אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) עמוס › פרק ט

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

עמוס · פרק ט

פרק ח

[ז] הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום ד' הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר [ח] הנה עיני ד' אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאום ד':

[ט] כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ: [י] בחרב ימותו כל חטאי עמי האומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה:

[יא] ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסותיו אקים ובניתיה כימי עולם:

יש לדקדק א) מהו התאר כבני כושיים, הלכבוד יחשב הוא לישראל הא שהעה"ש אמר אל תראוני שאני שחרחרת ופי' אל תבזוני במה שאני שחרחרת, כי רק שחרות השמש עלי ולא שחרות כושיים שהם בעצם שחורים. ב) מה רוצה בזה הנביא שמספר שישראל הוציא ממצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר למאי נפ"מ לנו בזה מה דהוה הוה וגם איזה שייכות הוא לדלעיל מינה? ג) תרתי דסתרי מינה ובה בראשית יאמר כי ישמיד את הממלכה החטאה ואח"כ יאמר אפס כי לא השמד, והרד"ק הרגיש בזה וכ' דממלכה החטאה קאי על אפרים אבל בית יעקב לא ישמיד וגם זה חסירה מלח ותבלין דהא אמר הנביא אח"כ בחרב ימותו כל חטאי עמי דמשמע דגם בית יעקב בכלל. ד) איזה סמיכות הוא לדלעיל הא דקאמר ביום ההוא אקים וגו' וגדרתי את פרציהן? והנה הרד"ק ז"ל טרח עמל ויגע ליישב את המקראות והביא איזה מפרשים וכתב והבוחר יבחר לו הטוב, ואנחנו עוד לא מצאנו הטוב בזה:

ויתבאר בטוב טעם ודעת אחרי שנעמוד על המחקר דכתיב ולדבקה בו ואתם הדבקים בד' אלקיכם איזה דבוק וקישור יש בין ישראל לאביהם שבשמים אם קישור טבעי כבן לאב וכאב לבן או קישור הסכמי אשר יסכימו מדינה אחת להעמיד עליהם מלך. בטח כפי שמצאנו בתורה נראה כי קישור טבעי הוא בין ד' לישראל כמו שמצינו גבי דוד ויהונתן שהי' להם קישור טבעי שנשמתן הי' ממקור אחד כמש"כ המפרשים ע"כ הי' התקשרותם לנצח אשר ע"ז אמרו כל אהבה שאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן. לא כן קישור נשואין איש כי יקח אשה הוא קישור הסכמי ע"כ בטלה דבר בטלה אהבה ויכולין להפרד זה מזה אחרי אשר לא מצאו חן איש בעיני רעהו, וע"כ אמר דוד נעמת לי מאד נפלאת לי אהבתך מאהבת נשים, אבל קישור הבן לאביו לא יוכל להנתק ולהפרד סלה, ולכן ישראל שנאמר עליהם כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו הוא כחלק מן הכלל אשר לא יוכלו להפרד זה מזה סלה ולכן נקראים ישראל בנים למקום אשר אף שחלפו עברו על ישראל עתים מעתים שונים זמנים מזמנים שונים וישראל הי' כמה מאות שנים בין עמים רבים אשר שמש הצלחתם זרח עליהם. לא התבוללו ישראל ביניהם, ואף שישראל הלך שחוח שחור כחרס וככושי בכ"ז הכירו אותו כי הוא זרע ברך ד', בן לד' אלקיו חלק מן הכלל של אור אין סוף סלה. ואם כאשר בא הקץ על איזה אומה שסר צלה מעליה ולוקח ממנה שבט מושלים אז ניתק הקשר שבין האומה הנכנעה ואברי האומה התפרדו והיו כלא היו, יען כי התקשרותה הי' התקשרות הסכמי לא טבעי, לא כן ישראל אשר התדבקותו והתקשרותו הוא טבעי כבן לאב לכן אף אם כל גלי הים עברו עליו וגלות מגלות שונות בכ"ז הוא יהודי חי יהודי נצחי כיום צאתו מארץ מצרים:

וזהו שאמר הלא כבני כושיים שלא יוכל להחליף את עורו "הטבעי" בשום אופן וכמש"כ היהפוך כושי עורו כן אתם לי בית ישראל נאום ד' כן התדבקותכם והתקשרותכם לי ג"כ טבעית והראי' כי הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים כמה עידן עדנים עברו עליו מיום צאתו ממצרים אשר שמש זיו זוהר האומות אשר הגלה ישראל שם הגלת שלומים הבריקו את עיניו בכ"ז לא התבולל בם ולא התפרדו אבריו בתוכם, ופלשתים מכפתור ואי' איפוא המה הכפתורים כי כאשר רק זרחה שמש ההצלחה על הפלשתים נבלעו הכפתורים ביניהם והיו כלא היו וכן וארם מקיר כשגברה יד ארם והיתה לממלכה גבוהה אז נבלעה ביניהם קיר ולא ידעו מקומה איפוא היא. יען כי הנה עיני ד' אלהים בממלכה החטאה אשר נתמלא סאתה וסר שבט מושלים מעלי' והשמדתי אותה מעל פני האדמה כי התקשרותה לא הי' טבעי רק הסכמיי וכשניטל ממנה שבט מושלים היתה כלא היה ונאבד זכרה מתחת שמי ד' אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאום ד' כי התקשרותו והתדבקותו בי הוא טבעי ולא הסכמיי רק כחלק מן הכלל וכבן לאב כנ"ל ורק גלות מגלות שונות אגזור עליו כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים וגו' זו גלות המר אבל בכ"ז ולא יפול צרור ארץ כי לא ידח ממנו נידח. בחרב ימותו לכפר עון ולהתם חטאת כי מיתה מכפרת אבל במה שנוגע לנשמה זאת תהי' לעד קיימת כי אקים את סכת דוד הנופלת וגם פושעי ישראל המלאים מצות כרימון שפרצו גדרו של עולם בחטאותם אגדור את פרציהם ויהי' ישראל נצחיי כבנין עולם וזהו ובניתיה כימי עולם כי ישראל נצחי הוא והוא כפתור ופרח בעזהשי"ת:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה