ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
ירמיה · פרק כט
[ד] כה אמר ד' צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלים בבלה [ה] בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין:
[ו] קחו נשים והולידו בנים ובנות וגו' [ז] ודרשו את שלום העיר וגו' [י] כי כה אמר ד' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וגו':
יתבשם ויתבסם המקראות האלו וגם יונעם לנו היטב התחברותם עפ"י מה דאיתא בתענית (דף יב) עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנשואין ובשאילת שלום, וכן אחרי שגלו מירושלים היו רוצים להתענות באופן הנ"ל עד שיוחזר הבית למקומו ע"ז אמר בנו בתים ושבו ונטעו גנות וגו' שזהו על ענין בנין ונטיעה, ועל ענין אירוסין ונשואין אמר קחו נשים והולידו בנים ובנות ועל ענין שאילת שלום אמר דרשו את שלום העיר וגו' והוא שלא יועיל התענית שלכם כי כה אמר ד' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם אבל קודם זמן השלמת השבעים שנה לא יועיל שום דבר: