גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק חמישי - כיצד מעברין · דף ס:
גמרא: והתניא ה"ה דאיכא למירמי מתני' דלמודד שאמרו כו' אלא רמי ברייתא דתני בהדיא דמפסיד כל העיר:
משתכר אותו אמה ומפסיד כו' וקשיא כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ד"א כמאן דמנח עירובי' בכולהי ד"א דמי כדאמר רבא אמתני' דנתגלגל חוץ לתחום ל"ש אלא חוץ לד"א אבל בתוך ד"א כנתגלגל בתוך התחום דמי ולר' יודא דאמר לאיזו רוח שירצה ילך מצי לברורי לי' ד"א לצד העיר ולר"א דאמר והוא באמצעין אית לי' חדא גרמידא בעיבורה של עיר והוה כמאן דמנח עירובי' ועיבורה של העיר ונותן עירובי' בעיר כל העיר כד"א ונהי דלא אמרינן לא עשה ולא כלום אע"ג דד"א דידי' מיבלע בעבורה של העיר כיון דבעירובי' קני שביתה התם מהתם יהבינן לי' אלפים אלא הא דלא הבינן לי' אלא חצי העיר אמאי הא מקצת עירובי' מעיר היא ובנותן כל העיר כד"א וניחא לן כי יהבי רבנן לנותן עירובי' כל העיר כד"א היכא דלית לי' שביתה אלא בער אבל הכא דאית לי' שביתה באמה חוץ לעיר ומהלך לאותו רוח אמה ואלפים מן העיר תו נא שויוהו לכל העיר כד"א אע"ג דקצת שביתתי' בעיר.
הא דרמי ברייתא אמתני' הו"מ מוקמי למתניתא כר"ע דאמר אפי' נותן עירובי בעיר אין לו אפי' באותו העיר אלא ממקום עירובי' אלפים ולא מיבעיא מודד מעירובי' והעיר בתוך אלפים מעירובי' לא הוי כולה כד"א אלא דניחא לי' לאוקמא אפי' כרבנן ואפי' בלן בה מסתברא לר"ע לא הוי כולה כד"א דהא לרבנן נותן עירובי' עדיף מלן בה דנותן כל העיר כד"א ואלו לן בה וכלתה בחצי העיר אין לו חצי' ור"ע דפליג בנותן בלן בה מיבעיא וכן עודד ממקום שביתתו והשתא רו אידי אימא מוקמי ל ברייתא כר"ע:
כלתה מדתו בסוף העיר פשיטא כלתה מדתו בסוף העיר ועיבורה דכל העיר ועבורה כד"א מדתנן נתנו חוץ לעבורה מה שנשכר הוא מפסיד ואוקמינן כלתה בסוף העיר כלתה בסוף העיר ועדיין יש עבור לעיר מהו אסוף העיר ועבורה קאמר אבל הכא כי כלתה בחצי העיר דמי ומדת העיר עולה לו למדת התחום או דלמא לא אמרי עבורה להחזיר למיהוי ככלתה בחצי העיר ובסוף העיר בסוף העיר ממש ואע"ג דאית לה עוד עבור ואת"ל בסוף העיר ממש עבורה היכי מדדינן לי' כיון דכל העיר כד"א עבורה בטולי בטלי לגבי העיר וכל העיר ועבורה כד"א או דלמא כיון דלא חשבת לי' בהדי עיר למיהוי כחצי העיר למיהוי בהדי עיר כד"א ומי לא תחשוב לי' ומדת עבורה עולה לו למדת התחום.
אין אלו אלא דברי נביאות בתוס' דלגבי מודד הוה ידע דיש לחלק כו' לאו דיש לחלק כדריב"ל קאמר אלא דיש לחלק וקס"ד דאי כלתה בחצי העיר אין לו אלא חצי' וכלתה בסוף העיר יש לו כל העיר דמדת העיר עולה לו במדת התחום ול"ש הא ול"ש הא מדת העיר עולה לו אלא איידי דאמר מבעי בלן בה דס"ד דל"ש בחצי העיר ל"ש בסופה קאמר נמי דגבי מודד ידע דיש לחלק והיינו לפי המדה אלא בלן בה קס"ד אי בתרוי' משלימין לו את השאר או בתרוי' לגבי חוצה לה עולה מדת העיר במדת התחום ומשני דשאני בין כלתה בחצי העיר דמהלך את כולה ותו לא אע"ג דלגבי העיר כולה כד"א לגבי חוצה לה לא ובין כלתה בסופה דאפי' לגבי חוצה כולה כד"א וכדאריב"ל במודד דבכלתה בחצי' אין לו אלא חצי ובכלתה בסופה כולה כד"א אפי' לגבי חוצה ה"נ בלן בכלתה בחצי' אין לו אלא העיר ובכלתה בסופה משלימין לו ומודד קשיא לי' לר' אידי מ"ל הא מ"ל הא כיון דכלתה בחצי' לא הוי העיר כד"א כלל אפי' לגבה בכלתה בסופה נמי לא ליהוי כולה כד"א אלא תעלה במדת התחום ולדידן לא אתחזיא למימר דרב אידי מודי בלן דשאני בין כלתה בחצי העיר לכלתה בסוף העיר דאי הוה ס"ל דאיכא לאפלוגי בהא לא הוה אמר דבר נביאות כי היכי דאיכא לאפלוגי בלן אימא במודד נמי איכא לאפלוגי אלא ס"ל דליכא לאפלוגי בהא כלל וכדאמר מה לי הא מה לי הא ואי תימא דר' אידי מודי בלן אימא הכי קסבר בלן אפי' כלתה בחצי' כולה כד"א וחוצה לה נמי והיינו מתני' וברייתא לא שמיע לי' א"נ שמיע לי' ודחיק ומוקים לה בלא שבת בעירו:
והא דאמרינן כלתה בסוף העיר לא תנן אמר עלה הריטב"א והתנן מה שנשכר הוא מפסיד ותו לא במאי מוקמת לה לאו בכלתה מדתו בסוף העיר דכולה כד"א תירץ הר' יודא מתני' שלן בתוך העיד בהא וודאי מודי ר' אידי דכולה כד"א ואע"פ שנתן עירובי' חוצה לה דאי לא תימא הכי מי שלן בעיר גדולה שיש מביתו עד סוף העיר אלפים לא יערב חוץ לעיר שאם הוא חוץ לעיר לא ישוב לביתו ואם בביתו לח יכול לילך למקום עירובו אלא וודאי כשכלתה מדתו בסוף העיר שלן בה מהלך את כולה מיהת אלא אין משלימין לו חוצה לה ור' אידי לא תמה אלא במי שלא לן בתוך העיר ובהא קאמר דלא תנן והאי כלתה מדתו בסוף העיר שבושא דספרי הוא דאשתביש מלתי' דהא אפי' בשדה נמי הא אלפים דידי' קאזיל ומתני' טפי ממה שנשכר לא הפסיד קתני דבהא כולה כד"א ומשלימין חוצה לו כדפתח הריטב"א ואמר מודי דכולה כד"א אלא כשכלתה מדתו בתוך העיר דאפי' כלתה בחצי העיר מהלך את כולה אלא שאין משלימין חוצה לו ואי כלתה בסוף העיר שלן בה מהלך כולה וחוצה לה וכדקא פשוט לי' ממי שלן בעיר גדולה שיש מביתו עד סוף העיר אלפים וכי מנח עירובי חוץ לעיר הרי כלתה אלפים ממקום עירובו בחצי העיר מקמי דמטי לביתי' והיינו דמהר"י דמייתי בתוס' וד' מדות בדבר שבת בעיר אפילו כנינוה מהלך כולה וחוצה לה אלפים מודד כלתה בחצי אין לו אלא חצי' כלתה בסופה מהלך כולה וחוצה לה שבת עירב במקום אחד וכלתה בחצי' כולה ולא חוצה לה. ופליגא דהרשב"א דאמר (עה"ק בית נתיבות שער ה' סימן ט"ו) מי שהי' בעיר ונתן עירובו בעיר אחרת מהלך את כל העיר שנתן בה את עירובי' ואינו מהלך מן העיר ששבת אלא עד המקום שתכלה שם מדת ערובו וכן אם נתן עירובי' במקום הראוי לדירה. ולדידי' שבת ונתן עירובי' במקום אחר כאלו לא שבת דמשחינן לי' מעירובי'. והשתא השובת בעיר גדולה אינו יכול לערב שיהי' ממקום עירובו יתר מאלפים ממקום ששובת. ולדידי' הא דתנן בנותן אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה לר' אידי קטנה דוקא אבל גדולה עולה לו למדת התחום וכן אנשי עיר קטנה מהלכין כל עיר גדולה גדולה דוקא אבל קטנה עולה לו למדת התחום וכן לרבא דתני ואין אנשי ובכלתה מדתו בחצי הגדולה וקתני בד"א במודד אבל בנותן מהלך את כולה כל העיר שהניח שם עירובו אבל עירו אנשי הגדולה אין מהלכין אלא חציו והוה אצל עיר הגדולה איפכא ממודד דהתם אנשי קטנה מהלכין חציו ובנותן אנשי הגדולה מהלכין חציו ואי קשיא לך האי דלא תנן. דלא תנן בהדיא קאמר א"נ כפירוקא אחרינ' דפריק הריטב"א דלא תמה ר' אידי אלא במי שכלתה מדתו בעיר מ"ל בחצי' מ"ל בסופה אבל בכלתה מדתו חוץ לעיר מודי דכולה כד"א ואנן דפריקינן מתני' בכלתה בסוף העיר רבותא אשמעינן דהא ודאי כריב"ל קי"ל דליכא מאן דפליג עלי' כו'. ולהאי פירוקא הא דאמרינן ור' אידי אנשי אנשי תני הומ"ל אפי' תימא אין אנשי תני והני כלתה מדתן חוץ לעיר והני כלתה מדתן בעיר. אלא הואיל ואיכא דתני אנשי וכדרב נחמן דרב נחמן לאו אדרבא ור' אידי קאי דרבא תלמידי' הוא קא פריק הכי אליבי' דר' אידי וחדא מיני' נקט. ואבע"א קסבר הרשב"א דר' אידי ודאי לא שאני לי' בין כלתה בחצי' לכלתה בסופה כדאמר מ"ל ומ"ל אלא קסבר אי לאו דריב"ל ממתני' הוה אמרינן דבשובת אפינו כלתה בחצי' כולה כד"א וחוצה לה נמי יהבינן לה כדאמרן והיכא דאמרינן כולה כד"א חוצה לה נמי יהבינן והשתא דאמר ריב"ל דשאני לן בין כלתה בחצי' לכלתה בסופא ומתני' בכלתה בסופה ומתניתא אפילו בשבת ובכלתה בחצי' ובין בשבת ובין בלא שבת שאני בין כלתה בחצי' לכלתה בסופה ותו לא מפלגינן בין שובת ללא שבת למימר בכלתה בחצי' כולה ולא חוצה לה. ואבע"א עד כאן לא קאמר הרשב"א אלא בנותן עירובו בעיר או במקום הראוי לדירה כיון דיהבינן לי' מקום עירובו כולה כד"א תו לא יהבינן לי' מקום ששבת אלא במובלע בתחומי' דתרי לא יהבינן לי' אבל נתן עירובי' במקום שאינו מוקף דלית לי' התם לא מפקינן מיני' מקום ששבת ואפילו כלתה בחצי' כולה כד"א מיהא מדברי הרשב"א גבי נתנו חוץ לעבורה שמעינן דאפילו בכה"ג לא הוי כולה כד"א וכן הרמב"ם אמר בהדיא אפילו נתן במקום שאינו מוקף דאמר לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובי' למחר אלפים אמה כנגד המדינה אינו מהלך במדינה אלא עד סוף מדתו וכו' והכי מסתברא דלא אשכחן דליהוי כד"א להלך כולה ולא לחוצה לה אלא בהוצאוהו חוץ לתחום דלית לי' אלפים כלל ובתוספתא פ"ג יתר על כן אמר ר' יודא אפי' החזירו חבירו מן הדרך ללין בעיר משכים והולך לתוך ביתו משמע כמהר"י והתם פרשינן ה:
חסורי מחסרא וה"ק לא מתני כיצד ורישא במודד סיפא בנותן וכאלו הוה מחסרא והוה קתני בד"א במודד וכן אמרו בירושלמי דלא מתני כיצד:
וסיפא דקתני ולמודד שאמרו אע"ג דתני לי' רישא קמ"ל לא מיבעיא חצי עיר אלא אפי' חצי מערה: