אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) ישעיה › פרק ג

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

ישעיה · פרק ג

פרק א

[יד] ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:

ויש לדקדק א) קושית הגמרא שבת (דף נד) אם שרים חטאו זקנים מה חטאו? ב) צריך להבין מליצת בערתם הכרם דוקא דמשמע מזה דאם לא היו מבערים והיו גוזלים את העני לא הי' חטא, רק במה שבערו הכרם בזה דוקא חטאו על הגזילה

ומבאר אאמו"ר הגאון זצלל"ה בספר נחלת יהושע (חלק שני דף ט) בטוב טעם ודעת בהקדם מ"ד בחולין (דף קל) המזיק מתנות כהונה כו' פטור מלשלם משום דהוי ממון שאין לו תובעים, ועי' בתוס' חולין (דף קלא בד"ה יש) שפרשו דמה שיש לו טובת הנאה הוא שיכול להוציא אח"כ מן העני שנטל שלא ברשותו, ומה שאין לו טובת הנאה היינו שאינו יכול להוציא אח"כ מן העני שנטל שלא ברשותו, ומיהו אם לא לקחו ובא עני ושאלו ממנו, אם ירצה היכולת בידו שלא ליתן לו דקרי' לי' לעיל ממון שאין לו תובעים כו' עיי"ש, אבל ממשמעות הרמב"ם ממ"ש בהל' מתנות עניים (פ"א הל' ח) וז"ל כל מתנות אלו אין בהם טובת הנאה לבעלים אלא העניים באים ונוטלים על כרחן של בעלים ואפי' עני שבישראל מוציאין אותו מידו, משמע להדי' דדעת הרמב"ם דבדברים שאין לבעלים טובת הנאה העניים באים ונוטלין בע"כ של בעלים והכי משמע כדעת הרמב"ם מהא דאיתא בנדרים (דף פד) כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כו' עיי"ש אלמא דבמעשר עני המתחלק בתוך הגרנות יכולים ליהנות, וא"כ ק"ק לפי מה שכתבו דלכתחילה יכול לעכב שלא יטול העני אפי' במה שאין לו טובת הנאה א"כ מ"מ מיתהנית ואמאי יכולה ליהנות במ"ע, ודוחק לומר דכיון שאם נוטלת אין יכול להוציא מידה ע"כ שרי. אלא ודאי דהעיקר הוא כמש"כ הרמב"ם דבדבר שאין לו טובת הנאה יכול ליטול בעל כרחה, ומה שהקשו התוס' דא"כ איך קרי' להו ממון שאין לו תובעים, אפשר לומר דהש"ס פריך (בחולין דף קל) מהא דקאמר סתם בעה"ב שהי' עובר וכו' וצריך לטול כו' ומ"ע, משמע דאפי' מעשר עני המתחלק בתוך הבית אעפ"י שיש להם טובת הנאה:

ובזה יתבאר הכתוב בטוב טעם ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם פי' כיון דבערתם את הכרם ושם אין לו טובת הנאה וא"כ הוי ממון שיש לו תובעים וע"ז אמר גזלת העני בבתיכם כלומר אף שבמ"ע המתחלק בתוך הבית טובת הנאה שלו, היינו כשאין בעה"ב מבער הכרם אבל כשמבער הכרם ואין לו בו שום טובת הנאה אז אף "בבתיכם" יש לו דין גזל עני וכנ"ל והשתא אתי שפיר הא דקאמר "ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו" ואמרינן בשבת (דף נד) אם שרים חטאו זקנים מה חטאו אלא על זקנים שלא מיחו בשרים. והוא דמשום דעל מצות הצדקה אפשר לומר דאין הזקנים מוזהרים למחות משום דהוי מ"ע שמתן שכרה בצידה וכמש"כ התוס' בב"ב (דף ח) אך זהו דוקא במצות הצדקה אבל במתנות אמרינן בחולין (דף קל) וזה יהי' משפט הכהנים מלמד שהמתנות דין כו' עיי"ש וכדאי' ברמב"ם שמוציאין אותו ממנו בע"כ ולכן יבוא במשפט עם זקני עמו ושריו על זקנים שלא מיחו בשרים:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה