אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) שמואל ב › פרק יז

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

שמואל ב · פרק יז

פרק טז

[יא] כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על שפת הים ופניך הולכים בקרב:

יש לדקדק מהו ופניך הלכים בקרב, למאי נפ"מ אם הוא ילך בעצמו או ישלח אחר במקומו? ונאמר ע"ז טעמים הרבה, בהמבארים. וגם אני אעני חלקי בעזה"ש:

ויתבאר עפ"י דאיתא בסוטה (דף י) אבשלום בשערו מרד שנאמר וכאבשלום לא היה חיש יפה להלל מאד גו' ובגלחו את ראשו גו' לפיכך נתלה בשערו כו' ויש לדקדק מהו דקרי מרידה, בשלמא למתניתן דתנן התם אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו אתי שפיר משום שהי' לו גיאות, אבל הא דאמר אבשלום בשערו מרד אעפ"י שמביא ראי' מקרא שנזיר עולם היה אבל מה הי' המרידה בשערו:

ונ"ל עפ"י מה שהבאתי (לעיל טו) בשם אאמו"ר הגאון זצלל"ה טעמא שלא הרגיש דוד באבשלום שרוצה למלוך מפני שאבשלום שהיה נזיר אי אפשר לו למלוך משום דלא יוכל ללכת למלחמה דנזיר אסור להטמא למתים, ומתי עכו"ם מטמאים לכה"פ במגע, אפשר לומר דאח"כ שעלתה לו להטות את לב ישראל אליו ולקח לו כתר מלוכה ואדעתא ללחום את מלחמותיהם אעפ"י שהוא נזיר א"כ מיחשב לו המלוכה לחטא בענין נזירותו, וזהו כונתם "אבשלום בשערו מרד" פי' ע"י שערו שהיה נזיר עלתה לו להטעות את דוד ולמרוד עליו כי דוד לקח למופת את שער אבשלום, כלומר מה שהוא נזיר שאין בדעתו למלוך, וא"כ כיון דסוף סוף לא השגיח על זה ומלך ממילא מרד בשערו, וזהו באור הכתוב כי יעצתי האסף וגו' ופניך הולכים בקרב כלומר העצה הזאת יוציא מלבן של אלה האומרים כי אין בדעתך למלוך מפני שאתה נזיר, וא"כ לא תוכל ללכת למלחמה. כיון שהם רואים שפניך הולכים בקרב ולא תשגיח על הנזירות:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה