אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק עשירי – המוצא תפילין › דף ק:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק עשירי – המוצא תפילין · דף ק:

דף ק.

להרא"ש וברי' אילן יבש שאין גזעו מחליף ובימות החמה וגדודא דלית בי' פירי וקינס' שרי ולהריא"פ דלא מייתי לי' ולהרמב"ם והריטב"א משמי' דהראב"ד כולהי אסירי דלא בקיאינן בגזעו מחליף וכההיא אתרא אנן דאסר להו רב:

בגדודא וה"ה דמצי לאוקמא הא והא בימות החמה כאן בגדודא כאן בדלאו גדודא. אלא דמוקים הא והא בגדודא ורב בגדודא ובימות החמה נמי אסר:

אסור לאדם שיהלך ע"ג עשבים משום שנאמ' כו' פירש"י אלא הלוך נמי חטא קרי לי' וכ"ת אימא קרא בפסיעה גסה דאמרינן בואלו קשרים מעשות דרכיך שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול דלי לרישא דקרא גם בלא דעת וגו' אלא גם כי עברת בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים ע"ג עשבים דאתי למיתלש בלא דעת חוטא:

שמעינן הכופה אשתו לדב' מצוה הויין לי' בנים שאינם מהוגנים ואם בועל ושונה שלא לדעת נקרא חוטא והבועל ושונה לדעת הויין לי' בנים זכרים והוא תובעה בפה והיא אין לה לתבעו בפה ואם מרצת את עצמה לפניו הו"ל בנים חכמים ונבונים ודרך ארץ לפייסה קודם:

הא דאמר צער גידול בנים מקמי צער העיבור והלידה איכא למימר משום דחוה כבר הוה לה קין והבל כדאמרינן בעלמא עלו למטה שנים וירדו ארבעה:

דמרצי ארצויי קמי' ולאה דתבעה בפה לאה שאני דיעקב נמי אמר ואבואה אליה דלאוקמה שבטים אמרי ויצרא בדיל מינייהו כאדם מקמי דחטא והוו תרויהו ערומין אלא ילפינן מינה דלאה לנשי עלמא היכא דארצויי קמי':

דמרצי ארצויי קמי' דארצויי נמי דאמרן הוין לה בנים חכמים ונבונים בדמכוונה לשם בנים כלאה דאיכוונה לאוקמה שבטים ולאה דלא צריכה לבושה תבעה בפה ובשכרה הויין לה בנים יודעי בינה ה"נ בשאר נשי דלא מצו למיתבע בפה ותרצי קמי' לאוקמה בנים הו"ל בנים יודעי בינה אבל אי עבדא לשם תאוה לא דמייא ללאה ולית לה ולא מידי. ואית לן למימ' היינו דקרי בכולה שמעתין לתשמיש דבר מצוה מאי דלא קרי הכי בעלמא משום דכולה שמעתין בלשם בנים קמיירי הא דכופה אשתו אע"ג דלשם בנים כיף דקרא נמי בלשם בנים כתיב והיינו דאמר קרא גם בלא דעת וגו' גם מאן דמכוון למצוה דפריה ורביה לאוקמי בני אם בלא דעת האשה נפשות דעביד לא טוב דלאו מהוגנים נינהו ואץ ברגלים דבועל ושונה כי היכי דליהוי בנים זכרים אם בלא דעתה חוטא ועלה קאמ' כל אשה שתובעת לדב' מצוה לאוקמי בני הויין לה בנים וכו':

כי אתא רב דימי אמר כו' ומקמי דחטאה כתיב ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו ונא הואי עטופה כאבל ולא חבושה בבית האסורין. והא דאסירא לבי תרי אי לא ידעה רע מאי איכפת לה:

מלפינו מבהמות זו פרדה כו' תרגמה במשתנת ערומה דכי פסקה רגלי' לאטולי מיא מתחזיא ערותה וכורעות ויושבת לכסויי ערוותה:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה