גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק חמישי - כיצד מעברין · דף נז:
דדחיקא תשמישת' כו'. ולרב הונא לרבנן קושטא הכי הוה שתי עירות דדחיקא תשמישתי' יהבינן להו תרי ועיר א' דלא דחיקא תשמישת' אפילו חד לא יהבינן להו. ולחייא ב"ר לא שאני הא מהא אלא לר"מ יהבינן לחד חדא ולתרי תרי ולרבנן חד לתרי. אלא מתני' הוא דאיצטריכא לי' למיתני לר"מ כי היכי דלא תימא למיפלג:
ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש פירש"י קמ"א מכאן וקמ"א מכאן וכן אמר הרמב"ם. ותרגמא הריטב"א אליבי' דאמצעי נמי קרי חיצון הואיל ועומד מכנגד מבחוץ וכן אמר הרב בעל מגדל עוז ואף רבנן דתוס' ס"ל הכי מדאקשו מעקרא נמי נימא הכי וקשיא אלא עושה אמצעי את שלשתן דקתני מעקרא קרי לי' חיצון והדר קרי לי' אמצעי ותו חיצונים דקתני ל"ל ליתני בין זו לזו אלא מחוורתא כדאמרשאי אם יש בין דחיצונים כדי להתמלאות באמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על קמ"א ושליש והראב"ד אמר קמ"א ושליש בשני האוירים פירשה ה"ה אליבי' דיו אם נראה האמצע כאלו הוא ביניהן אבל שנקל ונתן לו קרפף ואיהו קאי לברא לא וכן אמר ה"ה משמי' דהרשב"א וכן אמר הריטב"א:
מסתברא דמודי חייא ב"ר דמתני' דלאו משולשין ממש כר' חנינא חדא דר' חנינא לאו לפרוקי לדרב הונא קאתי כדאמרינן הא אתמר עלה וליכא מאן דפליג עלי' ועוד הא חייא ב"ר אוקמא לסיפא כר' מאיר והיינו דרב הונא לרבנן ועוד סיפא גופה קשיא אמרת אם יש לזו ע' אמה ושיריים ולזו ע' ושיריים והדר קתני קמ"א בין החיצונים דהו"ל ע' אמה ושיריים לשתיהן והא ודאי דחיקא למיפלגינהו ולמימר הא ר"מ והא רבנן ותו אי משולשין ממש מאי קמ"ל ותו מאי אריא דכייל לתרי אוירי כחדא כדאקשו רבנן דתוס' אלא תיובתא הוא דלא אותבי' דחייא ב"ר דחיק ופריק לך והשתא דא"ר חנינא לא משולשין ממש חייא ב"ר נמי רווח ומוקים למתני' כוותי' ולחייא ב"ר ד"ה היא לר"מ קמ"א לכאן וקמ"א לכאן ולרבנן בין הכל וקתני מתני' קמ"א למר כדחית ליה ולמר כדאית ליה ולהראב"ד ודקמו בשיטתי' בין לר"מ בין לרבנן קמ"א בין הכל ואיכא למימר עד כאן לא קאמר הראב"ד אלא לרב הונא ואליבא דרבנן דס"ל לעיר א' יהבינן קרפף א' ולתרתי יהבינן תרי טעמא מאי משום דדחיקא תשמישתי' והכא הא אמצעי לאו הכא קאי לדחוקי תשמישיתי' אבל לר' מאיר דס"ל לעיר א' יהבינן ליה קרפף ה"נ יהבינן לאמצעי קרפף דרואין כאלו הוא וקרפיפו הכא קיימי ואיכא למימר להראב"ד דאמר לאמצעי אין נותנין קרפף לחייא ב"ר הא נמי ר' מאיר היא דאמר לתרי יהבינן תרתי הכא יהבינן חדא לכל חיצון אבל לרבנן דאמרי קרפף אחד לשתי עירות הכא דלאמצעי לא יהבינן לי' הואיל וקאי לברא לחיצון לחודי' לא יהבינן קרפף ואע"ג דלרב הונא אליבא דרבנן נמי לחד לא יהבינן כלל מ"מ הואיל ולתרתי יהבינן תרי הכא אהני לי' אמצעי לחיצון למיהב לי' קרפף דחיצון כאלו הוה קאי התם ולנפשי' לא אהני הואיל וקאי לברא אבל לחייא ב"ר לרבנן דלתרתי יהבינן חד א"נ קאי אמצעי התם לא יהבינן קרפף לחיצון אלא חד קרפף לתרווי' והשתא דלאמצעי לא יהבינן לי' לחיצון לחודי' לא יהבינן קרפף והיינו טעמא דהריא"פ דנא מייתי לדר' חנינא ודאביי ורבא ודחומת העיר שנפרצה ותהי בה הרז"ה ולדידן משום דס"ל הלכה כחייא ב"ר וכדאמר ה"ר יונתן וס"ל הלכה כחכמים וליתי' לכולה שמעתא דכפרים המשולשין ור' חנינא ואביי ורבא כולהי אליבא דר' מאיר ולפרוקי מתניתן מיהא לא מסתבר למימר דכולהי דלא כהלכתא ותו סוף סוף הו"ל להריא"ף לאתויי הא דג' כפרים דאמרינן רואין היכא דבין ב' חיצונים יתר מע' ושיריים דהוו כדי עבור והאמצעי ממלא כל האויר כולי' דביני' ורואין כאלו מטילה לביניהם וסמוכין ממש זה לזה ולא אשכחן נמי דלימא הלכתא כחייא ב"ר לבר מה"ר יונתן ואיהו קאמר דמתני' אזדא כוותי' אדרבא מתני' כוותי' דרב הונא דיקא דסיפא רבנן הוא דקא מסיימי למילתי' וכדאמרינן ה"נ מסתברא ולחייא ב"ר שינויא הוא דשנינן אליבי' ואשינויא לא סמכינן והריא"ף דלא אמר הלכתא כמאן סמך אכללא דהלכה כדברי המיקל בעירוב כדאמר הרז"ה ואפי' לחייא ב"ר ולהראב"ד נמי מסתברא דאפי' לרבנן יהבינן קרפף אחד הואיל ואפלגא קרפף דחיצון אהני אמצעי כי היכי דאהני לרב הונא אכולה קרפף דידי' כיון דאית לי' לחיצון פלגא יהבינן לי' כולה קרפף:
כשתימצי לומר לדברי ר' מאיר נותנין קרפף לעיר לכל רוח ועושין לו קרן כמין טבלא מרובעת של ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים ואח"כ מודדין את התחומין ולדברי חכמים אם יש בית בסוף ע' אמה ושיריים מרוח אחד או מב' רוחות מזרח ומערב או צפון ודרום לאותו רוח מעברין כדין ארוך וקטין ואם במזרח ודרום נותנין לה הקרן של דרומית מזרחית ועושין כמין טבלא מרובעת:
אמר הר"מ הלכה כר' מאיר קמו הרא"ש וה"ר מרדכי בשיטתי' וכן אמר הרשב"א והרשב"א לטעמי' דאמר הלכה כר"ש דט"ו אמה להקל ולדידהו בעיר אחת אע"פ שאין שם בנין כלל מודדין מחוץ לע' אמה ושירים ולא מיבעיא לשתי עירות שנותנין קמ"א ושליש ואמר הרב בעל הטורים אה יש בית בע' אמה ושיריים מותח החוט כנגדה וכן הרבה בתים ואחר שעברה ורבעה מודדין ע' אמה ושיריים ומשם אלפים והריטב"א אמר אמתני' ומיהו אפי' לר"נ אין נותנין קרפף אלא לעיר שאין לה עבור מעצמה וה"ה לרבנן בשתי עירות ולדידי' אם יש בית הרי יש לה עבור שוב אין נותנין לה קרפף שהרי יש לה קרפף עד הבית וכן אמר הרשב"א (עבה"ק בית נתיבות שער ה' סימן ו') קרפיפות אלו שנותנין לעירות לא לעבורן נותנין אלא מקיר העיר. והרמב"ם ודקמו בשיטתי' אמרו הלכה כחכמים וכרב הונא ולעיר אחת אין נותנין כלום ולשתים נותנין קמ"א אמה ושליש לבר מה"ר יונתן דאמר כחייא ב"ר ואין נותנין לשתים אלא קרפף אחד וכולהי רבוותאי דלא כוותי':
ועיר ובית אמר ר"ת נותנין קרפף לעיר וקרפף לבית ולא הודו לו. ותניא דמסייע לר"ת דתניא בתוספתא פ"ד כמה יהיו קרובות לעיר ויהיו מתעברין עמה ע' ושיריים על ע' ושירים שהן קמ"א ושליש שאנו נותנין ע' ושיריים לעיר וע' ושיריים לבתים שמתעברין עמה שהן קמ"א ושליש. ומסתברא דט"ס הוא דתנא ע' ושיריים קאמר ולא קאמר ב' פעמים ע' ושיריים אלא סמי מיכן שהן קמ"א ושליש וסופר טועה ראה ע' ושירי"ם על ע' ושיריים וחשב ב' פעמים ע' ושיריים ור"ת נמי לאו מהא שמיעא לי' מיהא בלאו הכי דתוספתא קשיא האי על ע' ושיריים מאי היא הא בין הבית לעיר ע' ושיריים הוא דהוה ורוחב ע' ושיריים מאי בעי הכא ואי דמעברין עד רוחב ע' ושיריים הא ליכא למ"ד אלא אי אין מעברין כנגדו כלל ובין בית לעיר הוא דשרי אי דמעברין כנגדו עד סוף העיר אבל עד ע' ושיריים לא אשכחן הלכך אמרינן משבשתא היא ור"ת מתרץ לטעמי' ורבנן מתרצי לטעמי' ר"ת מתרץ לטעמי' תני כמה יהי' קרובות כו' ע' ושיריים וע' ושיריים שהן קמ"א ושליש וה"ק ע' ושיריים לבית ע' ושיריים לעיר ורבנן מתרצי לטעמי' תני כמה יהי' קרובות כו' ע' ושיריים והא דקתני סיפא כמה הן ע' ושיריים בית סאתים כחצר המשכן לאו אדהכא קאי אלא אדאמרינן בעלמא ע' ושיריים על ע' ושיריים מותר בקרפף הוא ב"ס ומינה דהכא יהי' קרובין ט' ושיריים כשיעור אורך הקרפף וצ"ת והריטב"א אמר לחייא ב"ר נמי שתי עירות דוקא ואיכא בין שתי עירות לעיר ובית או בית ובית קרפף שלם לשתי עירות נותנין קרפף שלם ולעיר ובית או בית ובית בתוך ע' אמה ושיריים אין ע' אמה ושיריים שלמים לא ולא מצאנו לו חבר והרמב"ם בפירש שמיע לן דלא ס"ל הא דאמר כל בית דירה שהוא יוצא מן המדינה אם הי' בינו ובין המדינה ע' אמה וב' שלישי אמה כו' או פחות מזה הרי זה מצטרף למדינה כו' הרי אמר בבית קרפף שלם. ובית ובית אמרו רבותנו בעלי התוס' והרא"ש והריטב"א שהיא כעיר ובית ונפקא להו מעיר שאין לה חומה:
ואע"פ שאין עיר כלל אם אין בין שני הבתים אלא ע' אמה ושיריים וכן בתים הרבה ואין ביניהן ע' אמה ושיריים כולם כבית אחד ומודדין להן מן הבית האחרון:
והא דאמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן יושבי צריפין הואיל ולא קביעי לאו בני עבור נינהו כבורגנין היכא דשכיחא בידקי וגנבי ובהדי עיר נמי לא מתעברין וכן אמר הריטב"א דצריפין הואיל ולא קביעי לא הוו כבתים. והא דתנן כיצד מעברין את הערים ותנן עבורה של עיר מאי איריא עיר אפי' בית נמי לא נצרכא אלא למוציאין את המדה כנגדן. עיר מוציאין כנגדה ומרבעין אותה בית אפילו גדול הרבה ובתוך ע' אמה ושיריים בית קטן הימנו אין מוציאין את המדה כנגד הקטן לרבעו כנגד הגדול ולא מסתברא לן אלא מדלא לישתמיט תנא או אמורא למימר עיר לגבי עבור מכלל דלבית ליכא עבור אלא היכא דאיכא עיר אפילו בתים טובא יהבינן עבור לעבור וכן הרמב"ם לא אמר אלא עיר ובתים ואף הרב בעל הטורים דבכל דוכתא בשיטתי' דאבוה קאי לא מייתי אלא עיר ובתים ולא דמי לעיר שאין לה חומה התם שם עיר לה תדע למ"ד בירושלמי אין נותנין עבור לעבור אלא בעיר גדולה שלא תהא תוספות מרובה על העיקר עיר שאין לה חומה דסתמא לא גדל בית א' בכל העיר ואי משום עבור היא הרי תוספות מרובה אלא שאני התם דשם עיר לה:
איבעיא לן ג' בתים כעין ג' כפרים המשולשין דמתניתין ובית קמ"ה בע' אמה ושיריים סמיך לעיר מהו אמרינן בהו רואין כי היכי דאמרינן בכפרים או דלמא כפרים אין בתים לא בג' כפרים לרש"י והרמב"ם ובעלי התוס' והרא"ש קמ"א לכאן וקמ"א לכאן להראב"ד והרשב"א והריטב"א קמ"א בין הכל לחד שינויא דבתוס' לא אמרינן רואין אלא לחיצונים אבל לאמצעים לא והרמב"ם אמר הרי שלשתן כמדינה אחת וכו' וכן אמר הריטב"א ומתני' דקתני עושה את שלשתן להיות אחד מסעייתן:
הא דפשיטא להו לכלהי רבוותאי דלעיר מעברין אפילו טובא בתים ובית זה בע' ושיריים לזה מדאמרינן בעושין פסין דאזלי מברניש תלתא פרסי לבי כנישתא דדניאל לא כך אמרו בירושלמי דריש פירקין אלא כך אמרו דאין נותנין עבור לעבור אלא עד אלפים והרא"ש אמר דברניש עיר גדולה דג' פרסי הוה וטפי מחוור דגמרא דידן ס"ל כרשב"י דהלכתא כדברי המיקל בעירובין וכולה מילתא דמר קשיא הא דאמר דברניש עיר גדולה הואי כבר פרישנא בירושלמי דכולהי אמוראי דהתם דאפי' בעיר גדולה אין ניתנין יתר מאלפים והאי גופי' דאמר הדא דאת אמר בעיר גדולה נמי מסתברא דלא פליג אכולהי אמוראי ועד אלפים קאמר ולחומרא דבקטנה אפי' עד אלפים לא שלא תהא תוספתה יתרה עלי' וא"נ איהו פליג אכולהי לית הלכתא כוותי' לגבי' והא דאמר משום דאנן כרשב"י דהלכה כדברי המיקל בעירוב להגאונים והרמב"ם דאמרו תחומין י"ב מיל דהווי תלתא פרסי דאורייתא ואנן תרגמינן לשמעתי' שלהי פרק קמא ליתא להא מילתא ותו הא אוקמוה התם לדרשב"י להלך אבל לעבר כולהי אמוראי דהתם דאין נותנין עבור לעבור אלא עד אלפים ולא פליגי אדרשב"י אלא הא דברניש נמי להלך בין הדיורין הוא דשרי אבל לעבר ולהלך כנגדן אסור ומדירושלמי שמעינן דהלוך ביניהן אפי' טובא שרו מהא דרשב"י עבור עד ד' אלפים אפי' חוץ לעיר נותנין עבור לעבור ואפי' בעיר קטנה דבהא הלכה כדברי המיקל בעירובין עבור יותר מאלפים חוץ לעיר ודאי אין נותנין דכולהי אמוראי הכי ס"ל ובעיר עצמה אם כנגד הפגים דכ"ע אין נותנין וכנגד בתי העיר עצמן כעשוי' כמין גא"מ לר' יוחנן וסיעתו אין נותנין לשאר אמוראי נותנין וכוותי' דר' יוחנן מסתברא דאביי נמי דאמר בעשוי' כקשת כרבא ברי' דרבה ב"ר הונא משום דאי בעי אזיל דרך בתים ע"כ לא קאמר אלא התם דמהאי גיסא ומהאי גיסא מצי אזיל אבל הכא דמהך גיסא מצי אזיל דרך בתים ומאידך גיסא דליכא בתי לא מצי אזיל לא וכדפרישנא בירושלמי בעיר כמין קשת לר' אחא ור' שמואל ואע"ג דלא אשכחן לן חבר לית לן לפלוגי עלה דירושלמי היכא דלח אשכחן לבבלי דליפלוג עלה ועבור חוץ לעיר יותר מאלפים דאין נותנין איבעיא לן היכא דאיכא בתי או פגומי ודכוותי' מהך גיסא ומהך גיסא אפי' טפי מאלפים נותנין כיון דלהלך ביניהן אפי' טובא שרי. השתא מצי אזיל דרך בתים ופגומין מכאן ומכאן וכעיר העשוי' כקשת דמי ול"ש בעיר ול"ש חוץ לעיר יותר מאלפים מחד גיסא אסור מתרי גיסי שרי או דלמא כי אמרינן מתרי גיסי שרי בעיר עצמה אבל חוץ לעיר לא מידי דהוה אבתי דמחד גיסא למאן דפליג אר' יוחנן ואמר כנגד העיר שרי ומחוץ לעיר אסור:
עוד אמרו בירושלמי דחריץ בין שתי עירות עמוק יו"ד ורחב ד' מפסיק ואע"ג דפרישנא התם בגוונא אחרינא מחוורתא כדשנינן מעקרא והשתא היכא דאיכא חריץ עמוק יו"ד ורחב ד' בין הבתים דבתוך ע' ושיריים לא מיבעיא דמפסיק ואפי' להלך אסור ומודד מן החריץ אלפים ודברניש על כורחך לא הוה התם חריץ וכן בדרשבאי:
עוד משמע התם דנחל מפסיק מיהא נחל איכא למימר התם דלא כר"מ דאמר נותנין קרפף לעיר ומשום דלא יהבינן קרפף לעיר אמרו אם בינה לנחל ד' טפחים מודד מן החומה וכדפרישן התם ותיפשוט מינה דלית הלכתא כר"מ:
מתני': מבליעו. פירש"י אע"פ שיש במדרונו הלוך יותר מאלפים והא דאמרינן בשמעתין אפי' לאחרים עד אלפים אין טפי לא התם בעומקו דכי עמיק טפי ממאה לת"ק ומאלפים לאחרים אינו מבליעו וכי קאמר רש"י במדרונו אבל בעומקו ליכא טפי ופליגא דהרשב"א והריטב"א דאמרי מאי בעומקו אלפים משפתו אל שפתו שתי המדרונות ותתתיתו וכי תימא קסבר רש"י מתני' בחוט המשקולת יורד כנגדו דא"ר יוסף אפי' יתר מאלפים הא מתניתין מקדר תנן והתם מודדו מדידה יפה ואיכא למימר רש"י בחוט המשקולת יורד כנגדו וכהרא"ש והריטב"א דאמרי בי' הבלעה אפי' יתר מאלפים ורש"י בהבלעה קמיירי בקידור לא קמיירי: