דאמרי מלאכתו לאיסור נמי הוי ניטל בשבת הואיל וניטל לצורך גופו או מקומו ואיהו אכרע למ"ד ממעט ולא מפיק אלא מלאכתו להיתר דאפי' מחמה לצל ניטל:
והטומן לפת אוקמה בירושלמי בטמן אגודה שאין דרך זריעה בכך. ושקיל וטרי בה הריטב"א: