אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) דניאל › פרק י

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

דניאל · פרק י

פרק ט

[א] בשנת שלש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה:

[ז] וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו':

יש לדקדק א) דבלטשאצר נקרא לשון חכמה בלשון ארמי (כמ"ש רש"י לעילא) וקשה מדוע בכל פעם ופעם לא הזכירו בלשון בלטשאצר שהוא. לשון חכמה וכאן הזכירו בשם זה מה נשתנה המקום הזה מכל המקומות שהזכירו? ב) מדוע לא ראו האנשים אשר אתו את המראה הלא האנשים אשר אתו היו זכרי' ומלאכי שהיו נביאים ומדוע לא ראו בנבואה את המראה?

ויתבאר באר היטב ובטוב טעם ודעת בהקדם מ"ד במגילה (דף יט) ואמר רחב"א אר"י אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואלי' כמלא נקב מחט סידקית לא היו יכולין לעמוד מפני אורה. ועיי' במהרש"א בח"א שכ' וז"ל ולגבי משה מפורש שהסתירו הקב"ה שלא יראה כבוד ד' כמש"כ והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי וגו' אבל באליהו כתיב צא ועמדת בהר לפני ד' והנה ד' עובר וגו' ואינו מפורש בו שהסתירו הקב"ה ואפשר כיון שמפורש בו שהיה בנקרת הצור של משה כדכתיב ויבא שם אל המערה בה"א הידיעה היא המערה שהי' שם משה מסתמא שהסתירו ג"כ הקב"ה שם, ועוד דסמיך אקרא דכי לא יראני האדם וחי עכ"ל:

ולי נראה דשפיר ניחא וכמו דאמרינן בספ"ד דיבמות (דף מט) א"ל משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת ואראה את ד' יושב על כסא רם ונשא וגו' מ"מ קשו קראי אהדדי. ואראה את ד' כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלרי' המאירה ולפי"ז ניחא שפיר דכל הנביאים ראו מצד שהסתכלו באספקלריא שאינה מאירה וא"כ לא קשה מאליהו מפני מה לא הסתירו והוא מחמת שנבואתו וראיתו היה באספקלריא שאינה מאירה וע"כ ראה:

וכמו שכ' הרמב"ם (פ"ז מהל' יסודי התורה ה"ו) כל הנביאים ע"י מלאך לפיכך רואים מה שרואים במשל וחידה כו' הוא שהתורה העידה עליו במראה ולא בחידות שאינו מתנבא בחידות אלא במראה שרואה את הדבר על בוריה וא"כ פירש מראה הוא שרואה הדבר בעצם בלא התלבשות, ועיי' במהרש"א בח"א בסוכה (דף נא) דאמרינן התם א"ר ירמי' משום רשב"י ראיתי בני עלי' והן מועטין אם אלף הם כו' ואם כו' אני ובני הן ומי זוטר כולי האי והאמר רבא כו' ל"ק הא דמסתכלי באספקלרי' המאירה כו' ודמסתכלי כו' וכתב המהרש"א יש לדקדק דמסיק הכא דמסתכלי באספקלרי' המאירה לא הוי פחות מל"ו צדיקים ואנן אמרינן בפ' החולץ דמשה לחוד ראה באספקלרי' המאירה וכל הנביאים לא ראו באספקלרי' המאירה וי"ל דהתם בנביאים קאמר אבל הכא בצדיקים וחכמים כמו כו' וכדאמרינן דחכם עדיף מנביא עכ"ל וא"כ מסתכל בחכמתו אף באספקלרי' המאירה. אך בבחינת החכמה ולא בבחינת נבואה. ובזה יתבאר בשנת שלש לכורש וגו' דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר וגו' וראיתי אני דניאל לבדי וגו' והאנשים וגו' לא ראו וגו' הענין שאומר "ואמת הדבר וצבא גדול גו' ובינה לו במראה היינו שראה את הדבר בעצם בלא התלבשות ועז"א דהא שראה את הדבר ממש היינו דניאל אשר נקרא שמו בלטשאצאר פי' בלטשאצאר היינו לשון חכמה פי' שבחכמתו ראה את הענין ממש ועז"א ובינה לו במראה וכמו שפי' הרמב"ם על ענין במראה היינו בלא משל ובלא חידה ועז"א וראיתי אני דניאל לבדי את המראה אבל האנשים שהיו עמי לא ראו את המראה היינו הדבר כמו שהוא בלא חידות וכמו דאמרינן בפ"ק דמגילה (דף ו) איהו עדיף מינייהו דאיהו חזי ואינהו עדיפי מיני' דאינהו נביאי והיא הנותנת מחמת שהוא רואה בענין החכמה וע"כ יכול לראות יותר והם ראו בענין הנבואה וע"כ לא יכלו לראות וכמש"כ ודניאל השיג הכל עפ"י החכמה כדכתיב (יחזקאל כח) הנה חכם אתה מדניאל והדברים מאירים כספירים בעזהשי"ת:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה