ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
נחמיה · פרק ח
[א] ויאספו כל העם כאיש אחד וגו' ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה וגו':
[ב] ויביא וגו' לפני הקהל מאיש עד אשה וכל מבין לשמוע וגו' [ז] וישוע ובני ושרביח וגו' [ח] ויקראו בספר וגו' מפרש ושום שכל ויבינו במקרא:
יש לדקדק א) דהא כתיב חדא זמנא ויביא עזרא את ספר התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וגו' ויקרא בו לפני הרחוב, ולמה חזר ושנה ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו' וישוע ובני ושרביה וגו' ויקראו בספר בתורת אלקים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא, ולמה כפל מה שכבר שנה "שפתח וקרא" ומה חידש בזה? ב) מעיקרא כתיב מאיש ועד אשה וכשכפל הדברים לא כתיב אשה? ג) מעיקרא לא כתיב מפורש ושום שכל ויבינו במקרא וכשחזר וכפל ושנה כתיב מפורש ושום שכל וגו' הלא דבר הוא?
ויתבאר היטב בטוב טעם אשר חדא יהיה מתורצת בחבירתה בהקדם מ"ד במ"ר (שמות כח) כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים אמור להו ראשי דברים שהם יכולים לשמוע ותגד לבני ישראל אלו האנשים א"ל דקדוקו דברים שהם יכולים לשמוע ויובן עפ"י מ"ש הט"ז ביו"ד (סי' רמ"ו סק"א) אשה שלמדה תורה יש לה שכר כמו האיש, ומבאר דמותר להם ללמוד תורה ודוקא בלי התחכמות משא"כ בלימוד דרך התחכמות, ועז"א המדרש כה תאמר לבית יעקב אלו ראשי פרקים שהם יכולים לשמוע, ותגד לבני ישראל אלו הם דקדוקי דברים שהם יכולים לשמוע, שהנשים אינן יכולות לשמוע רק פשוטן של דברים והאנשים אף דקדוקי דברים בדברי השכלה. ובזה יבואר דמתחילה דכתיב מאיש ועד אשה אזי לא יכלו לקרוא בשום שכל מצד שהיו שם גם נשים שצריכין לשמוע רק פשוטן של דברים ולא דברי השכלה וחכמה, אבל לבסוף דלא כתיב נשים אז כתיב ושום שכל וכדאיתא בט"ז (שם) אנשים באים ללמוד ונשים באות לשמוע והוא נכון מאד: