גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק עשירי – המוצא תפילין · דף קא.
ורמינהו דלת הנגררת פי' הריטב"א מדקתני נגררת מכלל דאין גבוהין מן הארץ ולא דמי האי קשורין ותלוין לתשו' ותלוי דתנן בפקק החלון דהתם תלוי באויר גבוה מן הארץ והכא מדקתני נגררת ש"מ מאי תלוין תלוין בדלת ומתניתא דשיכי קוצים דלא קתני נגררין וקתני קשורין ותלוין בגבוהין מן הארץ דומיא דקשור ותלוי דפקק החלון ולהריטב"א בעינן קשור ותלוי וגבוה מן הארץ כדתניא בשוכי קוצים וכדאמר אמתני' או היה להן ציר וקשור ותלוי והא דאותבינן מהא דתניא קשורין ותלוין וגבוהין מן הארץ קשיא ומי אלימא ממתני' דקתני דלת שבמוקצה גבוהין מן הארץ ואוקימנא בדלא הוה בהו ציר ה"נ אימא בדלא הוה בהו ציר ומאי דוחקי' לאוקמי' כשהי' להן ציר או שגבוהין מן הארץ וכ"ת מדלא קתני דלת שבמוקצה ש"מ מאי דלת שבבית ובית סתמא הא אית לי' ציר וא"נ ליכא ציר בדלת איכא היכר ציר בארעא והריטב"א לטעמי' דאמר היכר ציר בארעא סגי הא הריטב"א הוא דאמר כהראב"ד והרמב"נ דבדלת שבבית ל"צ קשור ותלוי וגבוהין הואיל ועשוין לפתחו והכא במוקצה ופירצה משום דאינו עשוי לפתחי אלא לזמן מרובה והוה כתוספת אוהל קבע וצ"ל דהאי תיובתא אאוקימתא דאביי ורבא דדחקי לאוקמה למתניתא בציר ולא אוקמוה בגבוה מן הארץ משום דקשיא להו נגררת כדאמר הריטב"א והא הכא דקתני נגררת וקתני גבוהין מארץ אלמא נגררת לאו דגרירא אארעא אלא דגרירא אפתחא ולא קביעא כפתחי דעלמא ואביי ורבא נמי מאי דוחקי' לאוקמה להך בציר לוקמה בגבוהין מן הארץ ומשני לעולם כל היכא דקתני נגררת אארעא משמע וה"נ מאי נגררת נגררת לארץ ואו או קתני והא דאקשי הריטב"א עלי' דהראב"ד א"ה הא דרמינן אמתני' מדתניא קשורין ותלוין נועלין בהן אימא ברייתא בפתחים דעלמא להרמב"נ לא קשיא מידי דאי איתא אפי' קשור נמי לא ליבעי דהני פתחים תורת כלי עלי' והרמב"ם אמר בגבוהין מן הארץ לא צריך קשור ותלוי ואמר ה"ה דאפילו היכר ציר נמי לא בעיא כדמוכחא שמעתין והשתא בהי' להן ציר וקשור ותלוי נועלין ובגבוהין מן הארץ אפי' לא קשור ולא תלוי ואין להן ציר נועלין בהן ושמעתין הכי מיתרגמא אליבי' ורמינהו מתני' דתנן גבוהין מן הארץ דאלימא שריותי' אע"ג דלא קשור ותלוי הא קשור ותלוי ולא גביהא דלא מעליא כולי האי לא והתניא בזמן שהן קשורין ותלוין נועלין בהן ומשני בשהי' להן ציר ואותיב מדתניא תרתי קשורין ותלוין וגבוהין ובין לאביי בין לרבא תרתי ודאי לא בעי דבדאיכא ציר קשור ותלוי לחוד סגי ובדליכא ציר גבוהין לחוד סגיא דאי ס"ד תרתי בעינן נח רמינן להו אהדדי ואביי ורבא נמי לא טרחי ומוקמי בציר דאימא מתניתין ומתניתא תרתי בעו ומר אמר חדא מר אמר חדא וכ"ת נגררת קשיא להו ה"נ הא קתני נגררת ומשני אי או קתני ורישא בדאיכא ציר וסיפא אע"ג דליכא ציר ומתניתא דסיכי קוצים דקתני קשיר ותלוי לאו בגבוה מן הארץ כדאמר הריטב"א דא"כ קשור ותלוי ל"ל אלא בנגררת לארץ ובדאיכא ציר וצ"ת:
קנקן הנגרר פי' ה"ר יונתן שנועלין אותו באמצע הפתח כדי שלא תצא הבהמה:
בהיכר ציר לכולהי רבוותאי בדלת גופי' ולהריטב"א אפי' בארץ דמחצלת וקנקן לא משכחת בגופי' ציר ובתוספתא פ"ח תניא מחצלת פרוסות על פתחי חנויות ברה"ר אם הי' קשורות ותלויות פותחין ונועלין בהן ואם לאו אין פותחין ונועלין בהן עשה להן ציר של קנים ושל שבלין ושל כל דבר פותחין ונועלין בהן בשבת ואצ"ל ביו"ט ש"מ דציר בגופה של דלת ובמחצלות עושה בשל קנים או בשל שבלין ולהרז"ה לית הלכתא ככל הני שמעתי וקשור אע"פ שאינו תלוי נועלין ולהראב"ד והרמב"נ וה"ר ישעיה בדלת שבבית כה"ג דפותחין ונועלין תמיד ה"נ אבל במוקצה ופירצה דלא עבידי דפתחי בעינן ציר וקשור ותלוי או גבוהין מן הארץ ואמרי דהיינו דהריא"פ והרמב"ם דאמרי שמעתין הלכתא נינהי. ולרבותינו בעלי התוס' אפי' בבית כה"ג בעינן הכי דהכא כתלוי בעברא דדשא דמי ובחבל שאינו חזק ואינו ניטל באגדו עסקינן ודרש"י כוותי' משמע דטעמא דמוקצה לאו משום הא דהראב"ד אלא משום דבהני עבדי דלת כה"ג ולהראב"ד והרמב"נ קשיא הא דתניא בתוספתא מחצלות פרוסות על פתחי חנויות והא חנויות פותחין ונועלין תמיד כפתחי בתים וקתני קשורות ותלויות ודלת של לוח א' או שאין לה בריחים לרש"י ורבנן דתוס' והריטב"א אע"ג דאית לי' ציר וקשיר ותלוי אין נועלין בו והיינו דלת אלמנה פירש"י אלמנה מתיקונה והריטב"א פירשה כאלמנה שאין לה תיקוני קישורי' ולהריא"פ והרמב"ם דלת אלמנה בדלת שאינו קשור כלל ושומטין אותו על הארץ. ואוקמא רבן אלי' אליבי' בדלת שבבית וס"ל כהראב"ד וקסברי כיון שעשוי לפתחו תמיד אע"פ שאינו קשור כלל אי לאו אלמנה נועלין בו ויפה אמר רבינו דהרמב"ם מדמי יש לה גישאמא דהיינו אסקופה לנגר שיש בראשו גלוסטרא דתורת כלי עליו וקיי"ל כר' יוסי דאפי' אין ניטל באגדו שרי וכן דתרי שיפי כאית לה גישאמא דמי וכדאמר הרמב"ן דהכא כלים גמורין הן בדין הוא להתירם בי' לר' יודא בין לר' יוסי ואע"פ שאינן קשורין אלא כיון דדלת מוקצה היא דומה כרוצה לסתמן בקביעות וכדאמר הריטב"א בשמעתא דנגר וכדארש"י התם ביש לו בית יד דאפי' אינו קשור ובהכי מוקים הרמב"נ לדהריא"פ דפקק החלון דאמר אע"פ שאינו קשור ביש לו תורת כלי ורבנן בעל הטורים ובעל ש"ע דאוקמה לדלת אלמנה כהריא"פ והרא"ש ואמרי אע"פ שיש לה ציר קשיא ציר מאי אהני הכא:
וחבילין הריא"פ מתני וחבילי קוצים
ובירושלמי מתניתין בשאין להן צירין אבל יש להם צירין הדא היא דתני דלת גוררות מחצלת גוררות קנקילין גורר פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביו"ט מחצלת הקשורה ותלויה בשבת פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביו"ט אלמא קסברי ביש להן ציר אין צריך כלום והיינו רישא דמתניתא וסיפא בשאין לה ציר והיינו קשורה ותלויה והיינו גבוהין מן הארץ דמתני' וכן משמע בתוספתא דתניא מחצלות פרוסות על פתחי חנויות ברה"ר אם היו קשורות ותליות פותחין ונועלין בהן ואם לאו אין פותחין ונועלין בהן עשה להם ציר של קנים ושל שבילין ושל כל דבר פותחין ונועלין בהן בשבת ואצ"ל בי"ט דלת שיש לה ציר פותחין ונועלין בשבת כו' נשברו צירים אין פותחין ונועלין בה בי"ט ואצ"ל בשבת דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקילין פותחין ונועלין בהן בשבת כו' ש"מ ביש להן ציר אפי' אין קשורות ותלויות פותחין ונועלין וקשירות ותלויות דקתני במצילות באין להם ציר והכא נמי אית לן למימר סמי ממתניתא קמייתא בזמן שקשורין ותלוין ומתנינן ורמינהו דלת הנגררת כו' נועלין כו' ולא בעי מידי ואוקמוה בציר והיינו דירושלמי אלא תיקשי א"ה אדמותיב ממתניתא דקשורין ותלוין וגבוהין ודחיק לאוקמה באו או ומי אלימא ממתניתין ואתחזיא לן בהך מתניתא נמי אשתביש ספרי והכי אתנייא בזמן שעשה בהן ציר וגבוהין מן הארץ ורמי ש"מ תרתי בעי ומשני או או קתני:
מתני': לא יעמוד כו' איבעיא לן לר"מ הוא ברה"י ועוקר חפץ מרה"ר ומניחו במקום פטור מהו עקירה והנחה ברה"ר הוא דאסר הא עקירה בלא הנחה לא או דלמא עיקר גזירה אעקירה הוא דבהדי דעקר קא מייתי לי' לגבי' ואת"ל עיקר גזירה אעקירה עוקר ממקום פטור ומניחו ברה"ר מהו גזר נמי אהנחה או לא ואי נימא דר"מ עקירה בלא הנחה נמי גזר חלון דמתניתין אפי' חלון דלית בי' ד'. ואי נימא דר"מ גזר בין בעקירה בין בהנחה מתניתין במנעול דלית בי' ד' דמקום פטור הוא ומשום עקירה קאמר ר"מ ורבנן אהדרי לי' משוק של פטמין שהיו מניחין בחלון שאע"ג הפתח והוה הנחה ברה"י ואסיר לר"מ משום הנחה ומדרש"י שמעינן דמנעול למעלה מיו"ד רה"י ולמטה רה"ר ולא ידענא:
בחלון שע"ג פתח בחלון שיש בו ד' על ד' דהוי רה"י דאי בדלית בי' ד' על ד' מקום פטור הוא ולמאי דמסיק דירושלים כמבוי שלא עירבו ורבנן אשערי גינה קיימי אי ס"ל כר"ש דכל גגות דחצר ומבוי רשות א' הן האי חלון אי לא פתיח לבית לא עדיף מחצר דאפי' בחצר של יחיד שרי ר"ש או בגג דשל יחיד הוא וקסבר רשות א' הן ומאי אהדרי לי' לר"מ הא שוק דירושלים וחלון רשות א' הן אלא הכא בחלון פתיח לבית וכבית דמי דחורי רה"י רה"י הוא א"ר הנך רבנן כרבנן דר"ש דאמרי חצר ומבוי לאו רשות א' הן:
גמרא: סיפא אתאן לשערי גינה כשתימצי לומר לר"מ אפי' שניהן רה"י אסור לעמוד ברשותו ולטלטל ברשו' חברו שלא עירבו דירושלים נמי רה"י שלא עירבו הוא כדארש"י והריטב"א:
לרבא לרבנן אפי' בחפצים הצריכין לו רשויות דאורייתא הוא דאסירי הא כרמלית שרי כדאמר רבא אמתני' דלא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר ולר"מ אפי' באין צריכין לו אפי' בכרמלית אסור אלא דאסקינו הדר בי' ר"מ משערי גינה ואביי דאמר גבי לא ישתה דבכרמלית נמי לא לא תיקשי הא אפי' ר"מ דמחמיר לא גזר בכרמלית דהא הדר בי' משערי גינה אמר לך אביי כדאמרי רבנן דתוס' גבי קורא בספר על האסקופה דאביי נמי לא גזר גזירה לגזירה אלא בגזירה קרובה דאיכא למיגזר טפי וכן אמר הריטב"א גבי זיז שלפני החלון ה"נ לר"ע דגזר בחפצים שאין צריכין לו לא אלימא גזירה למיגזר נמי בכרמלית אבל בחפצים הצריכין לו דאלים גזירתי' אפי' לרבנן בכרמלית נמי גזור:
הא דאמרינן בפ"ק דשבת אמתני' דלא יצא החייט במחטו לרבא דלא גזר גזירה גזירה והתניא לא יצא החייט במחטו התחובה לו בבגדו בע"ש ומשני הא מני ר"י היא דאמר אומן דרך אומנתו חייב דתניא לא יצא כו' דברי ר"מ ר"י אומ' כו' הו"מ לאוקמה נמי כר"מ דמודי רבא לר"מ דגזר גזירה לגזירה ואתיא בין לר"י בין לר"מ לר"מ משום גזירה לגזירה לר"י משום דדרך אומנתו היא אלא משום דאסקינן דהדר בי' ר"מ משערי גינה לא מוקים כר"מ ואע"ג דאיכא לאוקמה למתניתא כר"מ ומקמי דהדר בי' כדאוקימנא למתניתין מקמי דהדר בי' ניחא לי' טפי לאוקמה כר"י דקאי במלתי' ותו דמתני' קתני דברי ר"מ ודאהדרו לי' רבנן ומדאהדרי לי' הדר בי' וקביל מיני' אבל למיתני סתמא דר"מ ומקמי דהדר בי' לא מוקמינן בהכי והך שינוייא ליתא אלא לר"ח אבל לרש"י דמתני בברייתא אסורין כאן וכאן ומקמי דהדר בי' התם נמי מצינן לאוקמה מקמי דהדר בי' ולרש"י מתרצינן דעדיפא מינה אוקים כדשנינן מעקרא:
אלא הא דאמרינן אמתני' דעומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר מתני לי' רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמי' ורב לא יעמוד אדם ברה"י ויטלטל ברה"ר וא"ל רב שבקת רבנן ועבדת כר"מ הוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא רישא רבנן וסיפא ר"מ וקא שקלי וטרו רב ור' חיננא רישא היכי קתני אי קתני עומד ומטלטל כרבנן או לא יעמוד כר"מ דר"ח סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי לא יעמוד קתני כר"מ וא"ל רב שבקת רבנן אלא רישא עומד קתני כרבנן קשיא רב דא"ל שבקת רבנן הי רבנן אילימא רבנן דמפתח אימור דשמעת להו בכרמלית כירושלים ברה"י ורה"ר מי שמעת להו וכ"ת מדקתני לא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר ואוקימנא בחפצים הצריכין לו שותה הוא דלא הא מטלטל שפיר דמי א"ה לרב חיננא מא"ל הא סיפא רבנן ודחיקא מילתא למימ' דרב ור' חיננא בהאי דיוקא קמיפלגי ובעינא מימר קים לי' לרב דרבנן ברה"י ורה"ר נמי פליגי:
לרש"י דמתני בברייתא אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורין כאן וכאן ניחא דשמיע לי' לרבא מהא דר"מ מעיקרא סבר למיסר נמי קאי בגינה ומטלטל במנעול רה"י ואוקמה נמי למתניתין בהכי וחסורי מחסרא א"נ כדאמר הריטב"א דאדקתני אלא א"כ עשה מחיצה גבוה יו"ד טפחים הא פחות מיו"ד דהויא כרמלית לא קאתו רבנן ואהדרי לי' מירושלים אלא לר"ח דלא מתני אסורין כאן וכאן אלא אין להן לא לכאן ולא לכאן וכן חנויות וכו' וכולה חדא היא והדר בי' ר"מ מדמתניתין מלתי' דרבא דחיקא טובא לאוקמה למתני' בהכי ואסירא ודלא כברייתא ולמימר דהדר בי' והא דגבוה יו"ד ודאי לא מכרעא כולי האי. וצריכנא למימר מדקא אהדרי לי' רבנן כרמלית ש"מ דר"מ בכרמלית נמי אמר ושבקה למתני' דדקא ומוקנה אנפשה ודברייתא ע"כ הדר בי' משום דלאחר שנפרצה לא ניחא לי' לאוקמה כלל עוד איכא למימר דלאחר שנפרצה נמי אישתייר בה שם ד' מחיצות ור' פפא אוקמה למתני' כר' יודא דעושין פסין דאמר שם ד' מחיצות לאו כלום ור' יוחנן אליבי' הוא דאמר בירושלים חייבין עלי' משום רה"ר כדאמרינן בעושין פסין אמתני' דר"י אומר אם היתה דרך הרבים נפסקתן ורבא לא ניחא לי' לאוקמה לרבנן דמתני' ור' יוסי כר' יודא דלא קי"ל כונתי':