ברכת מרדכי (טרייסטמן)· רבי ברוך מרדכי טרייסטמן
מסכת כתובות · דף פו:
בגמרא עד אחד מעידה שהוא פרועה לא תפרע אלא בשבועה. סבר רב"ח למימר שבועה דאורייתא וכו' ואמר מר כל מקום שהשנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה אמר רבא שתי תשובות בדבר וכו'. ולכאורה קשה להבין הא לעיל גבי הפוגמת ג"כ הי' סבר רב"ח למימר שבועה דאורייתא ואיתותב שם מרבא ג"כ ע"י ב' תשובות אלו וא"כ למה הי' סבר עוד הפעם לומר כן גבי עד אחד הלא כבר ידע שהוא מופרך מרבא כנ"ל. ונראה ליישב דהנה באמת מצינו חילוק בין שביעת מודה במקצת לשבועת עד אחד כמו שמביא התוס' מפרק כל הנשבעין מהטענה שתי כסף. וגם ממה שאמר כל מקום ששנים מחייבין ממון עד אחד מחייבו שבועה מדאמר "כל" נשמע להדיא דבשבועת עד אחד אין חילוק בין נפטר לנוטל ובין מטלטלין לקרקעות כמו בשני עדים גבי חיוב ממון. וזאת הי' סברת רב"ח אף דכבר איתותב גבי הפוגמת מ"מ הי' סבר כאן אצל שבועת עד אחד שהוא שבועה דאורייתא. והשיב לו רבא שתי תשובות בדבר א' דיותר צריכין לדייק הלשון במתניתין כל הנשבעין דמשמע דקאי על כל הנשבעין הן על שבועת מודה במקצת והן על שבועת עד אחד. ועוד אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות כפי' התוס' שלא מצינו בשום מקום במינו שבועה ואית לן למפטריה בעד אחד ג"כ וק"ל: