אור ברסלב
ברכת יהונתן או"ח › סימן קצד

ברכת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

או"ח · סימן קצד

סימן קצג

(מג"א סק"ג) יודע וכו' ומוכח מכאן דמנין ג' ברכות ד"ת (מכ"ז) [ר"ת מכל זה] אינו מוכרח לומר דמנין דג' ברכות ד"ת די"ל דודאי מה"ת צריך להזכיר כולם דהיי' ברית ותורה ושא"ד רק מד"ת בהזכרה כל דהו סגי ואם כוללן כולן בברכה א' סגי וחכמים תקנו סדר ומנין להברכות, וא"כ י"ל דמנין ברכות לאו דאו' (א"כ) [ומ"מ] ליכא למימר הזן לחוד דהא א"י הברכה א', אלא היכי דתקנו רבנן (כמו שאין) [כמו שאנו] מברכין וא"כ אינו מזכיר כלל ברית ותורה באותה ברכה [הא'] ומד"ת צריך להזכיר לכך אינו יוצא ולא יברך כלל אבל מנין ברכות י"ל דלאו דאו' ומ"ש דמוכח דג' ברכות מעכבות ולאפוקי מהרמב"ן נמי [לא] מוכח מידי די"ל דודאי מברך לעצמו דאין ג' ברכות מעכבות זא"ז דאטו כיון דא"י לברך ברכה א' לא יברך כלל דודאי מברך מה שיודע כמ"ש הרמב"ן רק להוציא אחרים יד"ח דצריך לומר נברך דהיי' נברך כתקנתן דזה אינו יכול לומר נברך דהא א"י לברך לכך אינו מוציא אחר, אבל בפ"ע מברך זה שיודע ולירא כאן סתירה לדברי הרמב"ן ומה שהקשה וצ"ע על הרב"י וכו' ולמה כ' המחבר ג' שאכלו דמשמע אבל ד' לא, ע"ש, ג"ז לק"מ דהנה י"א אפי' שנים שאכלו נמי חייבים לזמן, וראי' לזה דמצטרפין קטן דאינו בר זימון ועכצ"ל דגם שנים חייבין לזמן רק חכמים תקנו ואסמכוה אקרא דג' דוקא, והם אמרו והם אמרו, והרב המחבר מסופק אי הלכה כרב נחמן דאמר עד נברך או הלכה כר"ש דאמר עד הזן וא"כ לקמן פסק המחבר דא"צ להפסיק עד נברך דהוא ספק דרבנן, ולהקל דמד"ת ל"צ לכ"ז להפסיק דב' נמי יכולים לזמן אבל כיון שכבר גמרו כולן סעודתן ומחויבין כ"א לברך בהמ"ז מה"ת וכי אמרי', אומר חצי ברכו אינו יוצא מד"ת והוי ספיקא דאורייתא לכך צ"ל עד הזן וק"ל:

תוכן העניינים

ברכת יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה