ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
שמואל ב · פרק יג
[ג] ולאמנון רע ושמו יונדב וגו' [ד] ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר וגו' ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלום אחי אני אהב:
יש לדקדק א) מדוע כפל בבקר בבקר ב) למה דוקא בבקר הוא דל ולא בשאר חלקי היום?
ויתבאר בטוב טעם עפ"י מה דאיתא בברכות (ד' כז) מאן תנא להו דתנן וחם השמש ונמס בארבע שעות וכו' מני אי ר' יהודא עד ארבע שעות נמי צפרא הוא, אי רבנן עד חצות נמי צפרא הוא איבע"א ר"י איבע"א רבנן, איבעית אימא רבנן א"ק בבקר בבקר חלקהו לשני בקרים, ואיבע"א ר"י הוא האי בבקר בבקר להקדים לו שעה אחת אלמא כל היכא דכתיב בבקר בבקר בין לר"י ובין לרבנן הוא עד ג' שעות, והנה אמרינן בנדרים (ד' מ') לא לסעוד אינש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא כי היכי דלא ליסח דעתי' מן רחמי, תלת שעי קמייתא רווחא דעתי' בתרייתא תקיף חולשא, ושם (ד' ח') אמר אביי ש"מ חרגא דיומא מסי, וכתב המהרש"א וז"ל מפורש ביומא (ד' כ) הוא נסורת שמנסר גלגל חמה והוא כי החמה אין לה טבע החום מצידה אלא מתנועת גלגל חמה במרוצה, בכ"ד שעות, דטבע כל תנועה מחמם כו' ואדלי יומא אדלי קצירא כו' עיי"ש נמצא דבג' שעות ראשונות רווחא דעתי' משום דארלי יומא אדלי קצירא, וזהו שאמר יונדב לאמנון מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר שהוא בג' שעות ראשונות כמשמעו מבבקר בבקר וזאת איכפת לי דוקא מפני שבג' שעות ראשונות אז רוחא דעתא דהחולה ואתה לא כן עמך אלא שאתה דל בבקר בבקר, ע"ז השיב את תמר וגו' אני אהב א"כ חולת אהבה זאת איננה דומה לשאר חליים שהחמה מרפא אותם אבל חולי זאת אדרבא חמימות החמה מוספת התאוה, ובשביל זה דוקא אז הנני דל יותר, והדברים נכונים: