ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
דניאל · פרק ג
[כה] ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוח די רביעיא דמה לבר אלהין:
הענין הוא דמאד נתפעל מזה על רוה די רביעאה דדמי לבר אלהין ואם כן הרי זה מלאך והי' לו לעמוד לפניו והוא ראה שמהלכין בגו נורא ואין עומדין לפניו ועיי' מה שכתבתי בריש ביאורי על זכרי' (לעיל דף קז ע"ב) עיי"ש:
[לב] אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה:
[לג] אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר:
יש לדקדק כפילת הלשון מהו:
ויתבאר בטוב טעם ודעת בהקדם מ"ד בפסחים (קיח) בשעה שהפיל נבוכדנצר לחמו"ע לתוך הכבשן אמר יורקמי שר הברד לפני הקב"ה רבש"ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל את הצדיקים הללו א"ל גבריאל אין גדולתו של הקב"ה בכך שאתה שר של ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש אלך ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס אמר הקב"ה רר כו' וא"כ הי' בזה ב' נסים א) שנצטנן מבפנים ב) שהקדיח מבחוץ וא"כ ממילא מובן דמה שצינן מבפנים הי' להציל לחנניה משו"ע, אבל הא דהקדיח מבחוץ זהו רק להגדיל הנס וא"כ מוכח מזה שמלך הגון הוא וראוי לעשות נס על ידו:
ע"ז אמר נבוכדנצר אתיא ותמהיא פי' זה האות גופי' יש בזה תמיה גדולה מה שהקדיח מבחוץ וזהו שפר קדמי להחויה, דאין לומר דהי' האות רק להציל הצדיקים דבזה הי' די בלא תמיה אלא מסתמא הוא מצד דנבוכדנצר ראוי לנס ע"ז אמר אתיא ותמהיא דעביד עמי אלהא עילאה מצד שהוכפל הנס על ידי שפר קדמי להחויא פי' שזהו גדלות אלי שראוי לשבח אותי דמזה מוכח דמלך הגון אני, ועז"א מלכותי' וגו' ושלטני' עם כל דר ודר אלא שאם אינו הגון אינו מראה הנס. ובזה יובן מ"ד בסנהדרין (דף צב) שאלמלא בא מלאך וסטרו על פיו הי' מגנה כל שירות ותשבחות שאמר דוד בס' תהלים, והקשה המהרש"א הא מלאך אינו מבין בלשון ארמי כדאי' בסוטה (דף כג) ותירוצו דחוק כמבואר (שם בסוטה) אך אפשר לומר שהמלאך הי' גבריאל דהא הוא הציל לחנניה משו"ע וגבריאל מבין בלשון ארמי כדאמרינן (שם בסוטה) דבא גבריאל ולמדו שבעים לשון, ע"ז בא מלאך וסטרו על פיו יען שמצדו התחיל להתפאר שהראה נס בתוך נס וזה לא היה נצרך להצלת חנניה משו"ע, וא"כ מזה מוכח שמלך הגן הוא שראוי שע"י יעשה נם גדול דהיינו נס בתוך נס, וע"כ כיון ששמע המלאך גבריאל שמצדו התפאר ואמר שירה ע"כ בא וסטרו על פיו: