אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) יחזקאל › פרק ט

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

יחזקאל · פרק ט

פרק ד

[ח] ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה ד' אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם:

יש לדקדק א) היאך הוא תלוי זה בזה דאם ישפוך את חמתו על ירושלים ישחית בזה את כל שארית ישראל? והנה הרד"ק ז"ל הרגיש בזה ופי' דהיא היתה שארית כל ישראל כי כל ישראל גלו וכבר מתו ברעב או בחרב או בגלות זולת ירושלים עכ"ל אבל לשון הכתוב אינו מוכיח כן רק משמע דהשחתת כל ישראל תלוי בשפיכת חמתו על ירושלים, ב) גם מ"ש ונשאר אני ואפלה על פני צריכה מלח ותבלין?

ויתבאר בטוב טעם ודעת עפ"י מה דאמרינן בתענית (דף כא) אמרו לי' לרב נחמן איכא מותא בארעא דישראל גזר תעניתא אמר אם גבירה לוקה, שפחה לא כל שכן, ולכן יפה אמר הנביא מאחר שתשפוך חמתך על ירושלים הגבירה, שארית כל ישראל שגלו והם תחת ממשלת השפחה לא כל שכן:

ומ"ש הנביא ונשאר אני ואפול על פני יתבאר עפ"י מה דאמרינן בתענית (דף יד) במגילה (דף כב) אין אדם חשוב רשאי לפול על פניו אא"כ נענה כיהושע בן נון ואיתא בשו"ע (סי' קלא בט"ז) דדוקא בציבור משום שלא יתחלל שם שמים כשיראו שלא נענה ולכן יפה אמר ויהי כהכותם ונשאר אני כשנשאר יחיד לכן ואפול על פני דאל"ה לא היה רשאי לפול על פניו בפני הצבור אא"כ נענה כיהושע בן נון:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה