אור ברסלב
ברכת מרדכי (טרייסטמן) מסכת ברכות › דף ב.

ברכת מרדכי (טרייסטמן)· רבי ברוך מרדכי טרייסטמן

מסכת ברכות · דף ב.

דף ד.

בגמרא אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן מכדי כהנים אימת אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים וכו' עיי"ש. והנה יש לדקדק בזה דמוכח מזה מפורש דזהו דבר פשוט דזמן אכילתן הוא משעת צאת הכוכבים. וא"כ קשה מה דמסיק הגמרא אח"ז אגב אורחי' קמ"ל כהנים אימת קאכלי תרומה משעת צאת הכוכבים. חזינן מזה שאינו דבר פשוט כ"כ שהוצרך הגמ' לומר על זה בלשון קמ"ל. ואין לומר שדבר פשוט הוא רק על טמא שלא הוצרך לקרבן ומה שצריך להשמיענו הוא על טמא שהוא מחוסר כפורים דאין כפרתו מעכבת מלאכול בתרומה. זה אינו דהניחא אם נאמר פירוש הפסוק ובא השמש ביאת השמש וטהר יומא וקרבנות אינן מעכבין. אבל אם נאמר הפירוש ובא השמש ביאת אורו וקרבנות מעכבין א"כ ממילא אין שום פסוק על אכילת תרומה משעת צה"כ כשאינו מחוסר כפורים. ולפ"ז אינו דבר פשוט כלל כי הדבר תלוי בפירושא דקרא הנ"ל, וכיון שאמר אגב אורחא קמ"ל וכו' וקמ"ל דפירושא דקרא ובא השמש ביאת השמש וממילא ש"מ דמחוסר כפורים כפרתו לא מעכב וא"כ למה הוצרך שוב עוד הפעם לומר והא קמ"ל. ועיקר צריכין להבין בזה דהנה לפי הנראה בא התנא דמתניתין לאשמעינן שאף המחוסר כפורים כפרתו לא מעכבת. ושוב מביא ברייתא מפורשת שאין כפרתו מעכבת מלאכול בתרומה ואח"כ שואל הגמרא ממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא דלמא ביאת אורו וטהר גברא ופשט לה מברייתא אחרת עיי"ש. ולמה לא הקשה הגמ' כאן ג"כ וממאי וכו' ומאי אולמא הך ברייתא מברייתא דלעיל ובפרט ממתניתין דהכא ודפרק הערל שהובא בתוס'.

ונראה ליישב דהנה בתוס' שם הקשו על שיטת רש"י ז"ל דהיאך יכול להיות שום הוה אמינא דהאי ובא השמש הפירוש זריחת השמש א"כ הוה מצי למיכתב וזרח השמש וטהר עיי"ש. ויש לתרץ שיטת רש"י ז"ל באופן זה דבאם אנו אומרים הפירוש ובא השמש ביאת השמש אז יכולין לומר כמ"ש בברייתא דוקא ביאת שמשו מעכבו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבו מלאכול נמצא שגם מחוסר כפורים זמנו משעת צאת הכוכבים. אבל אם נאמר הפירוש ובא השמש זריחת השמש וטהר גברא אז יהא נשמע מדלא כתיב וזרח השמש וכתוב בלשון ובא השמש שיש בו ב' משמעות ביאת השמש וזריחת השמש והורה לנו הכתוב שמחוסר כפורים צריך להמתין על זריחת השמש וכפרתו מעכבת מלאכול בתרומה אבל שאינו מחוסר כפורים זמן אכילתו בביאת השמש. ועל כל אופן ידעינן זמן אכילת תרומה לשאינו מחוסר כפורים בביאת השמש רק הספק יוכל להיות רק נגד מחוסר כפורים כהנ"ל:

ועתה יהא הכל ניחא. דבתחלה תפס הגמ' בפשיטות בלי שום ספק דבא השמש הוא ביאת השמש ולכן מקשה בפשיטות מכדי כהנים וכו'. ואחר שמתרצן הא קמ"ל דכל כהנים אף מחוסרי כפרה אוכלין בצה"כ שלא נאמר הפירוש ובא השמש על זריחת השמש רק הפירוש ביאת השמש. וזהו שמביא כדתניא דהתנא בא לאשמעינן זאת ונמצא מזה שיש שום הוה אמינא לפרש על זריחת השמש ולכך מקשה ממאי דלמא באמת הפירוש זריחת השמש וכפרתו מעכבת. וקושיא זו סובב רק על הברייתא שמביא כדתניא אבל על המשנה דהכא ודפרק הערל אין שום קושיא כי יכולין לומר דמיירי באינו מחוסר כפורים לאשמעינן דזמן אכילתו בצאה"כ וזהו רבותא גדולה דמעצמנו לא הוי ידעינן זאת כמו"ש למעלה וכל הקושיא הוא רק על הברייתא. ועל זה תירץ רב"ש א"כ לימא קרא ויטהר וכו'. ובמערבא לא שמיע להו הא דרבה ב"ש ובעי לה מבעיא ופשטי לה מברייתא אחרת ולא הקשו שוב ממאי כנ"ל ויש לומר דסתמא גמרא לעיל אף שידע מהברייתא דלעיל וגם מברייתא זו דסוברין הפירוש ובא השמש ביאת השמש אעפ"כ הקשו על הברייתא גופי ממאי וכו' אבל רב"ש מספקא לי' באמת היאך לומר הפירוש בקרא הנ"ל וממתניתין דהכא ודפרק הערל אין שום ראי' כמו שאמרנו למעלה ומברייתא דלעיל לא ידע [כידוע בספרי הכללים שהאמוראים לא הי' מוכרחים לידע כל הברייתות רק השס"מ]. לכך פשט לה מזו הברייתא לפרש ובא השמש ביאת השמש ובודאי כונת התנא דברייתא אף על מחוסר כפורים כי על שאינו מחוסר כפורים כבר אשמעינן במתניתין דהכא ודפרק הערל ומיושב בזה כל קושיות התוס' ודו"ק:

תוכן העניינים

ברכת מרדכי (טרייסטמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה