אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק חמישי - כיצד מעברין › דף נז.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק חמישי - כיצד מעברין · דף נז.

דף נו:

רבינא אמר כו'. רביע דתחומין דרבינא לא דמי לרביע דקרנות דרב אשי. דרב אשי דקרנות לחוד קאמר ובתחומין דליכא מגרש לא קא מיירי ורב נא דתחומין וקרנות קאמר דמגרש רביע מכל התחומין ומאי רביע דתחומין רביע דמגרש דתחומין כדאמר רש"י. והרז"ה השוה מדתן וקאמר לרבינא נמי דתחומין לחוד קאמר דמגרש בכל רוח לא הוי אלא כטבלא של אלף על אלף שהי' המגרש מושך מעיר ולהלן חמש מאות אמה דת"ק אמה על אלפים הוי אלף על אלף ולדידי' סבב את העיר באלף סבב לכל רוח שיהא עולה לאלף על אלף:

והאיכא מורשא דקרנתא. פירש"י ואין כנגד הקרנות אלף מגרש וה"ה דהומ"ל וליכא ריבעא דהא לרב אשי לא פריך דמוקים לה בגוונא אחריני אלא אדרבא קשיא לי' ומצינו למימר אדמתרגמינן אליבא דרבא שדי דמתא עלי' קא קשיא לי' וליכא ריבעא א"נ אדאביי דל מורשא דקרנות וליכא ריבעא דתחומין וקרנות:

אלל רש"י קושיא דאלימא טפי נקיט א"נ קסבר רש"י רב חביבא אאוקימתא דאביי ורבא לא קשיא לי' דהא רב אשי לא ניחא לי' בהא וכי קא קשיא לי' הלכתא קא קשיא לי' דאמרינן מגרש עגול סגי ובהא לא פליג רב אשי ומודי להו במתא עגולתא דמגרש דידה עגול וכדשני לי' אימור דאמרינן חזינן כו' רבועי ודאי מי מרבענא משמע דפשיטא דלא מרבענא ואיהו נמי מודי וקשיא לי' והא ריבעה אלא דרב אשי סבר דמרובעת קשיא לי' לאביי ורבא ושני לי' במתא עגולתא וא"ל אנא דכ"ע קשיא דמודי בעגולתא והא ריבעה א"נ איידי דקשיא לי' הלכתא נמי ארב אשי במתא עגולתא והא ריבעה נחית נמי לדיוקי דאביי ורבא במתא מרבעתא וא"ל רב אשי במרבעתא מודו אביי ורבא וכי קאמרי בעגולתא וא"ל והא רבעא ודכ"ע קשיא לי:

מתני': נותנין קרפף כו' הא דיהבינן קרפף ע' אמה ושיריים לר"מ לעיר לרבנן בין שתי עירות קשיא מכדי קרפף דהוי ע' אמה ושירים מחצר המשכן ילפינן דכתיב אורך החצר מאה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים ושוי' ריבועא דע' ושירים אע' ושירים כדאמרינן בעושין פסין תינח עיר של ע' ושירים על ע' ושירים דקרפף דידי' נמי ע' ושירים אלא עיר דקצר מע' ושירים א"נ עיר דארוך טפי מע' ושיריים אי יהבת לי' ע' ושירים מן עיר ולהלן ולפי אורך וקוצר העיר דאי לאו הכי בעיר דארוך מע' ושירי' לא משכחת תחומין מרובעין לר"מ ולרבנן אי שתי עירות אריכי מע' ושירים לא משכחת כולהי כחדא ומאי קרפף הוי הא קרפף דקרא ע' ושירים אע' ושירים ולמאן דאמר אפי' אריך וקטין שיעור מאה על חמשים בעינן דהוי בית סחתים והכא דשיעורי' כמדת העיר הני ע' ושירים מאי עבידתי' וליחשב להלן מן העיר כפי מקום שיחזיק שיעור סאתים לפי אורך וקוצר העיר ואיכא למימר בעיר ארוכה יהבינן לי' קרפף ע' ושירים אע' ושירים והדר יהבינן לי' כמדת העיר כי היכי דליהוי תחומין מרובעין ולרבנן כיון דהוו חדא באורך ע' ושירים הו"ל כולהי חדא ובעיר קצרה יהבינן טפי ואורך העיר עד ע' ושירים וכן לרבנן בב' עירות:

ומסתברא דהכא לא יהבינן אלא למדת העיר והאי קרפף לאו קרפף ממש דקרפף ממש בית סאתים הוא אלא שיעור חדא גיסא דקרפף או ארכו או רחבו וע' ושיריים קיים להו כי היכי דקים להו אעיבור ובהכי איפרקא הא דתהו בתוס' אדבר מועט בפ"ב:

לר' מאיר דאמר נותנין קרפף לעיר מרבעינן לקרפף בהדי עיר ועבור הוי' בע' ושיריים לקרפף ור"מ נפקא לי' דאמר קרא תן חוצה ואח"כ מדוד בערי הלוים במתא עגולתא נותנין להע' אמה ושירים עגולים סביב העיר ומגרש אלף עגול סביב ואח"כ מרבעין את הכל ונותנין לה אלף אמה מרובעין סביב וכן רחבה מצד א' וקצרה מצ"א נותנין הקרפף והמגרש לפי העיר ואח"כ עושין אותן שוין לתחומין וקרפף רואין אותה כאלו הוא מהעיר. והא דתנן אין עושין עיר מגרש ולא מגרש עיר ולא מגרש שדה וכו'. איבעיא לן קרפף מאי כיון דכעיר הוי עושין אותו עיר או לא

גמרא: תיובתא דרב הונא דקרפף קרפף אחד משמע וסיפא דקתני עושה קרפף את שתיהן כו'. התם כיון דקתני אם יש לזו ע' אמה ושיריים ולזו כו' קתני עושה קרפף של כל אחת:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה