גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק רביעי – מי שהוציאוהו · דף נב.
הא דאמר ה"ר יונתן אמתני' שיצא לילך לעיר מבע"י ולאפות ולבשל שם ולא על מנת לערב לר' מאיר איצטריך דאי אזיל ע"מ לערב באיסורא אזיל דהו"ל למישקל פתי' בהדי' אבל לר"י דעיקר עירוב ברגל כי אזיל נמי ע"מ לערב בהתירא קא אזיל דאפילו עשיר מערב ברגל וכי מטי באורחא הו"ל עני אבל הרמב"ן דמוקים למתני' בנתנו בני העיר לו את עירובן לערב עליהן קונוקים נמי דאזיל ע"מ לערב דאפילו לר"מ בהתירא אזיל לערב בפת וכי מטי לאורחא הו"ל עני וכן אמר הרמב"ם בנתנו לו עירובן ונתכוון לשבות שם:
הריטב"א הכריע כלישנא בתרא דרש"י ומתניתין באמר שביתתי במקום פלוני וכן אמר הריא"פ בפלוגתא דרבה ורב יוסף כלישנא בתרא דרש"י ואמר הריטב"א דאי לאו שני בתים אפילו באמר לא דהו"ל כעשיר כיון שחזר לעירו אלא כיון דאית ליה בית התם חשבינן ליה כאלו הוא מן העיר האחרת מיהא הא דא' רש"י טעמא דר"מ דאפי' עשיר ודאי הוה חמר גמל ובני העיר נמי פליג עלי' הריטב"א דחצי שביתה לא יהבינן ליה וכו' ופריש טעמא דר"מ דמספקא ליה אי עני אי עשיר ואי עשיר הוא לא אבד שביתת עירו כדאמרינן בנתגלגל חוץ לתחום וכן אמר ה"ר יונתן טעמא דר"מ דמספקא ליה אי עני אי עשיר ואנן חזינן לפרוקי כרש"י ולא כרש"י כרש"י בעשיר לר"מ ולא כרש"י בנתגלגל חוץ לתחום. קסבר ר"מ מדינא כי היכי דעני קני עשיר נמי קני וליכא למיפלג ביניהם מדינא אלא עשיר הואיל ומצי לערובי בפת אמרו רבנן דבהאי עירובא לא לירווח מידי כי היכי דליערב בפת הלכך הנך אלפים דמעירובי' לעיר אחרת לא מצי אזיל דאי אמרת אזיל רווחי קא מרווח להו בעירובי' אבל הנך אלפים דמעירובי' לאותה העיר מצי אזיל דהנך לא מרווח בעירובי' דבלאו עירובי' נמי הוה מצי אזיל מתחום ביתיה ומתחום ביתי' לאידך גיסא לא מצי אזיל דהא מדינא מיקנא קני עירובי' ומחוץ לתחום עירובי' נינהו. אלא הא דארש"י לר"מ אפילו נתגלגל מבע"י היי חמר גמל לא מסברא ולא לישנא דמתני' דנתגלגל משמע הכי:
הרמב"ם (פ"ז מהל' עירובין הל' ח') אמר אנשי העיר ששלחו עירובן כולי והיינו דהריא"פ. וכדפריך הרמב"ן אליביה ולא קאמר שיש לו שני בתים ואמר עלה ה"ה קסבר הרמב"ם רב הונא אורחא דמילתא נקט אבל הרשב"א כתב שכל שלא אמר בפירוש שביתתי במקום פלוני כיון שהחזירו חברו אם אין לי בית אני אומר נמלך כו' עד שיאמר בפירוש כו' ע"כ. ובין להרמב"ם ובין להרשב"א קשיא דרב הונא דאמר הב"ע כגון שיש לו שני בתים אי אורחא דמילתא נקט מאי הב"ע כגון דקאמר. וכ"ת אהא דקאמר וביניהן שני תחומי שבת הא מתני' בהדיא קתני' לעיר שמערבין לה וסיון דמערבין לה מכלל דטפי מתחום שבת היא. ולא איצטריך לרב הונא למימר אלא איהו כיון דנפק לאורחא וכו'. ותו מאי תניא נמי הכי ולהרשב"א קשיא הא אנן לר' יודא קאמרינן ולר"י בין לרבה בין לרב יוסף צריך לומר שביתתי במקום פלוני ומדקא מקום לה בשני בתים מכלל דבלאו הכי אפילו אמר לא מהני וכדאמר הריטב"א ור' יוסי ברי' נמי אימור דשמעת לי' דפליג עלי' ביש לו שני בתים כלומר למר ובלהחזיק למר אבל בלאו שני בתים מי שמעת לי' דפליג ומודי לאבוה דאפילו אמר נמי לא ולא מסתבר למימר דס"ל להרשב"א כלישנא קמא דרש"י דאידחי ודרבה ורב יוסף והריא"פ נמי כלישנא בתרא דרש"י אמר:
אישתתא פירש"י שם אדם והריטב"א מתני בר איש תיתא והריא"פ מתני איש ברתותא:
כמאן כרב יוסף כו' ללישנא קמא דרש"י קשיא אימא כרב יוסף ואלי בא דר' יודא והא דא"ל בית הכא כי היכי דלא ליזיל דאיהו כי אזיל אימא לא הוה בעי למיהדר ולר"ת לא מתנינן אליבא דר' יוסי בר"י אלא כמאן כרב יוסף דלא בעי מימר מידי דאי כרבה הוה בעי מימר ליה עת חמה עת צנה:
הריא"פ לא מתני לא כרבה ואמר הלכתא כרב יוסף ואליבא דר' י סי בר"י ולא בעי אמר שביתתי במקום פלוני וכן אמר הרמב"ם והא דתנן שביתת בעקרו ר"מ ור"י היא ועלה קתני יתר על כן א"ר יוסי בר"י ואע"ג דסתם משנה היא אנן מאמוראי גמרינן הלכתא ורש"י מתני לא כרבה ואליבא דר"י וכגון דאמר והלכתא כרבה ובעי אמר: