ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
ישעיה · פרק נה
[ו] דרשו ד' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב:
[ז] יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ד' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:
יש לדקדק א) אימתי הוא מצוי אימתי הוא קרוב ב) מ"ש כי ירבה לסלוח צריך הבנה?
הנה מה דאמר קרוב ומצוי כבר בארו לנו חז"ל בר"ה (דף יח) דזהו בעשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ ואמרינן (שם) דרשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה וא"כ אפשר לומר דהא דאמר דרשו ד' בהמצאו גו' היינו דוקא לבינוני אבל הרשעים שנכתבים ונחתמים לאלתר למיתה אינו מועיל התפלה כיון שהוא לאחר החתימה ג"כ, אבל באמת אינו כן דבציבור אעפ"י שנחתם יכולים לקרוע הגז"ד כדאמרינן בר"ה (דף יח) וכן הוא ביחיד בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ ע"ז אומר דרשו ד' בהמצאו וגו' פי' שיעשה תשובה בעשי"ת יעזוב רשע דרכו וגו' וישב אל ד' וגו' כי ירבה אף לרשע ג"כ כמש"כ: