ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
יונה · פרק ד
[ג] ועתה ד' קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי:
יש לדקדק היאך שיער זאת כי טוב מותו מחייו הלא אמרינן במו"ק (דף כח) א"ל ליתחזי לי מר אתחזי לי' א"ל הו"ל למר צערא א"ל כי ריבדא דכוסילתא כו' אלמא ששאלו אחד לחבירו באיזה אופן הי' וא"כ היאך קאמר כי טוב מותי מחיי?
ויתבאר בטוב טעם עפ"י מה דאיתא בילקוט ובפרקי דר"א דיונה הי' בן הצרפתית וא"כ ידע אופן המיתה ועז"א כי טוב מותי מחיי, ולכן אמר לבסוף היטב חרה לי עד מות באשר הוא ידע טעם המות, ולכן היטב אשר התפלל יונה ואמר אנא ד' הלא זה דברי עד היותי על אדמתי וגו' כי ידעתי כי אתה אל רחום וחנון ארך אפים וניחם על הרעה והוא דמעת שהחי' אותו אליהו ידע כי הוא רחום וחנון: