גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק ראשון - מבוי · דף ב:
בין לרבנן בין לר"י לילפו כו' ואבע"א כי כתיב קלעים כו' כמה קשו בה רבנן ודחוקי נפשי לאוקמי שמעתין ודכולהי קשיא דרש"י כדאמר ר"ת ואייתוה בשחיטת קדשים ודר"ת דהתם לדידי' הוה המסך רחב חמש אמות ואכתי החלל שבין הכתיפות עשרים ותו ט"ו אמה אשתירו פריצי בלא קלעים ובלא מסך ועוד קושייי וכולהי קושיי דרבנן דתוס' דהתם עלי' וכולהו קושיי דהריטב"א ודהריצב"א ק' כלפי ליא רחב מעש' ועד עשרים בנמוך פתחא ובגבוה לאו פתחא אדרבה רחב בנמוך אתחזיא טפי כפירצ' ותו הא דאמר כיון שהוא נמוך לא ניחא לי' למימר פתח שער איקרי והיינו דפריך והיינו דמשני אבע"א דהוי נמי גבוה הא קרא בהדיא קא קרי לי' פתח שער ובלאו קרא הא לא תיקשי לי' דנימא מסברא כיון דנמוך אפי' רחב ך' הוי פתח דאימא אפי' בנמוך רחב טפי מיוד לאו פתחא הוא ומקרא הוא דקא קשיא לי' דאשכחן דקרי לי' פתח וכיון דפתח סתמא לא אשכחן תו ליכא למילף מקרא ודהריטב"א קשיא חדא עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה דכתיב גבי מסך חדא עמוד וחדא אדן סגיא לי'. וכי לקלעים חמש עשרה דמזה ומזה מסך קרי לי'. ותו בצוואה אכתי הנך קלעים לא כתיבא וכתיב אמסך עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה. ותו מ"ש דפלגינהו רחמנא להנך קלעים לכיילינהו בהדי אינך ולכתוב כ"ב ומחצה לכתף וכן לכתף השנית. ועוד בצוואה אמאי לא כתבינהו להנך ט"ו ולא רמיז להו. ועוד האי כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה בגובה הוא דכתיב. הא השתא נמי ברוחב כתיב ואט"ו אמה יתירי דפליג להו שבעה ומחצה מזה ושבעה ומחצה מזה ובהכי הוא דקא מפרקת לרוחב דליכא אלא ה' אמות וקראי נמי לא משמע כוותי' דרבנן. ואנן חזינן תרגימא דהאי סוגיא דקא פריך בין בגובה בין ברוחב בין לר"י בין לרבנן אדילפי מפתח היכל ואולם דלא דמיין כלל למבוי דהו"ל דלתות וצוה"פ. וצריכא למימר דלתות לצניעותא בעלמא הוא דעבידי וצוה"פ לא מהניא ולא מידי כדבעיא למימר קמן. לילפו מפתח שער החצר דדמי למבוי דלא הוה לי' דלתות ולא צוה"פ דכלונסות בקלעים כריכי וטבעת קביעא בהו וחלי הטבעת בווי העמודים וכי שקלת למסך בטבעתי' לא אשתיירי הכא כלונסות ותו כלונסות מן הצד נינהו וצוה"פ שעשאה מן הצד לאו כלום מה להלן גבוה ה' ברחב ך' אף כאן גבוה ה' ברחב ך' ולמעלה מה' ליפסיל ורוחב עד ך' ליכשר. ומשני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי ואנן מפתח שער לא ילפינן דוודאי אפי' גבוה מאה אמה ורחב מאה אמה נמי איקרי פתח שער ובחצר הוא דלא הויא בה טפי וא"נ הויא בה טפי נמי איקרי פתח שער ופתח שער לא צריך קרא פוק חזי שערי מדינות דגביהי טובא אלא אנן מפתח סתמא גמרינן דטפי מהיכא דמשכחת בי' קראי דקרו פתח סתמא אנן נמי לא שרינן וילפינן מהיכל ואולם דאשכחנא בי' קרא דקרי לי' פתח סתמא וארוחב לא קשיא דהתם אע"ג דרוויח טובא פתח שער ואגובה לא קשיא דמפתח שער לא ילפינן וקאמר ואבע"א אי בעית אשני לך עוד שינויא אגובה דארוחב וודאי לא צריכא לשנוי דשאני התם דפתח שער איקרי ואע"ג דרוויח טובא אלא אגובה דאי איכא דמחשך ואמר אימא גבוה מחמש פתח שער נמי לא איקרי ולא מבעיא פתח סתמא ומסברא מנא לך דאיקרי פתח שער אפי' טפי ממאי דאשכחן בקרא אמינא לי' התם נמי גבוה ך' הואי ברוחב ך' וכי כתיב קלעים ט"ו אמה בגובה הוא דכתיב מאחר דכתב רחמנא ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים טו"א (כאן חסר שנרקבו איזה שורות):
הא דקשיא להו הא קלעים צוה"פ הו"ל וכן אהא דקאמר ולא פליג ר"י בסיפא אימא שאני אולם דהו"ל צוה"פ האי מאי קושיא א"ה גובהו נמי מנא לי' מהיכל למר ומאולם למר אימא שאני התם דהו"ל צוה"פ דכי היכי דמהניא צוה"פ ברחבו ה"נ מהניא בגבהו כדאסקינן בפירקין בשמעתא דצוה"פ:
עד מ' ונ' אמר הריטב"א מ' כפתחו של אולם ונ' כפתחן של מלכים ולדבריהם דרבנן קאמר. ולר"נ ב"י דקאמר בהכירא פליגי ואמר הריטב"א דלא ס"ל נמי הא דר"י מפתחין דמלכין גמר מאי מ' ונ' כדאמרי רבנן דתוספות כדאמרי אינשי:
מפתחין דמלכין גמר. דקרי להו קרא פתח דשלמה ונוכח פתח הבית דאחשורוש:
לרב ר"י מכשיר רחב עשרים אמה ושאני פסי ביראות דפרוץ מרובה כדאמ"ל רב יוסף לרב אחי ולרב חסדא נמי ר"י מכשיר אפי' רחב טובא כפתחין דמלכין ולר"נ ב"י לר"י לא ידענא:
הא דהווינן לרב מצוה"פ ואמלתרא דהוי לי' להיכל ואפ"ה עשר הוא דרויח ועשרים הוא דגבוה. אי לא הוי לי' להיכל צוה"פ ואמלתרא לא תיקשי מהי תיתי דרחב מעשר הויא פתחא בצוה"פ וגבוה מך' באמלתרא' דאימא מסברא צוה"פ ואמלתרא משוי להו פתחא אפי' טובא. אלא השתא דהו"ל להיכל צוה"פ ואמלתרא תיקשי כי היכי דילפת בלא צוה"פ ואמלתרא דעד עשר ועשרים הויא פתחא כדאשכחן בהיכל טפי לא דלא אשכחן ה"נ בצוה"פ ואמלתרא עד עשר ועשרים דאשכחן בהיכל הויא פתחא טפי לא. דאי צוה"פ ואמלתרא סברא הוא דהוי פתחא אפי' טובא עד עשר ועשרים בלא צוה"פ ואמלתרא ממאי דהוה פתחא אימא שאני היכל דצוה"פ ואמלתרא אשווי לי' פתחא ומבוי נמי עד עשר ועשרים נמי ליבעי צוה"פ ואמלתרא. אלא לאו צוה"פ ואמלתרא לא משוו פתחא ועד עשר ועשרים בלא צוה"פ ואמלתרא הויא פתחא טפי לא אשכחן וכי איכא צוה"פ ואמלתרא נמי טפי לא ובדין הוא דהוה מצי לאקשויי וליבעי נמי צוה"פ כדאמר בדלתות דהשתא נמי מדלא בעי עד עשר ועשרים צוה"פ הוא דקשיא לי' כדאמרן אלא איידי דבעי לאיתויי מתניתין דקתני בהדיא דצוה"פ מהניא קא מקשי לא תהני כדאמר הריטב"א ואע"ג דהא נמי תנן הכשר מבוי לחי או קורה הא צוה"פ לא בעינן מתניתין עדיפא. לי' לאיתויי א"נ איידי דבעי לפריקה רב אתני' צריך למעט ולא מהני צוה"פ קא מסדר נמי לקושיא הכי ולא תיהני דאי הוה מקשי וליבעי צוה"פ הוה צריך לארוכי ולמימר דרב מתני צריך למעט ולא מהניא צוה"פ ולא מידי למישווי' פתחא וכן באמלתרא מסדר כה"ג מהאי טעמא ואע"ג דלרב נמי אשכחן צוה"פ דמהניא במפולש לא תיקשי וליבעי נמי צוה"פ דהיכא דאית בי' שיעור פתח מהניא צוה"פ אפי' במפולש אבל אטפי משיעור פתח לא מהניא לרב וגמר מהיכל דעד עשרים ועשר הוי
שיעור פתח דאי טפי משיעורא היא לא הוי מהניא צוה"פ ואמלתרא דהיכל: