ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
ירמיה · פרק יט
[א] כה אמר ד' הלך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים:
יש לדקדק דבסי' י"ח אמר השי"ת לירמי' קום וירדת בית היוצר וגו' והנה עושה מלאכתו על האבנים, הרי דציוהו לילך אל בית היוצר בשעה שהוא עושה מלאכתו וכאן ציוהו לקנות בקבוק שכבר נגמרה מלאכתו הל דבר הוא?
ויתבאר בטוב טעם בהקדם מ"ש הרמב"ם (בסוף הל' יסודי התורה ה"ד) וז"ל דברי הפורעניות שהנביא אומר כגון שאמר פלוני ימות או שנה פלונית רעב או מלחמה וכיוצא בדברים אלו אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו ואין אומרים הנה דבר ולא בא שהקב"ה ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה, ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינוה או שתלה להם כחזקי' וכו' עיי"ש
ועתה יש לחקור בהא שבארתי שאם מתנבא לרעה אפשר שלא יתקיים זהו דוקא קודם גז"ד אבל לאחר גז"ד למאן דס"ל בפ"ק דר"ה (דף יח) דצעקו קודם גז"ד נענין לאחר גז"ד אין נענין וכמו דאמרינן התם הי' ר"מ אומר שנים שעלה למטה וחלים שוה וכן שנים שעלו לגרדום ודינן שוה מפני מה זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל כו' זה התפלל תפילה שלימה כו' ר"א אומר כאן קודם גז"ד לאחר גז"ד וא"כ כיון שגז"ד אינו נקרע א"כ לפי"ז אם יתנבא הנביא שהראו לו במראה הנבואה שהגזירה הוא לאחר גז"ד בודאי לדעת ר"א הנבואה מוכרחת שתתקיים אפי' לרעה דהא גז"ד אינו נקרע, ובירושלמי פ"ב דיבמות אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת. א"ל עד שלא נחתם גז"ד רשום, משנחתם גז"ד אמת, פי' דקודם גז"ד הוא רשום שיכולים להעביר הגזירה ע"י תפילה משא"כ לאחר גז"ד, והשתא ניחא דתחילה הראה לירמי' שעושה על האבנים בטרם שנגמרה מלאכתו דהיינו קודם גז"ד שיכולים להעביר הגזירה ואח"כ הראה לו בקבוק יוצר חרש וגו' ושברתו וגו' שאם נשבר הבקבוק שוב אין לו תקנה, וה"נ לאחר גז"ד קשה לקרוע ורפואת תעלה שוב אין לה ומשול כחרס הנשבר והדברים אמתים: