אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק חמישי - כיצד מעברין › דף ס.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק חמישי - כיצד מעברין · דף ס.

דף נט:

מדרמינן דרב נחמן אדרב נחמן דאמר סולם תורת מחיצה עליו ורמינן נמי דשמואל אדשמואל ומי אמר שמואל תורת מחיצה עליו ושנינן במגופפות עד עשר אמות דהו"ל פתחא ש"מ דכל דתורת פתח עליו אוסרין בני מרפסת על בני החצר ולא דמי לשתי חצירות זו לפנים מזו דמרפסת וחצר מישך שייכי אהדדי טפי מב' חצרות זו לפנים מזו כדאמר הריטב"א הלכך היכא דאיכא תורת פתח כגוונא דשמעתן אפי' עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן דהו"ל רגל המותרת במקומה אוסרין אלו על אלו והיכא דכולה גבוה יו"ד דתורת מחיצה עליו אפי' לא ערבו בני מרפסת לעצמן אינן אוסרין על בני החצר דרגל האסורה אינה אוסרת אלא דרך פתח אבל דרך מחיצה לא דבמרפסת וחצר לא שאני בין רגל המותרת במקומה לרגל האסורה ורגל המותרת דמרפסת כרגל האסורה דחצר דמיא משום דשייכי אהדדי טפי וקשיא להרב בעל הטורים דאמר (ריש סי' שע"ה אינן אוסרין על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהן שאם רצו מערבין א' ואם רצו כ"א מערב לעצמו ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה חדא דהיכא דאיכא תורת פתח עליו אפי' ערבו לעצמן אוסרין כגוונא דשמעתין דאיכא פתחא ועוד היכא דשרי אפי' רגל האסורה שרי והר"י קארו קבע לה נמי להא דהרב בעל הטורים בס' ש"ע ואיכא למימר סולם דתורת מחיצה עליו סמיך אדאמר (סי' שצ"ב) גבי עיר של רבים וסולם מכאן ופתח מכאן והכא אשמעינן דלא תימא תורת מחיצה עליו ולא מערבין אחד קמ"ל דתורת פתח נמי עליו והאי תורת פתח דקאמר לאו דהכא תורת פתח עליו אלא דהכא תורת פתח דבין שתי חצרות דעלמא עליו דאם רצו מערבין אחד ואם רצו מערבין שניהם והכא היינו טעמא דלערב שנים אמרי' תורת מחיצה עליו ולערב אחד אמרינן תורת פתח עליו אלא דלא חש לפרושי טעמא וסמיך אדעיר של רבים והכא הלכתי' הוא דנקט ואתי ואע"ג דאיכא למיטעי בגוונא דשמעתין לא חש לי' דלא שכיחא מ"מ רגל האסורה דאסר קשיא ואידך נמי בדוחקא איפרקא ואשכחן נמי להריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' ולהרז"ה בכיצד משתתפין אמתני' דאנשי חצר ואנשי מרפסת דתהו בדרש"י דפריש משום דסולם תורת מחיצה ותיפק לי' דרגל המותרת במקומה היא וכן הר' יונתן תרגמא למתני' משום רגל המותרת ומאן מתרגם לן לדידהו הא דר' נחמן אמר שמואל ובעינן מימר לדידהו הכא בערבו אנשי החצר ואנשי מרפסת לא ערבו והו"ל רגל האסורה במקומה וצ"ת:

והא דאמר שמואל תורת מחיצה עליו. פירש"י דכל בעירובין להקל וקולא יתירא היא דהוה כתרי קולי דסתרי אהדדי הלכך מתחזיא לן דהכא לאו משום קולא דעירובין הוא אלא מחיצה גמורה היא ושאני לענין עירוב אחד דלאו במחיצה תליא אלא בדניחא תשמישתי' דהאי חצר באידך חצר תליא מידי דהוה אפתח שבין ב' חצרות דבכל דוכתא פתחא מחיצה הוא בשבת ובכלאים והכא אם רצו מערבין אחד לאו משום דניחא תשמישתי' דהאי בדאידך דרך פתחא סולם נמי אע"ג דעדיף מפתחא דאפי' ביתר מעשר לא בטל למחיצה וכן בעיר של רבים לא הוי כפתחא מ"מ הא ניחא תשמישתי' דתרי חצרין ע"י סולם וכל דרויחא תשמישתי' מצי מערבי חד.

מכלל דאי בעי לערובי כו' מכלל דמתניתין בדמצי מערב בהדי עיר ואימא בהכי דוקא מהני שיור אבל בדלא מצי מערב בהדי' עיר אימא לא מהני שיור ופשיט דמתניתין ה"ק אין מערבין כולה בדמצי מערב אא"כ עשו שיור והאי שיור נ"ש דמצי מערב ל"ש דלא מצי:

בי תיבנא בתוס' בהדי' ג' חצרות ולטעמיי' דאמרו הלכה כר"ש אבל לרבוותאי דאמרי הלכה כר' יצחק בי תיבנא לתורי קאמר ואמר הריטב"א בי תיבנא דהואי בי' בית דירה אבל לא הוי בי' בית דירה לא עדיפא מחצר בלא ביתא דפשיטא לן דלא הוי שיור הואיל ולא הוי בית דירה וכן אמר הריא"פ והרמב"ם והרשב"א בית אחד בחצר אחד ובי תיבנא לא מדכרי שמי' והרב בעל הטורים אמר אפי' בית הבקר ובית התבן וקבעי בש"ע ולדידי' חצר גריעא מבי תיבנא:

כעין חדשה מהו. פירש"י עיר קטנה של נ' דיורין ואינה סמוכה לגדולה. ואע"ג דרש"י הוא דאמר עיר של רבים ס' רבוא בוקעין בה הכא בקטנה דאית בה שווקין דבקעי בה ס' רבוא מסביבותי' והרא"ש אמר עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על נ' דיורין והרז"ה והריטב"א משמי' דרש"י דאמרי תרוי' קטנה הסמוכה לגדולה קמיבעיא לי' אי גדולה נעשית שיור לקטנה ומערבין קטנה כולה לעצמה ואינהי נוסחא אחרית הו"ל בשמעתין ולכולהי הכת' כמיקל והריא"ף והרמב"ם והרשב"א דלא מייתי הא דעיר קטנה והא דנתמעטה אלא הרמב"ם אמר אלו המשתתפין מותרין בכולה חוץ מאותו מקום ששיירו והנשארים מותרין במקומן ואסורין בשאר כל המדינה וכן אמר הרשב"א אלמא כהרז"ה והריטב"א ס"ל והלכה כדברי המיקל והא דנתמעטה ודקטנה ליתא:

רבותינו בעלי התוס' אמרו הלכה כר"ש וכולהי רבוותאי אמרו הלכה כר' יצחק:

מתני': הא דאמר רש"י לביתו לדין ביתו לעירובו לדין עירובו דלביתו מויש מצי אזיל ע"י עירובו כיון דאית לי' מעירובי' אלפים לכל רוח ביתו בתוך אלפים הוא וכן עירובי' באלפים דבית' הוא ועוד רבותא קמ"ל דמותר לביתו ולאלפים דידי' ולעירובו וחלפים דידי':

הא דאמר רש"י דמסתמא בביתו ניחא לי' למוקני בשאין עירובי' וכה"ג פרישו רבנן דתוס' במי שהוצאוהו אמתני' דהי' מכיר אילן או גדר ולאו טעמא דיקא הוא דבדרך נמי ניחא לי' דליקני בדוכתי' אי לא קני עירוב ולא ליהוי סגיר בד"א אלא ביתו היינו טעמא דביתו ממילא קני לי' ולא מיעקר שביתתו עד דקני במקום עירובי' וכל דלא קני התם ממילא קם בביתו ולא מיבעיא לרבנן דר' יוחנן בן נורי דאמרי ישן בדרך לא קני ואין לו אלא ד"א בדרך לא קני ממילא בדוכתי' אלא אפילו לריב"נ דאמר ישן בדרך וחפצי הפקר ממילא קני בדוכתי' הנ"מ היכא דלא אמר ולא עביד מידי אבל היכא דערב או דאמר שביתתי באילן לא קני אבל בביתו אלים קניני' ולא פקעי עד דקני במקום עירובי'

ולביתו יתר מיכן. ה"ה לביתו נמי אלפים מותר לעירובי' ואסור לביתו דהא קני לי' עירובי' ואיידי דתנא רישא לעירובי' יתר מיכן תני נמי סיפא יתר מיכן וכולהי בבא דלא צריכא היא ולא תני לה אלא איידי דרישא:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה