אור ברסלב
ברכת מרדכי (טרייסטמן) מסכת נדרים › דף ז:

ברכת מרדכי (טרייסטמן)· רבי ברוך מרדכי טרייסטמן

מסכת נדרים · דף ז:

דף ו:

בגמרא אמר ר' אבא הוי קאימנא קמיה דרבה בר"ה שמע להך איתתא דאפקא הזכרת השם לבטלה שמתא ושרא לה לאלתר באפה הי' יכול להתירה לה מיד ואף ש"מ תלת ש"מ השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו וש"מ נדוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו וש"מ אין בין נידוי להפרה ולא כלום עכ"ל הגמרא. והקשה הגאון רעק"א ז"ל אמאי לא אמר ש"מ ד' אם לא נידוהו היא עצמו יהא בנידוי עיי"ש. וכולם תמהין עליו מהיכן נשמע זאת. ולענ"ד נאמר כן דאם נאמר דכל זאת הוכיח ר' אבא מזה שראה אצל רבה בר"ה. יוקשה לנו איך יש הוכחה משם דההיתר צריך להיות דוקא בפניו. הא אפשר משום דאין בין נידוי להפרה ולא כלום אם לא היתה עומדת לפניו ג"כ הי' מתירה. ומוכרחים לומר דר' אבא לא אמר הוכחה זו רק סיפר מה שראה אצל רבה בר"ה. ומזה שסיפר ר"א המעשה הזו מפורש בשלשה פרטים שמתה, לאלתר. באפה. הוכיח סתם גמרא שכל פרט בא להורות הלכה. וממילא קשה קושית הר"ן ז"ל בשם התוס' לעיל מאי איריא כאן הא בכל מידי דאפקירותא מחיוב נידוי ומה בא הכא להשמיענו וצריכין לבוא לתירוץ הר"ן ז"ל לעיל דעיקר החידוש הוא כאן משום דחמיר כל כך עד באם לא נידוהו השומע עצמו מחויב נידוי והשתא מובן ממילא קושית הגאון הנ"ל דע"כ יש ד' כמובן.

אמנם יש לתרץ קושיתו מיני' וביה כיון שעיקר הכונה בזה הוא להורות רק על השומע שעליו מוטל החומר כל כך לנדותו עד שאם לא ינדה אותו הוא עצמו מחויב נידוי וא"כ ממילא אין כאן רק ש"מ תלת וק"ל:

תוכן העניינים

ברכת מרדכי (טרייסטמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה