גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק עשירי – המוצא תפילין · דף צט:
לענין מעשר לר"מ מ"מ לר' אלעזר בר צדוק בשותה יין חי לרבנן בעל הצונן:
לא יעמוד אדם ברה"י ויגביה ידו למעלה מעשרה כו' לרש"י אע"ג דבפחות מג' למטה מיו"ד נמי לא יצרף ובלמעלה מיו"ד בג' נמי לא יצרף כדפריש למתניתין והכא דקתני למעלה מיו"ד ופחות מג' איכא למימר התם רשויות דאורייתא הכא דמגג חברו לגגו דמדרבנן היא לא אחמור בהא ולא אסרו צירוף אלא למעלה מיו"ד ופחות מג' ואפי' לרב דאמר חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר לא משוינן גזירות אהדדי מיהא לא ידענא ברשותו ורשות חברי' מ"ל למטה מיו"ד מ"ל למעלה מיו"ד ובתוס' משמי' דר"ח דמתני ברה"ר מתני ויגביה למטה מיו"ד והרא"ש דמתני במתני' למטה מיו"ד והכא ברה"ר ולמעלה מיו"ד אי ס"ל להא דרש"י קתני למעלה ופחות מג' דאפי' הכי קולט והריא"פ דמתני נמי במתני' למעלה מיו"ד ומתני במזחילה שלש עשרה מסתברא דס"ל כוותי' דהרמב"ם והא דכתיבא בספרי הרי"פ אבל מן הצינור קולט הוא מ"מ ושותה לא ידענא הא במזחילה נמי אפי' למעלה מיו"ד ופחות מג' אמרת קולט ואי משבשינן לה ומתנינן מצרף הוא מ"מ הואיל וצינור איכא ג' מגג היינו דהרמב"ם:
הא דאמור בתוס' אפי' לר"מ בגג גבוה יו"ד מודי ס"ל כהריטב"א דריש כל גגות דר"מ לא אמר אלא בדתרי גברי אבל בתרוי' דחד גברא מודי. דאי כרש"י דאמר אסר ר"מ אפי' בדחד גברא מאי לא עירבו דקאמרי:
הא דאמר הרשב"א (עבה"ק ספר ג' ס' ה') ואם היו מי גשמים שירדו בשבת מות' אפי' להכניס לבית כו' אקולט אבל מצרף ענג לבית ודאי אסור וכדאמור בתוס':
נמצאת אומר שלש מחלוקת בדבר לרש"י לא יצרף עד שיהו בו שלשה דברים להיתר רחוק ג' מגג ואין בו ד"ס ולמטה מיו"ד:
ולהרמב"ם בשנים להיתר מצרף ולא אסרו אלא בשנים לאיסו' למעלה מיו"ד ופחות מג' לגג אבל למטה מיו"ד אפי' פחות מג' או ג' ואפי' למעלה מותר והוא שלא יהא בו ד' על ד' ומדברי הרשב"א (שם) והריטב"א נלמד פחות מג' לגג אפי' למטה מיו"ד אסו' רחוק ג' אפי' למעלה מיו"ד מותר והוא שלא יהא בו ד' ולא גזרינן אין בו ד' משום יש בו ד' אפי' בלמעלה מיו"ד ומתני' דקתני למטה מיו"ד משום מצרף דמזחילה דמצרף במזחילה אפי' למטה מיו"ד נמי לא אבל בצנור אפי' למעלה מיו"ד נמי מצרף ובתוספתא תניא צינור המקלח ברה"ר אחד מים ואחד יין קולט בין ביד בין בכלי ושותה ובלבד שלא יצרף פיו עם פי החבית אם רשות הגג למעלה מעשרה טפחים וישתה אבל מצרף הוא פיו לצנור למטה מעשרה טפחים ושותה לא יצרף אדם ידו עם הכותל ועם המזחילה אם רשות הגג למעלה מעשרה טפחים ושותה אבל מצרף הוא ידיו לצנור למעלה מעשרה טפחים ושותה אם יש פי הצינור ארבעה על ארבעה טפחים אסו' שאין מטלטלין מרשות לרשות הא גופה קשיא אמרת לא יצרף בצנור למעלה מי"ט והדר אמרת מצרף הוא ידו למעלה מי"ט הניחא להרמב"ם רישא בצינור שהוא פחות מג' סמוך לגג למעלה מי"ט אסור למטה מיו"ד מות' סיפא במזחילה סמוכה פחות מג' אסיר ובצינור שהוא רמו מן הגג ג"ט ואפי' למעלה מיו"ד שרי אלא לרש"י והרשב"א מא"ל לרש"י רישא ניחא בצינור רחוק ג' מן הגג ואפי' רחוק ג' למטה מיו"ד הא דשרי הא למעלה מיו"ד אסו' דגזור אטו היכא דאית בי' ד' והוי רה"י סיפא קשיא מזחילה וקשיא צינור קשיא מזחילה מאי אריא למעלה מיו"ד אפי' למטה מיו"ד וקשיא צינור הא למעלה מיו"ד מ"מ אסיר להרשב"א קשיא רישא במא' עסקינן אי בצינור רחוק אפי' למעלה מיו"ד שרי ואי בצינור סמוך אפי' למטה מיו"ד אסור דלדידי' לא שאני בין למעלה ובין למטה וקשיא סיפא דקתני במזחילה אם רשות הגג למעלה מי"ט ה"ד אי במזחילה סמוכה אפי' למטה מי"ט נמי לא ואי ברחוקה אפי' למעלה שרי וכ"ת ה"ה דאפי' למטה אסיר והא דקתני למעלה משום דבעי למיתנא צינור דאפי' למעלה שרי דסתם צינור רחוק מ"מ אם רשות הגג קשיא דמשמע אם רשות הגג למעלה הוא דאסור הא לא קשיא רשות הגג קתני לאפוקי היכא דרשות הגג למטה מיו"ד דאפי' סמוכה לגג גג נמי למטה מיו"ד הוא מ"מ קשיא רישא רש"י מתרץ לטעמי' תריץ ואימא הכי אבל מצרף הוא ידו לצינור אפי' רשות הגג למעלה מיו"ד וסיפא כולה בפי החבית עם המזחילה והצינור למטה מיו"ד וקתני במזחילה אם רשות הגג למעלה מיו"ד ואפי' מצרף למטה מיו"ד כיון דסמוכה בפחות מג' לגג וגג למעלה מיו"ד אסו' ולאפוקי רשות הגג למטה מיו"ד דגג נמי לאו רה"י היא אבל מצרף הוא ידו לצינור אפי' הגג למעלה מיו"ד דצינור רחוק ג' ובלבד שתהא פי החבית עם הצינור למטה מיו"ד כדקתני רישא ומשנה יתירא היא דתנא לה רישא אלא איידי דמזחילה קתני לה א"נ אפי' הגג למעלה מיו"ד קמ"ל א"נ תני בסיפא לא יצרף וכו' אפי' רשות הגג למטה מי"ט אבל מצרף ידו לצינור למטה מי"ט והרשב"א מתרץ לטעמי' תריץ ואימא הכי ובלבד שלא יצרף פיו עם פי החבית אם רשות הגג בפחות מג"ט וישתה אבל מצרף הוא פיו לצינור אם רחוק ג"ט מן הגג ושותה וסיפא קתני לא יצרף עם המזחילה אם רשות הגג למעלה מי"ט ואפי' המזחילה למטה מי"ט כיון דסמוכה לגג גבוה י"ט א"נ תני אפי' רשות הגג למטה מי"ט אבל מצרף ידו לצינור ובצינור רחוק כדקתני רישא למעלה איזנו דאפי' מצרף למעלה שרי א"נ תריץ ואימא הכי ובלבד שלא יצרף פיו או פי החבית אם רשות הגג למעלה מי"ט ורישא בצינור סמוך סיפא בצינור רחוק וה"ק ובלבד שלא יצרף פיו אם רשות הגג למעלה מי"ט ואפי' מצרף למטה מיו"ד אבל מצרף הוא פיו לצנור למטה מיו"ד טפחים בגג למטה מיו"ד טפחים וסיפא קתני אפי' מצרף למעלה מותר בצינור רחוק וצ"ת:
ובקולט אמר הרשב"א אפי' בפחות מג' באויר ולא אסרו פחות מג' אלא במזחילה עצמה וכן אמר הרב בעל הטורים קולט אפי' תוך ג' למזחילה ולדידהו הנך מתנייתא במזחילה עסקינן ופליגא דה"ר יונתן דאמר תוך ג' אפי' באויר אסו' ולדידי' הנך מתנייתא באויר ומאי מצרף לאויר פחות מג' וקולט מן האויר דלמטה מאותו אויר דפחות מג' והיינו דלא קתני מזחילה ומתניתין ברחוק ג' מן המזחילה ואמר ה"ר יונתן דבמזחילה רחבה ד' עסקינן אלא שאין בו ד' על ד' והרשב"א אמר אפי' לית בה ד' חורי רה"י היא והכי משמע מדכולהי רבוותאי:
אמר רב הונא הב"ע במפלגת כו'. שמעינן סמוכה אע"ג דלא גביהא יו"ד ומופלגת ד' דגביהא יו"ד ממלאין וכן אמרו כולהי רבוותאי והריא"פ דאשמוטי' לא ידענא הא איצטריך דבסמוכה מ"מ שרי:
אמר הרשב"א ואפי' במופלגת ד' יראה לי שממלאין לפי שמוציא מרה"י לרה"י דרך אויר רה"ר ואגדו בידו וכו' וכל שלא נח כו' ואגדו בידו אפי' משום שבות אין בו אבל כל המחברים ראיתי שהסכימו לאסור וכו' ולהם שומעין שקבלתם דברי תורה היא ולהרשב"א שמעתין אליבא דר"ע דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא והריטב"א טרח בה טובא לאוקמי שמעתין אליבא דרבנן וכדקבעוה רבנן להלכה והרב בעל מ"א אמר למ"ד עומד על איסקופה בספר דוקא ניחא דבשאר כל מילי אפי' לא נח ואגדו בידו אסור והריטב"א משום דאית לי' ספר לאו דוקא הוא דקא טרח בה ואנן הא אמרינן התם דכ"ע דלאו באסקופה כל מילי נמי וכדאמר רבן אלי' וחזינן לפרוקי שמעתין ודרבנן דקבעוה להלכה אימור דשרו רבנן לא נח ואיגודו בידי' בנתגלגל וכן בכל מילי ונפל מקצתו אבל איתויי לכתחילה מרשות לרשות אפי' אגודו בידו ולא נח לא מזלזלינן כולי האי באיסורי שבת:
ור' יוחנן אמר כו' לימא ר' יוחנן ורב הונא בדרב חסדא ומרימר קמיפלגי רב הונא כמרימר דגידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין ואי מתני' בור וחוליתו מצטרפין פשיטא השתא גידוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין בור וחוליתו דבבור רואין פני יו"ד מיבעיא ור' יוחנן כרב חסדא דאמר גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין ומודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואין פני יו"ד והיינו דקמ"ל מתני' ואנן דקי"ל כמרימר קי"ל כרב הונא ודלא כר' יוחנן לא דכ"ע כמרימר דהלכתא כוותי' ור' יוחנן סברא דרב חסדא דשאני לי' בין רואה פני יו"ד לאינו רואה לית לי' ואי אמרת גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין אפי' בתחתונה דרואה פני יו"ד נמי אין מצטרפין וקמ"ל מתני' דמצטרפין ברואה ה"ה באינו רואה דדא ודא חדא היא:
מתני': בפירושי רש"י
שרשיו גבוהין שאין הענפים נמוכין כו' סמי מכאן שרשיו גבוהין ואמחיצה עשרה קאי לפרושי אין נופו גבוה ג' ויש בו מחיצה יו"ד וכן הועתק בפירושי רש"י שעל ספרי הריא"פ:
גמרא: א"ר הונא כו' ואם נטעו מתחילה לדירה גמורה אמר הריטב"א מטלטלין אפי' כוריים. ואי לא עביד לה בהוצא ודפנא אפי' בית סאתים נמי לא: