אור ברסלב
ברכת יהונתן או"ח › סימן קצו

ברכת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

או"ח · סימן קצו

סימן קצד

(מג"א סק"א) כתב הרב"י דה"ה הגוזל חטין וטחנן וכו', מיהו ברמב"ם (הל' מצה פ"ז) כ' אינו יוצא יד"ח במצה וכו' ע"ש, ודברי המחבר כאן הם ד' הרמב"ם (פ"א מה' ברכות) שפי' על הך דאין זה מברך אלא מנאץ דאין יברך כלל, והרא"ש פירש אלא מנאץ כלו' אף דחייב לברך אין זה מברך אלא:

הגהות וחדושים שמשם הוציא בש"ע דין זה, דזהו ל' רש"י שם אע"ג דמפקי נפשיי' מידי זימון של הזכרת השם וכי הדר מזמן ר"ג בהזה"ש לאו אינהו נפקי וכו' ע"ש דלכאו' צ"ל למה כפל רש"י בלשונו וכי הדר מזמן וכו' למאי נפקא לן בהא הא כבר אמר דמפקי נפשיי' מהזכרת השם, אלא ע"כ כוונתו לאשמעינן דדוקא בגונא דנשאר עשרה אח"כ עם הבע"ה לזמן בהזכרת השם אז שרי להו לברך ג' ג' לנפשיי', ולמיפק נפשיי' מזימון דהזה"ש, וטעמא דכיון שעדיין נשאר הזימון דהזה"ש קביע בדוכתי', אבל היכא שנתבטל זימון דהזה"ש לגמרי אסור להו לחלק ולברך ג' ג', דלא עדיף משאר דוכתא היכא דאיכא עשרה שאסורים ליחלק, כנ"ל לכאו' למיפשט ספיקותו דרבינו ז"ל. מנאץ ע' בט"ז ובמג"א, ונראה דלק"מ דאמרינן בהגוזל (דף צ"ד) שינוי אינו קונה מדקתני אין זה מברך אלא מנאץ וכו' ולא היא משום דהוי מצוה הבאה בעבירה, והנה לכאורה קשה על הרא"ש מנ"ל להוכיח דחייב לברך מהא דהגוזל חטים וכו' דהא התם ליכא אסור כלל (זה אקנאי) [דהא קנאו] בשינוי אלא דהוי מצוה הב"ע, משא"כ איסור גמור, וצ"ל דהרא"ש הוכיח לפ"מ דס"ד דשינוי לא קנה ואפ"ה קאמר אין זה מברך, היינו שיברך אלא דברכתו הוי ניאוץ, וא"כ פ"כ אף אאיסור גמור צריך לברך, וא"כ לשיטת הרמב"ם דפי' אין זה מברך, ושלא יברך כלל א"כ לפ"מ דס"ד דהוי מצוה הב"ע מברכין עליו רק התם גבי גזל חטים טעמא משום שינוי ל"ק א"כ לדידן דקיי"ל שינוי קונה חייב לברך עליו תחו"ס וא"א דס"ל להברייתא דהרי שגזל שינוי קונה וטעמא משום מהב"ע א"כ אף לדידן דס"ל שינוי קונה אין לברך עליו תחו"ס משום מהב"ע, והרמב"ם מסופק אי קיי"ל כהס"ד דש"ס דטעמא משום שינוי לא קנה או קיי"ל כדאמר בש"ס ולא היא אלא טעמא משום דהוי מצוה הב"ע וא"כ גם לדידן דקיי"ל שינוי קונה אין לברך עליו לכך גבי ברכה ראשונה דהוי דרבנן פסק כמסקנא דטעמא משום מהב"ע ואין רשאי לברך אף בשקנה בשינוי, אבל בהמ"ז שהיא ד"ת אם גזל חטים וקנאו בשינוי צריך לברך דטעמא דבריי' משום דשינוי לא קנה, ואנן קיי"ל שינוי קונה, ולפ"ז דברי הרמב"ם שפיר דגם הרמב"ם מודה בגזל סאה חטים וכו' וקנאו בשינוי דצריך לברך בהמ"ז וגם יוצא בו יד"ח בפסח אבל איסור גמור ס"ל להרמב"ם דאינו רשאי לברך לא בתחלה ולא בסוף דא"א כס"ד דהש"ס דטעמא דברייתא הוי משום דס"ל שינוי לא קנה, ומיקרי גזל איסור גמור, וא"כ מוכח דעל איסור גמור אין לברך וא"א כמסקנא דטעמא משום דהוי מצוה הב"ע נמי אין לברך עליו (ומ"ש) וז"ש כאן אבל דבר איסור וכו':

תוכן העניינים

ברכת יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה