אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) ירמיה › פרק לא

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

ירמיה · פרק לא

פרק כט

[טו] כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו:

כה אמר ה' וגו':

יש לדקדק מהו מליצת כי איננו אשר לכאורה מחוסר הבנה?

ויתבאר בטוב טעם עפ"י מה דאמרינן במו"ק (דף כז) כל המקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה ההיא אתתא דהוי בשבוביתי' דרב הונא וכו' שלח לה אי צייתית מוטב ואי לאו תמוש זוודתא לאידך כו' לסוף א"ל תמוש זוודתא לנפשך ומתה והנה במדרש איתא שיצתה רחל מקברה והתחילה לבכות ולא רצתה להתנחם והנה לגבה ליכא הסברא תמוש זוודתא לנפשך דהא כבר מתה ומצד הבנים לא שייך תמוש זוודתא לאידך דהא כי איננו, ע"ז אמר לה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' ושבו בנים לגבולם ע"כ שפיר שייך לומר אם לא צייתית תמוש זוודתא לאידך כי הבנים ישובו לגבולם:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה