ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
שמואל א · פרק יח
[ז] ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו [ח] ויחר לשאול מאד וגו' נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה:
יש לדקדק א) אחרי שביארנו שהנס הזה הי' ניסא זוטא א"כ מדוע התפעלו הנשים המשחקות לתת לדוד בזה רבבות? ב) ואם כי מדרך נשים להתפעל ולהגדיל כל ענין על אחת שבע, אבל שאול שידע שהוא נס קטן כנ"ל מדוע חרה אפו ע"ז, עד אשר שפט כי עוד לו אך המלוכה?
ויתבאר היטב עפ"י דברי הרלב"ג (שמואל ב ט) וז"ל להודיע הרושם הנפלא שיקח האדם בהההפך ענינו אל שיהיה מלך כש"כ בהמשחו ע"י הנביא הלא תראה כי שאול תיכף שנמשח למלך נהפך לאיש אחר, וכן הענין בדוד שכבר ספר ואמר ותצלח רוח ד' על דוד מהיום ההוא ומעלה, וזה דבר ראוי לפי שרשי התורה כי פעולת המלך מסודרות מהשי"ת ולכן אמר שלמה פלגי מים לב מלך וגו' עכ"ל, והנה שמואל כשמשח את דוד העלים את הדבר משאול כדכתיב איך אלך ושמע שאול והרגני וכראות שאול את הנס שנעשה ע"י דוד עם גלית הפלשתי התעוררה בו מחשבה אולי דוד יהיה למלך כי למלך יש הצלחה יתירה כמש"כ הרלב"ג וכן איתא ביבמות (דף עו) על הפסוק וכראות שאול את דוד וצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר בן מי זה הנער כו', ודרשינן דהכי קאמר שאול אי מפרץ קאתי אי מזרח קאתי אי מפרץ אתי מלכא הוי, והנה עכשיו שהנשים חלקו לשאול את האלפים, ולדוד רבבות, הבין שהעם לא יחשבו את מעשה דוד לניסא זוטא אלא לניסא רבא כדכתיב איכה ירדוף אחד אלף אלמא דגם אלף מיחשב לניסא וכיון דמעשה שאול הכירו לניסא זוטא ומעשה דוד לניסא רבא הבין כי נמשח למלך וזהו דכתיב ויחר לשאול מאד גו' נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים כלומר הצלחות שנעשו על ידי מחשבים לנס זוטא ומעשה דוד לניסא רבא עוד לו אך המלוכה אין זאת כי כבר נמשח למלך: