אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק חמישי - כיצד מעברין › דף נו:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק חמישי - כיצד מעברין · דף נו:

דף נו.

ת"ר הארבע כו' רש"י מתניתא קשיתי' חדא כל הני טבלאות מרובעות לאל ונמדוד אלפים ות"ת מקרן ונמתח חוט כנגדה ותו האי וכשהוא מודד מקרן מיבעי לי' אלא כל הנך טבלאות דקתני לאו עושה כמין טבלאות ממש וכיצד מודד קתני וקתני רישא עושה לכל רוח כמין טבלא מרובעת והדר קתני עושה על הקרן כמין טבלא מרובעת. אלא רואה כאלו טבלא מרובעת לכל רוח וטבלא מרובעת על הקרן וקתני רישא רואה כאלו טבלא מרובעת לכל רוח ואכתי לא קתני כיצד מודד והדר קתני וכשהוא מודד אתחילת מדידה כשהוא מודד תחומי העיר לאחר שרבעה ובא נמדוד מן הקרן אלפים ולמתוח חוט כנגדה נמצא מפסיד את הזויות וכשיעור זויות לכל רוח אלא אם בא למדוד מן הקרן ולמתוח חוט רואה כאלו טבלא מרובעת בקרן והטבלא מונחת באלכסונא ונמצא אלכסון כנגד הקרן אלפים ות"ת ומותח חוט כנגדה. וכל הנך רואין דקתני ולא קתני מודד אלכסון של אלפים בקרן מאמצע הקרן ומותח חוט כנגדה טעמא דמילתא קא פריש ואזיל להכי מודד הכי משום דלכל רוח יהבינן לי' אלפים על אלפים ומלינן לי' לקרן באלפים על אלפים ולישנא דרש"י משמע דלא מתני ברישא ועושה אותה כמין טבלא מרובעת אלא וחוזר ומרבע את התחומין והאי מרבע לאו דוקא דאכתי במעשה דמדידה לא קמיירי אלא חוזר ומודד את תחומי' וע"כ מרובעין הן והדר קתני כיצד מודד תחומי' והא דתניא ומייתי לה בפירקין בשמעתא דהגיע לגיא וגדר אם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליע וחוזר כי משח בקרן באלכסונו הולך למקום שיכול להבליע ומודד שם בשוה וצופה למקום שכלה מדתו באלכסון וחוזר לאלכסונו ומודד דאי במקום שיכול להבליעו באלכסון קא משח מפסיד לתחומין דלא דמי אלכסונא דקרן לאלכסונא דצדדין א"נ מודי רש"י במקום גיא וגדר דמשח לכולי' בשוה וכי קאמר רש"י היכא דליכא גיא וגדר א"נ איכא ויכול להבליעו והריטב"א לא ניחא לי' בהא חדא מפסיד את הזויות זויות דוקא משמע ועוד אטו בשופטני עסקינן דמשח חוט וליכא אלא אלף ותכ"ח ומוקים למתניתא כפשטי' דרישא קתני כיצד מודד עושה כמין טבלא מרובעת לכל רוח והדר קתני דבקרן לא ימדוד מאמצעו אלפים שהוא מפסיד את הזויות דקרנות והאי כשהוא מודד אקרן קאי כשהוא מודד לקרן ואי קשיא לך כל הני טבלאות ל"ל מתניתא שיעור תחומין קמ"ל דלימדוד לכל רוח אלפים מרובעות ולקרנות אלפים מרובעות ואי משח מקרן באלכסונא ועלי להאי שיעורא נמי ש"ד א"נ שמנה מדידות צריך למדוד לאורך ולרוחב וכדאזדא שמעתא דגיא וגדר וכדאמר התם הריטב"א משמי' דהראב"ד:

פלגא הוי בתוספות מילתא פסיקתא נקיט ואתי דאי דתחומין קאמר הוי פלגא:

ורבותינו הומ"ל דאי דתחומין וקרנות לא פסיקא לי' כמה הוי דבמתא תרי אלפי הוי טפי מתלתא ובמתא אלפי הוי תלתא כדאמרינן בשמעתן וכה"ג בשאר מתוותא לא דמיין אהדדי אלא לרווחא קאמרי דאי בהדי מתא לא פסיקא לי' טפי ומעקרא נמי הוה ידע דשדי דעתא עלי' אלא לרבא קא שקיל וטרי דאי רבא בלא מתא קאמר כדמשמע מדר"א בר"י דלא אדכר שמה דמתא טפי מתלתא הוי וכי שני לי' רבא בהדי מתא קאמר פריך תלתא הוי. והריטב"א אמר דלא נקט בהדי קרנות דאכתי לא ידע כמה הוי והיכי הוה אימא לקרנות לא יהבינן מגרש כלל כרבינא ואי יהבינן לא ידעינן עגולות או מרובעות ונקט מילתא דידיע:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה