אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) דניאל › פרק ו

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

דניאל · פרק ו

פרק ג

[ח] אתיעטו כל מרכי מלכותא וגו' יומין תלתין להן מינך מלכא יתרמא לגוב אריותא:

יש לדקדק מהו דוקא יעצו עד תלתין יומין?

ויתבאר בטוב טעם בהקדם מ"ד בר"ה (דף לה) שאני רב יהודה כיון דמתלתין יומין עד תלתין יומין מצלי כפרקים דמי ופירש"י שהי' מחזר תלמודו כל תלתין יומין, וע"כ חשבו אולי דניאל מחזר תלמודו כל תלתין יומין וע"כ לא מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין וא"כ לא ימצאו עלילה עליו לכן יעצו ששלשים לא יצלו וע"כ בזה הפרק בודאי יתפלל דניאל ויעלילו עליו עד שלבסוף נעשה נס ונהרגו השרים והפילום לגוב האריות כדכתיב (שם) ואמר מלכא כו' די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון כו' עד דשליטו בהון אריותא כו' ואמרינן בתענית (דף כט) דכי גזרו גזרתא ומית חד מיניהו מבטלי גזרתא וע"כ בטלה הגזרה והיו מתפללים כל ישראל:

[יא] ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחין לה בעליתה בגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודה קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא:

יש לדקדק הלא על כל תפלה מסר נפשי' כי אולי יראו שהוא מתפלל וא"כ הרי קיי"ל דתפלת ערבית רשות וא"כ לא הי' לו למסור נפשו? ועיי' בפירש"י שפירש על הא דאמר תלתא זמנין הוא תפלת ערבית שחרית ומנחה:

אבל יתורץ באר היטב כשנדקדק בדברי דניאל שכתוב בי' כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא מאי בעי בזה, אכן כשנדקדק בזה נמצא תירוץ מספיק למה שדקדקנו דהנה הרא"ש (בפ' תפלת השחר) הביא בשם ה"ג כיון דהתפלל בשאר לילות שוי' עליו חובה וזהו שאמר כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא כלומר דהרי שויא עליו חובה:

עוד אפשר לומר עפ"י מ"ד בשו"ע סי' ק"י דבשעת הדחק יוצא אדם בתפילת הביננו ועז"א די הוי מצלי מן קדמת דנא ומסר נפשו ע"ז:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה